ארכיון תג: תפוחי אדמה

פשוט מתבשלת

יום חמישי, שעת ערב מוקדמת. אנחנו בסלון, בואך המטבח. על הפרק: הכנת לחם לארוחה המתוכננת. ברגע האמת, הבנזוג שולף את המשפט הבא: "את בעצמך אמרת לי שאין כמו לבשל אוכל לבד, ואז לאכול את מה שהכנת במו ידיך. הרבה יותר מיוחד מכל מסעדה". אני אמרתי את זה? באמת? יש לי זיכרון כל כך קצר ודפוק, שאין לי מושג. הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא לתהות על האמירה הזו: האם היא באמת נכונה?

נראה לי שרחלי זוסימן לא הייתה מתלבטת בשאלה הזו. ברור לי שכבעלת הבלוג "פשוט מבשלת", שכבר ניסתה ובדקה והצליחה עם מאות אם לא אלפי מתכונים, היא לא זקוקה למסעדות כדי לאכול גורמה. בימים אלה היא חוגגת עשור לבלוג שלה – חתיכת זמן בעולם הבלוגים, ובהחלט מעורר הערכה. לכבוד היומולדת העגול הזה, החלטנו להכין ארוחה מלאה בת ארבע מנות, שמבוססת כולה על מתכונים של רחלי. וכן, זה כלל גם לחם.

*

פתיחה: לחם תפוחי אדמה וצ'דר

בלחם שבחרנו יש הרבה יותר קמח ממחית פירה, אבל אולי ככה זה צריך להיות. בדיעבד אני יכולה לומר שלהכין לחם לבד זו חוויה נהדרת: אתה מרגיש שכבשת סוג של אוורסט, למרות שאתה יודע שאפשר היה להקיף את ההר במקום לטפס עליו, כלומר לקנות בסופרמרקט.

ניסינו להוסיף ללחם כל מיני מטבלים וממרחים, אבל הוא הכי טעים כשהוא לעצמו.

*

מנה ראשונה: סהרוני מלאווח במילוי גבינה בולגרית

את המנה הזו הכנו לראשונה לפני כשנה וחצי, ומאז אנחנו חוזרים אליה מדי פעם, מפני שהיא קלה להכנה וטעימה מאוד. הגענו אליה כיוון שלפני שנתיים בערך הבנזוג החליט ללמוד לבשל, או ליתר דיוק – למצוא לעצמו אתגר צילומי, פלוס ניצול הזדמנות להכיר את המטבח. מדי שבוע אנחנו מכינים מתכון חדש מהאינטרנט, שמתבסס על העובדה שאנחנו צמד בעייתי – אני צמחונית, והבנזוג אלרגי לפירות וירקות. במהלך השנתיים האלה ביקרנו בהרבה שווקים, מעדניות, מחלבות ובתי אוכל מיוחדים. אחת הפעמים הייתה סיור בלוגרים באזור הרי ירושלים, ושם הכרנו את רחלי.

בכל אופן, לטעמי מה שטוב בסהרונים הוא שהם יוצרים תחושה של שובע הרבה יותר מאשר אילו הייתם אוכלים מלאווח אחד שלם על הצלחת עם רסק עגבניות. פה מכל מלוואח מפיקים שמונה סהרונים, והם אפויים בתנור, אז בכלל מפלס האשמה יורד. יש מצב שאפילו יישאר לכם משהו ליום המחרת, אם אף אחד לא "יגנוב" בלילה. במקרה שלנו, הספיק מלוואח אחד לשני אנשים, אחרי הכל לפנינו עוד שתי מנות בארוחה.

*

מנה עיקרית: פשטידת גבינת עיזים, נענע ואגוזים

להיות בשלן זו פילוסופיית חיים, שמצריכה הרבה סבלנות וסקרנות. יש מקום לניסויים ולהמצאות, אבל פעמים רבות צריכים להישאר נאמנים למקור, אחרת המרקם העדין מאבד את יחסי הכוחות המאפשרים נצחונות. בשלניות מנוסות (לא אני) יכולות לקחת מתכון של צחי בוקששתר, מהשפים שאני יותר מעריכה כמנטורים, ולעשות לו כמה עדכונים ושינויים.

אין לי מושג מי קרא לזה "פשטידה" ראשון, אבל אני מתנגדת למילה – כיוון שלא מדובר פה בתערובת אחת שזורקים לתבנית, אלא שכבות שמסדרים מעל בצק עלים. בכל אופן, במיוחד לכבוד המתכון קניתי לראשונה תבניות פאי. כן, כן, אנחנו עד כדי כך לא מאובזרים, למרות כל הבישולים של השנים האחרונות. בכל אופן יצא טעים מאוד, והחזיק ארבע ארוחות צהרים וערב. הולך טוב עם יין לבן איכותי, נניח זה שקנינו ביקב צרעה לא מזמן.

*

קינוח: טארט שוקולד וקרמל מלוח

זו המנה שהכי חששנו מהכנתה, כיוון שמעולם קודם לכן לא אפינו עוגה. אין לנו שום ניסיון בתחום הזה, וכאמור, אפילו תבנית טארט לא היתה לנו עד השבוע שעבר. אבל איך כתוב בכתבת המחקרים האחרונה של ליידי גלובס? "הרגעים הטובים ביותר מתרחשים כשהגוף והנפש נמתחים עד קצה היכולת". ואכן, יש משהו מרגש בלאפות את העוגה הראשונה שלך, לא פחות מאשר אפיית הלחם הראשון שלך. בכלל, לכבוד חגיגות הבלוג של רחלי התנסינו במגוון חוויות חדשות, מה שאיפשר לנו צמיחה אישית במטבח וגם בתפקוד הזוגי ("אתה תחזיק את זה, ואני אוסיף פנימה").

לצד הריגוש, היו גם חששות: איך תצא העוגה עם ליקר השקדים (אמרטו) ששמנו במקום ליקר ריבת חלב? האם הטעמים ישתלבו בזמן האפייה? אחר כך הסתכלנו על העוגה כשהיא בתוך התנור, הוצאנו החוצה, התלבטנו אם להחזיר בחזרה לאפייה נוספת, ובסוף החלטנו שכן. ואז עלתה השאלה, האם לשפוך את הקרמל על כל העוגה, או לחתוך פרוסה ולזלף עליה.

אלה כל מיני התלבטויות שאני מניחה שלאופות מנוסות ייראו קצת דביליות, אולי יום אחד גם אנחנו נגיע למעמד הזה. בינתיים, על דבר אחד לא התלבטנו: האספרסו – באותו יום קנינו קפה בטעם שוקולד ב"טחנת הקפה" במושבה הגרמנית של ירושלים. אז הקפה היה טעים, ובאשר לעוגה, לי הקרמל היה טיפה מלוח מדי, אבל הבנזוג אהב מאוד את שילוב הטעמים. למחרת, שנינו נהנינו מהעוגה באותה מידה, כנראה שהמלח חלחל פנימה בצורה שווה יותר.

בשורה התחתונה, קיבלנו סיום מוצלח לארוחה נהדרת, כולה בהשראת רחלי. איזה כיף.

המירוץ למתכון 9

אחרי אינספור השוואות מחירים, טבלאות אקסל וביקורים בקניון מלחה, קנינו לעצמנו כמתנת ראש השנה מוקדמת מיקסר של קנווד. יותר מדי מתכונים נפסלו לאורך השנה על סעיף "אין לנו מיקסר" מכדי שנוכל להמשיך כרגיל. עד כה השתמשנו במיקסר לשני מתכונים, אבל היד נטויה. וו הגיטרה עוד ינגן לנו שוב.

לצד השמחה הגדולה עם היכנסו של המיקסר לביתנו, נולד ויכוח: האם צריך להישאר נאמנים למה שכתוב במתכון, או להשתמש בניסיון שצברנו לאורך הזמן על מנת לשדרג, לשנות ולשפצר.

מצד אחד, הרעיון הוא לבחון האם אלו שנותנים את המתכונים יודעים לעשות זאת בצורה מוצלחת או שהם מותירים את הבשלן התמים מול שוקת שבורה (פי שניים מילוי ממה שצריך – זה למשל דבר שחוזר על עצמו). ולשם כך, אנחנו צריכים להישאר נאמנים להוראות שלהם.

מצד שני, הרבה מתכונים נפסלו לגמרי בגלל שהתנגשו עם הבחירה להישאר נאמנים למקור. חלקם, למשל, נפלו על "סעיף עגבניות" – אני טוענת שלא בכל מתכון שרשומות עגבניות אכן צריך להשתמש בהן, ואילו הבנזוג שאלרגי לעגבניות, מתעקש שלא נסטה מההוראות במיוחד בשבילו. וכך קורה שדברים שמדליקים אותי, נשארים מחוץ למירוץ.

ואף על פי כן ולמרות הכול, מצאנו שבעה מתכונים חדשים שטרם הכנו קודם. והרי הם לפניכם, מדורגים לפי מידת ההצלחה של עשייתם, וכמובן לפי הטעם שלהם בסוף. ניתן לומר שהשניים הראשונים האפילו על כל השאר, שהנחילו לנו אכזבות ברמות שונות.

*

 

1

שבלולי גבינה מלוחים

מקור המתכון: חיה אילונה אלדר

טעם: מעולה, להתעלף

עלויות: סבירות. דרושים די הרבה מרכיבים

כמויות: חתכנו בחצי, וגם כך יצאו המון שבלולים (כנראה קטנים יותר מאלה של ממציאת המתכון)

קושי בהכנה: קל יחסית

דברים שלמדנו הפעם: את בצק השק"מ (שמנת, קמח, מרגרינה) המפורסם מחליף בימינו בצק החש"ק (חמאה, שמנת, קמח), הבריא הרבה יותר. ואני בכלל חשבתי שהש' מסמן שמן, אבל מה אני מבינה בהכנת בצקים, אני הרי לא אופה עוגות ועוגיות.

שאלת טמבל: איך מנקזים נוזלים מ-250 גרם גבינה לבנה 5%?

מדד הכלים בכיור: גדוש. ולראשונה נוספו וו לישה וקערת מיקסר.

שורה תחתונה: חייבים לעשות את זה שוב. רק באמצעות הפעלת משטר קשוח הצלחנו לשמור את השבלולים עד לארוחת הבוקר המסורתית של יום שישי.

 *

 

2

סבלה גבינות

מה זה: בישקוטים מלוחים

מקור המתכון: מריו ברקנר, באתר "טעמים"

מוצא: צרפתי

טעם: מצוין

עלויות: סבירות. הגבינות במחיר ממוצע אבל צריך גם 200 גרם חמאה

כמויות: לאחר ויכוחים החלטנו להישאר נאמנים למקור. יצא לנו כמעט פי 3 בישקוטים ממה שהובטח במתכון (110 לעומת 40)

קושי בהכנה: קל יחסית

מדד הכלים בכיור: בינוני

שורה תחתונה: הנגלה הראשונה חוסלה, הנגלה השנייה והשלישית נכנסו לקופסה אטומה. בטח יחזיקו מעמד עד יום שישי. גג

 *

 

3

כדורי תפוחי אדמה עם גבינות

מקור: אתר מתכונלה

עלות: יקר, בגלל כמות הגבינות, ואבקת השום שלא היתה לנו בבית.

כמויות: נשארנו נאמנים למקור, וזו היתה טעות. את כמות הגבינות אפשר היה להפחית בשליש. מצד שני: לחשוב שקנינו גביע שלם של גביע לבנה, כשבעצם, בכמויות המתאימות, היה צורך בכף בלבד

פאק בהכנה: תפוחי אדמה מבושלים הם דביקים מדי. לא עשינו, אבל היינו צריכים: להכניס אותם לתנור לכמה דקות או למיקרו, כדי שיתאדו הנוזלים, ויהיה קל יותר בהמשך המתכון.

טריק שלנו: שמנו קערת מים ליד כל הקערות עם התערובות, וככה היה קל יותר להכין את הכדורים הדביקים.

מדד הכלים בכיור: סביר

שורה תחתונה: קצת פחות שום והכל היה יותר טוב.

4

כדורי גבינה

מקור: שף אייל לביא, טעמים

מוצא: צרפתי

טעם: חלוקים בדעותינו. הבנזוג אהב מאוד, אני פחות. כנראה בגלל קמח התירס וגם קצת בגלל עודף סנט מור

כמויות: חתכנו בחצי

עלויות: הכל כבר היה לנו בבית, כולל קמח התירס, אבל על הסנט מור הוצאנו 45 שקל!

קושי בהכנה: קל יחסית

מדד הכלים בכיור: צנוע

שורה תחתונה: אולי בכל זאת היינו צריכים להכין גם את ריבת הפלפלים, או משהו אחר שיאזן את כל הסנט מור הזו.

 *

 

5

כדורי חלב סיניים

מקור המתכון: מקבץ מתכונים של נשות שגרירים, שנולד ביוזמת "מחלבות תנובה"

מוצא: סיני

טעם: קצת מתוק מדי לטעמי, מצוין לדעת הבנזוג

עלויות: זול יחסית, הדבר היחיד שקנינו במיוחד היה הקורנפלור, והוא היה די זול

כמויות: חתכנו בחצי, וגם כך מדובר היה בכמות עצומה

קושי בהכנה: קל יחסית

פאקים: אף אחד לא טרח לקרוא את המתכון שאשת השגריר העבירה, ולכן יש כמה פאקים. בראשם: הקביעה כי את ה"ממרח" צריך לעשות בסיר, ולא במחבת טפלון. שיבואו החבר'ה מהמחלבות/אתר נענע וישפשפו את הסיר, עם כל מה שנדבק עליו. נראה אותם.

מדד הכלים בכיור: בינוני

שורה תחתונה: כמו שכבר אמרתי במתכונים אחרים – קצת פחות סוכר, והכל היה בסדר.

 

6

גומבוץ

הכותרת שלנו: ככה לא עושים גומבוץ

מה זה: כופתאות גבינה הונגריות

מקור המתכון: לאצי שגב, שף מסעדת טוליפ

טעם: לא שפיט

עלויות: סבירות

כמויות: חתכנו בשליש

קושי בהכנה: זו לא היתה הבעיה

הפאק הגדול: בזמן ההכנות העליתי תמונה לאינסטגרם. הזהירו אותנו שלא צריך להקציף ביצים בשביל גומבוץ. אחר כך הלכנו לבדוק מתכונים אחרים, וראינו שיש בהם מרכיבים ש"מחזיקים" את התערובת. אצלנו, התערובת פשוט התפרקה במים הרותחים לעשרות חתיכות.

בהתייעצות מהירה, הוחלט פשוט להכין קציצות, לעטוף אותן בפירורי הלחם ולטגן. יצא משהו אכיל אבל טיפה שומני מדי, מתאים כתוספת לאורז למשל, ובכל אופן אי אפשר לקרוא לזה גומבוץ.

מדד הכלים בכיור: גדוש.

שורה תחתונה: חייבים שיחה צפופה עם השף, ושיראה לנו איך הוא עושה את זה, בדיוק לפי ההוראות שהוא נתן לאתר. אני צנצנת אם זה מצליח לו.

 

 *

7

חטיפי סלרי וגבינה

מקור המתכון: יוגי'ן וולף

טעם: זוועות, למות

עלויות: ראש סלרי אחד עולה 3 שקלים! ואני קניתי שישה, כי הם היו קטנים, וזו היתה רק ההתחלה לה לה של ההוצאות.

כמויות: נשארנו נאמנים למתכון.

קושי בהכנה: יותר מדי שלבים ועניינים, בהחלט נדרשת השקעה.

מדד הכלים בכיור: גדוש.

שורה תחתונה: זה נראה הרבה יותר טוב ממה שזה טעים. כלומר זה מגעיל. אללי, איזו טעות!

 

המירוץ למתכון 4

– מה יותר מרגש אותך, הכנת מתכון או ליגת האלופות?

– אני חייבת להגיד הכנת מתכון.

– למה, כי את אישה?

הוא חטף על זה מכה במצח. והתשובה הנכונה היא, כמובן, כי במתכון אנחנו פעילים ואילו בליגת האלופות אנחנו סתם יושבים על הספה.

הפעילות הזו נמשכת כבר שבעה חודשים (הזמן רץ כשמתלבטים למה התכוון השף), והנה אנחנו מגיעים למירוץ למתכון 4, הכולל שלושה מתכונים של שפים – שאול בן אדרת, ישראל אהרוני וחיים כהן. במצטבר, הניסיון שלנו מראה שלא חשוב אם למתכון אחראי שף או לא, מה שחשוב הוא שהמתכון כולל טיגון בפירורי לחם, ואז סיכויי ההצלחה שלו גבוהים במיוחד. במילים אחרות, זה תמיד טעים.

בשונה מה"מירוצים" הקודמים, הפעם לא מעט מהמתכונים היו מתוקים, בזכות מרכיבים כמו דבש, פטל, מקלות וניל ורטבים יפניים. המתיקות הזו לא תמיד נתנה למתכונים נקודות זכות. לפעמים ההפך הוא הנכון. עוד שינוי, שלא לומר חידוש, הוא "מדד הכלים בכיור", שנע על הרצף הבא: סביר, גדוש, היסטרי.

ועכשיו, לפורום השביעייה, שמדורג לפי הטעם המשוקלל של הבנזוג ושלי. כדי לראות את המתכון עצמו, ליחצו על שם המתכון.

*

גלילים ים תיכוניים

מקור המתכון: אמריקאית עם חזה גדול

מוצא: מרוקאי

טעם: מצוין

חיפושים: עשיתי שלושה סיבובים בחצי חינם עד שמצאתי עלי סיגר (הדבר הנכון לקנות במקום "עלי אגרול")

עלויות: המוצרלה לא זולה, היתר סביר

כמויות: נצמדנו למקור

קושי בהכנה: פשוט יחסית

ציוד: שומדבר מיוחד, מלבד משטחי עבודה נקיים

מדד הכלים בכיור: סביר

שורה תחתונה: אימצנו גם בגרסת תפוחי האדמה

*


קרוקטים מתפוחי אדמה

מקור המתכון: ישראל אהרוני, "אהרוני פותח שולחן 2"

טעם: מצוין

עלויות: גבינת אמנטל אינה זולה, כל השאר כן. לקחת בחשבון שצריך יותר מחצי בקבוק שמן, וקופסה שלמה של שבבי בצל.

כמויות: יצאו לנו יותר מ-20 קרוקטים, כפי שנאמר במתכון, למרות שלא עשינו אותם קטנים.

קושי בהכנה: התערובת נדבקת לידיים, ולא משנה שאפינו את תפוחי האדמה רבע שעה, כדי להוציא מהם את המים אחרי הבישול.

ציוד: כותש שום, מנפה קמח

מדד הכלים בכיור: סביר

הצעה: קודם לקרר את התערובת במקרר, ואחר כך להכין את הקרוקטים. זה יהיה הרבה יותר קל

שורה תחתונה: יצא רך מהמקובל לגבי קרוקטים, אבל מאוד טעים

*


גוז'יירים

מקור המתכון: נורית פלד, אתר Foods Dictionary

מוצא: ישראלי (לדברי פלד)

טעם: סביר

עלויות: זול יחסית, אם כי נאלצנו לקנות חרדל במיוחד. וקשה לקנות רק 80 גרם קצ'וטה (תמיד יוצא יותר)

כמויות: הקטנו רק את כמות הביצים, מ-6 ל-4

קושי בהכנה: קל יחסית

ציוד: כף עץ

הצעה: להכין עוד משהו "ליד", אבל לא ניוקי – כי יש לזה טעם די דומה (רק הרוטב מבדיל ביניהם)

מדד הכלים בכיור: סביר

שורה תחתונה: אנחנו חלוקים ברמת ההתלהבות מהמתכון

*


סטייק גבינות

מקור המתכון: שף שאול בן אדרת, אתר מבשלים

טעם: מעולה

עלויות: רק הגבינות (לשני אנשים) עלו 50 שקל. לא זול

כמויות: הכפלנו, כדי שלכל אחד תהיה מנה. אבל תכלס, אפשר היה להישאר עם מנה אחת ולחתוך לחצי

קושי בהכנה: קל יחסית

ציוד: קערות רחבות

הברקה: רוטב הרוקפור

הצעה: להכין עוד משהו "ליד", כי לבד זה לא משביע (פסטה למשל)

מדד הכלים בכיור: סביר

שורה תחתונה: נשתמש ברוטב למתכונים אחרים

*


כדורי אורז ברוטב וניל

מקור המתכון: איריס כספי, "אוכל טוב"

טעם: לטעמי מתוק מדי, ולכן כמעט לא אכיל. הפטל רק חלק מהמצב. לדעת הבנזוג – טעם מצוין

עלויות: מקל וניל עולה 5.5 שקל, וצריך שניים. הפטל לא זול, והשתמשנו בקושי בעשירית מהכמות הנמכרת. צריך כמעט קרטון חלב שלם. יתר המרכיבים – דברים שיש בבית בדרך כלל

כמויות: נצמדנו למקור, למעט הרוטב. הקטנו בחצי את כמויות מרכיבי הרוטב, ועדיין יצאה כמות עצומה

קושי בהכנה: לא קשה, רק ארוך. לראשונה השתמשתי במקל וניל, צריך לדעת איך להוציא ממנו את הגרגרים

הצעה: לשנות מינונים, כדי שהכדורים יהיו קצת פחות מתוקים

מדד הכלים בכיור: היסטרי

שורה תחתונה: נהניתי מכך שלמדתי דברים חדשים, אבל לא מהתוצאה הסופית. זה קינוח לחובבי וניל, ואני לא שם

*


עלי גפן במילוי גבינות עיזים

מקור המתכון: חיים כהן

טעם: כשזה חם, רק הדבש מציל את עלי הגפן. כשזה קר – אכיל בהחלט, גם בלי דבש.

השגת המצרכים והכלים: המרדף אחרי עלי גפן לא היה קל. תודה לכל מי שתמך בנו – שרית (שעזרה גם בהוראות ההכנה), ענבל ק, חיים נחמן ועומר. בנוסף, היינו צריכים לקנות עוד כלי קיבול כבד לאפייה בתנור, שיעמוד על תבנית הפיירקס שבה הכנו את המתכון. לא מצאנו צלחת שאפשר להכניס לתנור, כמו שכתוב במתכון.

עלויות: גבינת עיזים עולה כ-20 שקל, עלי הגפן לא יקרים (כ-10 שקלים).

כמויות: עשרות עלי גפן שהספיקו לארבעה ימים.

קשיים: צריך להכין את עלי הגפן – להוציא מהצנצנת, לפתוח היטב, לחלוט במים רותחים, להפוך, ואז להוציא לייבוש, אחד-אחד. הגלגול עצמו די פשוט.

ציוד: אין צורך.

הצעות שיפור: הבנות במערכת אמרו שחסר קצת מלח, וחובבות הלימון ציפו לקצת יותר חמיצות (אני לא חובבת לימון).

מדד הכלים בכיור: גדוש

שורה תחתונה: בפעם הבאה לא נכין, נקנה. וכנראה שרק אני אוכל את זה, כי הבנזוג לא התלהב

*


אינארי סושי

מקור המתכון: גליה דור, מתוך הספר "סושי"

מוצא: יפני

טעם: לא משהו בכלל

טרטור: הסתובבנו בהמון מקומות, גם מחוץ לירושלים, עד שהצלחנו להשיג את כל המצרכים. אבורא-אגה לא השגנו בשום מקום, ולכן השתמשנו בטופו כדי להכין אותו לבד – בהתאם להוראות שמצאנו באתר אחר, באנגלית. את הטופו היינו צריכים לשים במקרר, תחת לחץ, כמה שעות קודם להכנה

דפקט במתכון: אין הסבר כיצד להכין אורז סושי, פשוט רשום שזה אחד המצרכים. מתברר שלאורז סושי יש הכנה מיוחדת, וצריך חומץ אורז. לכן הפסקנו את ההכנות באמצע, והבנזוג נדרש ללכת לסופרמרקט הקרוב

עלויות: לא זול בכלל, ואחר כך נשארים עם הרבה חומרי גלם מיותרים

כמויות: הלכנו על חצי מהכמות, ועדיין יצא המון

קושי בהכנה: שלבים אינסוף. כאמור נעזרנו באתרים אחרים כדי להשתלט על ההכנה

הצעה: להימנע מהכנת המתכון

מדד הכלים בכיור: היסטרי

שורה תחתונה: זה שיצא בסוף משהו אכיל היה הישג אדיר. במילים אחרות, איך נפלנו

%d בלוגרים אהבו את זה: