על פי תנועת הרכבות

לאחרונה חזרתי שוב לילדות, והפעם זה קרה במתחם התחנה הירושלמי – מודל משועתק מהתחנה היפואית, עם שפצורים ועדכונים והתאמות לאופי של עיר הקודש. הגענו לתערוכת הרכבות, שנוסעות ונוסעות בתוך נופים ואתרים אירופיים (זיהיתי רק טחנות רוח הולנדיות) – עיירות, חורשות, מכרות פחם, תחנות מרכזיות, אתרי נופש, אתר סקי וכן הלאה.

בתערוכה הזו הכול מטופל עד לפרטים הקטנים ביותר, ולכן יותר משזו תערוכת רכבות זו תערוכה לחובבי מיניאטורות. מדובר באלפי אנשים, מאות בתים ו-40 רכבות שנוסעות על פני מסילות באורך כולל של קילומטר וחצי (!). הרכיבו אותם כ-100 עובדים שסך שעות העבודה שלהם עומד על 25 אלף. הקרונות, הקטרים, המבנים והגשרים מבוססים על דגמים הקיימים במציאות, והם נבנו ביחס של 1:87. כמה דיוק וסבלנות צריך בשביל זה.

בעולם שבנו כאן, הרכבות לא מאחרות. הן מגיעות בדיוק בזמן, לוקחות סחורות ואנשים ממקום למקום בדיוק אינסופי. הן עולות על גשרים, נכנסות בתוך מנהרות, חוצות נתיבים. מישהו כבר אמר פעם שהחיים בתנועה הרבה יותר מעניינים מחיים שעומדים במקום, ואם מדובר בתנועה מהירה שאתה יכול להיות חלק ממנה, אז בכלל מדובר בתחושת חופש כמעט חסר גבולות.

ויש מי שטוען שלרכבת הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על תירבות המדינות המתפתחות באפריקה ובהודו, משום שזו דרך נעימה ולא אלימה להנגיש לאנשים מושגים כמו מתמטיקה, זמן או פיזיקה. למען האמת, זו אולי אמירה קצת מתנשאת, אבל היא בהחלט נכונה ביחס לילדים. מסביבנו היו די הרבה סבים, סבתות, הורים וילדים – היה מקסים לשמוע את הקטנים מתפעלים ורצים ממקום למקום. זה נכון במיוחד כשהתאורה מתעמעמת, ו"כאילו" ערב יורד על המתחם. הכי כיף לעמוד ליד החלק המנצנץ של הלונה פארק (אל דאגה, היום חוזר, זה רק זמני), ולהתפעל מהמתקנים המוארים היטב.

לצד הילדים היו גם הרבה מבוגרים עם מצלמות מקצועיות, חצובות ועדשות רציניות. אלו איפשרו להם לתפוס את הרכבות בתנועה בעוד הרקע מעומעם – צילום מהסוג שקשה מאוד להשיג עם מצלמה רגילה (תנאי התאורה לא עובדים לטובתנו).

יש רק בעיה קטנה אחת עם התערוכה: אם זו פרסומת לרכבת ישראל היא נכשלה לגמרי, בוודאי עם כל מה שקורה שם בימים אלה אבל גם מכיוון שמדובר בתערוכה אירופית שלא עברה התאמות ואין בה שום דבר ישראלי. אז מצד אחד זו חוויית חו"ל נהדרת (והרי ירושלים בפני עצמה היא סוג של חו"ל), אבל מצד שני קשה שלא לחשוב על הרכבת שלנו, המקומית: זו שהרבה פעמים נתקעת, נעצרת, מאחרת, וקצת קשה לסמוך עליה שתצא בזמן, או שתגיע אי פעם לאילת.

קצת פרטים טכניים: התערוכה פתוחה בין השעות 10:00-22:00, ותתקיים עד לתאריך 2.9.13. מחיר: 70 שקל

*

*

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  ביום 15 באוגוסט 2013 בשעה 6:17

    מיניאטורות הן כנראה הטרנד… אחרי מיני ישראל ואיזה מאה מיליון שנה אחרי שאר העולם

    • galithatan  ביום 15 באוגוסט 2013 בשעה 10:15

      לפני חודשיים בערך היתה תערוכת מיניאטורות במוזיאון יפו… ותכף תהיה עוד אחת באילת.
      אז אולי אנחנו מפגרים אחרי העולם, אבל אני נהניתי 🙂

  • שלומית לוי  ביום 15 באוגוסט 2013 בשעה 12:12

    אני מאוהבת ברכבות , משחר ילדותי. מנסה לשכנע את בני הבית לעשות רכבת שתעבור בין החדרים (אבל אף אחד לא מסכים)
    אני בדרך לשם…

    • galithatan  ביום 15 באוגוסט 2013 בשעה 12:22

      אני אוהבת לנסוע ברכבות, לא לשחק בהן 🙂 בתערוכה אהבתי את כל העולם המיניאטורי ותנועת הרכבות הפכה אותו ליותר חי.

טרקבאקים

  • מאת נגנז בגנזך מהדורת ה – 19.08.2013 | ניימן 3.0 ביום 19 באוגוסט 2018 בשעה 17:40

    […] הראשון של עולם הקומיקס. מאמר לכבודו. 3. גלית חתן על תערוכת רכבות הצעצוע במתחם התחנה בירושלים. 4. במדע ושאר רוח מציגים: מציאות מ […]

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.