"יצירתיות באה מהקרביים" – ראיון עם צורפת התכשיטים נועה שרון

צילומים במיוחד לבלוג: שלומי יוסף

 
 
מה שמצא חן בעיניי אצל מעצבת התכשיטים נועה שרון, מעבר לשרשראות, העגילים והצמידים, זה המעבר החד שלה בין שני תחומים והיכולת לראות בסיטואציה לא נעימה דווקא דלת שנפתחת. שרון החלה את לימודי הצורפות שלה לפני שנתיים בדיוק. "לפני כן עבדתי כחוקרת בחברת סטארט אפ בתחום הביוטכנולוגיה שנסגרה", היא מספרת בראיון מיוחד לבלוג, "וכך הגעתי לקורס צורפות של משרד העבודה. אחת הסיבות שבחרתי בתחום הזה היתה כי רציתי לעסוק במקצוע שמשלב גם אמנות וגם אומנות, ומאפשר עבודה עצמית ו'בידיים'".

איך עושים את המעבר מביוטכנולוגיה לצורפות? אלה שני עולמות שונים לגמרי, או שאני טועה?

"אלו אכן עולמות שונים ברמה הכללית, אולם ברמה המעשית הם גם דומים מאוד. בשניהם עלייך להפעיל יצירתיות על מנת להתקדם ולהתפתח. עולם הביוטק הוא רחב מאוד, ומצריך יכולת אינטגרציה בין תחומים שונים והכלת פתרונות יצירתיים לבעיות הנוצרות באופן מתמשך במחקר. גם אלמנט הלימוד המתמשך והמחקר קיים בשני התחומים, ומושך אותי מאוד.

שרון. "גמישות היא תכונה חשובה ובעלת ערך, כאשר אתה רוצה להביא את האמנות שלך לידי הכרה"

"אני חושבת שלגביי ניתן לומר שיש בי משני התחומים – אשר אינם סותרים, ואולי אף מפרים – ושכעת אני מתעמקת יותר בתחום היצירתי והעיצובי, שלמעשה היווה חלק אינטגרלי מהחיים שלי כבר מגיל צעיר. אני מאוד אוהבת אמנות ועיצוב, ותמיד היתה לי גישה ומשיכה לזה. הרבה פעמים שאלו אותי למה אני לא הולכת ללמוד עיצוב אופנה, למשל".

שרון, בת 33 בפברואר הקרוב, נולדה וגדלה בחיפה. כבר עשר שנים שהיא תל אביבית.

כמה זמן לוקח לך להגיע לקונספט של תכשיט?

"אין אצלי דבר קבוע בעניינים הללו. יש תכשיטים שראיתי בראש איך אני רוצה שייראו, ויש כאלו שנוצרים תוך כדי עבודה עם החומר ועוברים הרבה שינויים בדרך. יש כמובן גם שילוב של שתי האסכולות, או כאלו שחשבתי שאני יודעת איך ייראו אבל יצאו אחרת לגמרי. במובן הזה הם די כמו יצורים קטנים.

"לא תמיד נוצרת קולקציה שלמה, אבל כמעצב חשוב להיות קשוב לקהל שלך, ולייצר מגוון אפשרויות לעיצוב עצמו. למשל, מי שבדרך כלל לא עונדת טבעות יכולה ליהנות מהעיצוב בסיכה או בעגילים".

עד כמה חשובים הכישורים הטכניים בצורפות, ועד כמה היצירתיות?

"הכישורים הטכניים חשובים מאוד, מכיוון שהם מאפשרים להגיע רחוק יותר ויותר עם העיצוב עצמו. עבודת היד גם נותנת ערך מוסף למוצר בעידן שמאופיין בפס ייצור ובייבוא זול. בעולם יש היום חזרה לתחום שנקרא בעבר Arts and Crafts, ומאופיין ביצירת עבודות יד איכותיות על ידי המעצב עצמו.

"יחד עם זאת, היצירתיות חשובה לאין ערוך, מכיוון שהיא דרושה על מנת להתגבר על מכשולים, בין השאר טכניים, וכך להגיע לגבהים חדשים מבחינת עיצוב ואיכות. טכניקה אפשר לרכוש עם הזמן ועל ידי עבודה מרובה עם החומר. יצירתיות באה מהקרביים…".

מה התכונה החשובה ביותר למי שעוסק בתחום שלך?

"הממ… סבלנות, סבלנות, סבלנות". 
 

 

 

הספר 500 Brooches. "הוא איפשר לי לראות מעבר למוגבלויות המשקל והצורה, ולהבין שאפשר ואף רצוי למתוח את גבולות החומר"

"לעצור ולהגיד, וואו"

צורפות נראית לי כמו עבודה שבה את לבד, שקועה בעולמך. לא חסרה לך לפעמים האינטראקציה עם אחרים?

"זה ממש לא כך. יש המון אינטראקציה עם אנשים: עם בעלי חנויות ומעצבים אחרים, עם לקוחות באופן ישיר ובלתי אמצעי ובירידים, עם ספקים ובעלי מלאכה, ועם מעצבים קולגות. באופן עקרוני, אינטראקציה עם אחרים היא עניין של אופי, ובעיניי היא גם חשובה לפיתוח החשיבה היצירתית".

באיזה אופן?

"כאשר אמן יוצר, הוא נמצא בתהליך מאוד אישי ואינטנסיבי עם עצמו, עם החומר ועם הרעיון העיצובי / אמנותי. לרוב העבודה היא באמת לבד מול השולחן, עד שנוצר האובייקט המוגמר. זה מצב שלא מאפשר קבלת פידבק ישיר מהסביבה, ולכן ההשלכה והרפלקציה הדרושה להבשלת היצירה מגיעה – כמעט בלבד – מהאמן עצמו.

"ברגע שנוצרת אינטראקציה עם הסביבה, בין אם זה קולגות או אנשים מתחומי אמנות ועיצוב אחרים, ובין אם זה בני משפחה או חברים מתחומים שאינם משיקים – וגם כמובן פידבק מלקוחות פוטנציאליים של היצירה עצמה – זווית הראייה מתרחבת, ומאפשרת לראות דברים שמחוץ לעולם האסוציאציות האישי שלי. זהו אחד המקומות שנותנים דחיפה מאוד חזקה לפיתוח החשיבה היצירתית. לפעמים זה מצריך מציאת פתרונות יצירתיים חדשים, שלא הובאו בחשבון קודם לכן. גם כאשר אני מסייעת לאמנים ולחברים למציאת פתרונות משלהם, אני למעשה מפתחת הסתכלות על הדברים ממקום חדש".

איזה קו תכשיטים ישראלי את אוהבת?

"אין לי תשובה חד משמעית לשאלה הזו. גם מפני שלא נחשפתי למספיק מעצבים ישראלים, וגם מפני שיש דינמיקה מתמדת בשוק. אני מאוד אוהבת ומעריכה עבודות של אמיתי קו, יעל הרמן ומישל סבג. אני אוהבת את האקססוריז של המעצבת עדי ליאור, שמייצרת פריטים עם שיק פריזאי בעבודת יד, ויש עבודות של פאולה ביאנקו שאהבתי. "בכל תחום, אני אוהבת עבודות שניכרת בהן השקעה בעבודה ובגימור, וניתנת במה לעיצוב המוצר עצמו. עבודות שגורמות לי לעצור ולהגיד, וואו".

את יכולה לתת דוגמה לעבודה כזו שאינה מתחום התכשיטנות?

"רק אחת???!!! הספרים של סימון דה בובואר, דוסטויבסקי וסופרים רוסים קלאסיים אחרים, פסל דוד (מיכלאנג'לו) וציורי האנטומיה של דה וינצ'י, עבודות של קבוצות הדאדא (סופי טאובר, מקס ארנסט וקורט שווידט), קבוצת פלוקסוס, אוונגרד רוסי (מיכאל גלובמן), עבודות מוקדמות של מירו ופיקאסו, צילומים של יוג'ין סמית ומארק ריבוד, עיצובים של קוקו שאנל, מארק ג'ייקובס, בוטגה ונטה וראלף לורן, משוררות ישראליות כיונה וולך ודליה רביקוביץ', בתי העיצוב אלסי וויטרה, עיצובי הפנים של מרסל ברואר ולה קורבוזיה. קולנוע של הגל החדש, של פליני ודה סיקה, פילם נואר ושל היצ'קוק. יש עוד המון, ועוד לא נגעתי בתחום המוזיקה…אני מקצצת ומסיימת כאן".

בחזרה לתכשיטים: איזה קו מחו"ל 'עושה לך את זה'?

"זו תהיה בערך אותה התשובה לשאלה הקודמת – אין ממש קו אחד שאהבתי. באתר שלי ב-ETSY סימנתי כמה פייבוריטים שהם צורפים. בנוסף יש כמה אתרים ברשת שמציגים מעצבים מעוררי השראה בתחום הצורפות שאני אוהבת, וכמובן – כל ספרי הוצאת לארק".

איזה ספר של לארק נגע בך ברמה האמנותית?

"הספר 500 Brooches היה הראשון שראיתי ופתח לי את הראש. הוא איפשר לי לראות מעבר למוגבלויות המשקל והצורה, ולהבין שאפשר ואף רצוי למתוח את גבולות החומר. להוצאה יש מגוון רחב של ספרים בסגנון הזה, שמהווים אסופה של עבודות מעניינות ויוצאות דופן מתחומי התכשיטנות והצורפות, ושתענוג לחפור בהם".

 

"כל הזמן יש milestones קטנים שאני מציבה לעצמי כמטרות, ומנסה להתקדם בעזרתם"

לקוחה מה-CIA
 

איך מתמודדים עם התחרות העצומה בתחום שלך?

"אני חושבת שבאותה דרך שבה מתמודדים עם התחרות העצומה שבכל תחום. מדינת ישראל שופעת אנשים מוכשרים ברוב התחומים, אבל כדי להצליח רצוי שיהיו לך ערכים מוספים בתחום בו אתה מתקיים. כרגע אני משתדלת להדגיש את הערך המוסף אצלי כצורפת ומעצבת תכשיטים, שזה עבודת יד של צורפות קלאסית ומודרנית, שימת לב לפרטים ולגימור ושימוש בחומרים איכותיים ובעיצוב שנותן כבוד למהות של החומר. בנוסף, אני חושבת שגמישות היא תכונה חשובה ובעלת ערך, כאשר אתה רוצה להביא את האמנות שלך לידי הכרה".

למה הכוונה? במה הגמישות באה לידי ביטוי?

"למעשה, מהרגע שמחליטים ליצור 'לא רק למגירה', יש צורך בגמישות: ביחסי התקשרות מסוג קונסיגנציה מול בעלי החנויות, בעבודה עם ספקים של חומרים וציוד, בתמחור ותצוגת המוצרים עצמם, בהנגשת העיצוב של המוצר ללקוחות, בעיצוב וייצור לפי דדליין וכן הלאה".

איזו תגובה הכי מוזרה/מעניינת קיבלת על התכשיטים שלך?

"לקוחה שרכשה את שרשרת החושן המרוקעת וזוג עגילים בחנות 'חדר משלך' בממילא בירושלים, הקפידה לציין שהיא עובדת באפריקה עם ה-CIA… המוכרת ששירתה אותה אמרה שמדובר באפרו אמריקאית יפהפייה. אני גאה שהיא רכשה דווקא את העבודות שלי".

מה ייחשב להישג מבחינתך?

"הרבה דברים. כל הזמן יש milestones קטנים שאני מציבה לעצמי כמטרות, ומנסה להתקדם בעזרתם. אני חושבת שהבסיס בהתנהלות שלי הוא השאיפה להשתפר ולהשתכלל כל הזמן, גם בטכניקות וגם בעיצוב. לא להפסיק ללמוד, ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. אולי ההישג הגדול המיידי שלי הוא להיות מסוגלת לחיות בכבוד מעבודת ידיי".
 
 
האתר של נועה שרון. לדבריה, "את האתר אני מעצבת לבד ולכן בנייתו לוקחת זמן. תמונות מוצלחות של התכשיטים, הסבר עליהם ועל רכישתם ניתן לעשות דרך הפלטפורמה של ETSY, שלינק אליה יש באתר".