ארכיון תג: christmas

אורות גבוהים

צבעוניות המתפרצת, שלא מותירה אותך אדיש. רחוב השער החדש, בכניסה לרובע הנוצרי

צבעוניות המתפרצת, שלא מותירה אותך אדיש. רחוב השער החדש, בכניסה לרובע הנוצרי

הסירו דאגה מליבכם: לא עומדת לאחל לכם חנוכריסטמס שמח. לא חוגגת כריסטמס, ומשוכנעת ב-100% שזה לא החג שלי. אין לי צורך בחגים של אחרים. תנו לנו חנוכייה, הגניבו סביבון ולבבו לביבות, זה יספיק בהחלט.

ועכשיו, אחרי שאמרנו את זה, אי אפשר להתכחש לאסתטיקה של האור השוטף אותנו. ברובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים, ובסביבתו הקרובה, אתה מקבל בחינם חוויה של מישהו אחר. להיות בארץ ולהרגיש חו"ל, זה כאן.

מסימני חג המולד ברובע הנוצרי

מסימני חג המולד ברובע הנוצרי

פסטיבל האור הזה יהיה כאן לפחות עד הסילבסטר

פסטיבל האור הזה יהיה כאן לפחות עד הסילבסטר

אז מה אם זה לא החג שלנו. חנות ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים

אז מה אם זה לא החג שלנו. חנות ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים

אצלנו זו כבר הפכה מסורת: מדי שנה אנחנו בוחרים את האתרים שבהם נחזה בצבעוניות המתפרצת, שלא מותירה אותך אדיש. הפעם הלכנו על מבנה הנוטרדאם דה ג'רוזלם, משם המשכנו לשער החדש ולרחוב הצבעוני הממשיך אותו. דרך הסמטאות הגענו לרחבה הצמודה למגדל דוד, אבל שם היה כמעט ריק ושומם. כנראה ככה זה כשכל כך קר: לא באים לגרש את החושך, ודוחים את הרושם הכביר ליום אחר. אחרי הכל, פסטיבל האור הזה יהיה כאן לפחות עד הסילבסטר.

כמובן שאם זה היה חו"ל באמת, אנשים היו יוצאים מהמלון החמים והנעים, ומגיעים לחגיגה של סנטה. כי בחו"ל אתה לא רוצה ששום חוויה תברח לך, או תזלוג מבין האצבעות השמנוניות מהסופגניות. אתה נחוש לנצל כל רגע, ושהשינה תחכה. תמיד אפשר לישון בארץ. אבל אם זה פה, כלומר אם אתה כבר ממילא בארץ, אז אין מה למהר. וככה בדיוק, גבירותיי ורבותיי, מפספסים את החיים.

איל מואר בנוטרדאם דה ג'רוזלם

רק אל תשכחו כפפות-צעיף-כובע צמר. איל מואר בנוטרדאם דה ג'רוזלם

נוטרדאם דה ג'רוזלם

נוטרדאם דה ג'רוזלם

אז כל מה שצריך זה להתלבש היטב – צעיף, כפפות ואולי גם כובע צמר – ולבלות ערב נהדר בעיר הבירה (בנוסף למה שכתבתי כאן, תוכלו לבקר בימקא או באכסניה של הכנסייה הסקוטית). ואם לא ממש בא לכם לעשות את כל זה בשביל עצי אשוח מוארים ואיילים עשויים נורות לד, דעו שבסמוך לשער יפו, על חומת העיר העתיקה, מוקרן מופע תאורה יהודי לחלוטין בליווי מנגינות שירי החנוכה. חג שמח!

 

השער החדש, דרכו נכנסים לרובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים

השער החדש, דרכו נכנסים לרובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים

"פסטיבל אור" עד הסילבסטר. הרובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים

"פסטיבל אור" עד הסילבסטר. הרובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים

הרובע הנוצרי, העיר העתיקה, ירושלים

הרובע הנוצרי, העיר העתיקה, ירושלים

רחוב השער החדש, הרובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים

רחוב השער החדש, הרובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים

כדי לא לקפח את היהודים: על חומת העיר העתיקה, בסמוך לשער יפו, מוקרן מופע תאורה לחנוכה, המלווה במוזיקת החג

כדי לא לקפח את היהודים: על חומת העיר העתיקה, בסמוך לשער יפו, מוקרן מופע תאורה לחנוכה, המלווה במוזיקת החג

חג נולד

מבנה במושבה הגרמנית בחיפה, מואר לכבוד כריסטמס 2015

מבנה במושבה הגרמנית בחיפה, מואר לכבוד כריסמס 2015

מבנה ימק"א בירושלים, מואר לכבוד כריסטמס 2015

מבנה ימק"א בירושלים, מואר לכבוד כריסמס 2015

כריסמס הוא לא החג שלנו, אבל תמיד הסתקרנתי. איכשהו הסרטים ההוליוודיים הצליחו להציג אותו כחג נחשק, בעל אסתטיקה מופלאה ומתנות לרוב. הרחובות המקושטים עוררו בי קנאה מסוימת. ואז הייתי בניו יורק אחרי אסון התאומים, ולמרות שעוד לא היה דצמבר, כל העיר הייתה מקושטת ועם שירי חג מולד כדי להעלות את המורל. אפילו הציבו את האשוח הענק ברוקפלר סנטר, רודי ג'וליאני ולורה בוש היו שם כדי לשמח את הניו יורקרים שעדיין היו המומים. אין לי ספק שזה רומם את רוחם. חבל רק שלא הייתה לי אז מצלמה דיגיטלית (ומי חשב שיהיו מצלמות בטלפונים) כדי להנציח את הסיטואציה.

כמה שנים אחר כך, ואני תל אביבית בביתה הקט, צלצול טלפון. אני יודעת שזה ברגע האחרון, אבל בא לך לבוא לירושלים למיסה של חצות?

נו, בוודאי, מ' המופלאה, רק בזכותך אני אעשה סופסוף מה שבא לי כבר המון זמן.

סנטה קלאוס בכל מקום. שוקולדי סנטה

סנטה קלאוס בכל מקום. שוקולדי סנטה

מנג'טים של סנטה, בשוק הכריסטמס בימק"א, ירושלים

מנג'טים של סנטה, בשוק הכריסמס בימק"א, ירושלים

בשעה מאוחרת התעטפנו בהמון שכבות, ויצאנו לעבר עיר הבירה. כשהגענו היו ליד גדר הכנסייה הגבוהה עוד הרבה ישראלים, שרצו לחוות את החוויה המיוחדת. חיכינו קצת בחוץ, קפאנו בקור הירושלמי, ואז הכניסו אותנו פנימה. ישבנו במעגל, התבוננו בהוד ובהדר המנצנץ, הקשבנו לטקס ולשירים, הייתה חוויה עוצמתית. לא חשבנו אפילו לרגע להתנצר, אבל אי אפשר היה שלא להתפעם.

לצד הזיכרון הנהדר הזה, יש גם זיכרון שפחות יחמיא לירושלים: כשיצאנו ונסענו לעיר לחפש מקום לשבת בו או לשתות קפה, לא מצאנו אפילו אחד כזה. המקום היחיד שהיה פתוח היה ארומה ברחוב הלל. אז לקחנו קפה וקרואסון והשארנו מאחור את תשוקתנו להמשיך ולחוות את העיר הזו.

אשוח ויונה דרים זה עם זה בכיכר במושבה הגרמנית בחיפה

הנאים השכנים בעינייך? יונת חנוכייה ועץ אשוח במושבה הגרמנית בחיפה

בשנה שעברה, טרום ימי הסכינים, יצאנו לסיור בעיר העתיקה. הנקודה הראשונה בסיור הייתה כנסיית עמנואל, ליד שער יפו. המקום היה הומה אדם, כולל 3-4 קבוצות של בית שמואל. בפנים שרה המקהלה שירי חג, בחוץ קישוטים, בכניסה לבית ההארחה עצים ואיילים. אווירה מלאה אנרגיה, יום חג אמיתי ליהודים המשיחיים. כל זמן שלא מתייחסים לפן הדתי, זה אחלה. כשמפעילים את הראש וחושבים למה מחלקים דפי הסבר בעברית על לידתו של ישו, מבינים שהמיסיונריות היא זו שחוגגת.

בשלב הבא הלכנו לרחבה שליד שער יפו, שם בובת סנטה בגודל אדם "ניגנה בסקסופון" ולידה הציעו למכירה קשקושי חג כולל כובע אדום עם נורות מהבהבות. צעדנו ברחוב הפטריארכיה היוונית הקתולית, צילמנו כל מיני בובות סנטה, קנינו קרפ צרפתי ליד עוד בובה ענקית של סנטה, ואז גילינו את העץ העצום שהוצב ליד השער החדש. בכלל, הסמטה המובילה לשער הייתה המקושטת ביותר מכל המקומות שדגמנו באותו ערב, ולכן היה נחמד להגיע אליה גם אם זה בטעות.

מתנה נהדרת לחג. מתוך שוק הכריסטמס בירושלים

מתנה נהדרת לחג. מתוך שוק הכריסמס בירושלים

בשבת הקודמת הייתי במקרה ברחוב הראשי של המושבה הגרמנית בחיפה, כולו נוצץ ומנצנץ. המסעדות מלאות באנשים, לא תצליח להשיג שולחן פנוי, סנטה קלאוס מסתובב ברחוב, להקות מוזיקה מופיעות על המרפסות או בתהלוכות רחוב, עץ האשוח (המדומה) עומד בלב כיכר, וכולו נורות צבעוניות, וילדים שמצטלמים סביבן. האווירה השלטת: חג-לא-שלנו, אבל למי אכפת.

למחרת, ביום ראשון, ביקרנו בשוק הכריסמס הצבעוני שנערך בימק"א, ירושלים. הסתובבנו בין דוכני שוקולדים, יינות, בובות, פסלים, מגבות, ובעצם, מה לא. התחושה הייתה שיש הרבה אנשים אבל לא מספיק קונים, בוודאי לא נוצרים. ומצד שני, היו יהודים שקנו לעצמם ולילדיהם שוקולד סנטה קלאוס. לך תבין.

איילים מזהב כיכבו בשוק הכריסטמס בימקא

איילים מזהב כיכבו בשוק הכריסמס בימקא

כמעט לכל תרבות ולכל דת יש סמלים. השאלה היא עד כמה לוקחים אותם רחוק. נראה שהכריסמס הוא מהרחוקים ביותר. מצד שני, יש דבר כזה חגיגה מוגזמת בחגים? האם ההגזמה היא לא חלק אינטגרלי מהעניין, וכל המרבה הרי זה משובח?

התכנון המקורי שלי היה לסגור השנה מעגל ולחזור לנוטרדאם, אבל האדם מתכנן ואלוהים צוחק. לא נורא, אני אומרת לעצמי, תמיד תהיה לנו השנה הבאה. וזה גם בכלל לא חג שלנו.

%d בלוגרים אהבו את זה: