ארכיון תג: שקדיות

ירוק על ירוק

    סלעים, שקדיות ויופי מרהיב. הדרך מכיכר עין כרם לצומת נס הרים / צילום: הבנזוג

סלעים, שקדיות ויופי מרהיב. הדרך מכיכר עין כרם לצומת נס הרים / צילום: הבנזוג

למרות שאני נמצאת בטבע כמעט כל שישי ושבת, ולפעמים גם באמצע השבוע, ברור לי שלא כולם אוהבים לטייל, ולא כולם חייבים לאהוב. אני לגמרי מבינה את זה. ידוע ונהיר לי גם שאלה שכן אוהבים אינם יחידה הומוגנית אחת שמתעוררת בשבע בבוקר, אורזת תרמיל ובקבוק מים ויוצאת לדרך הארוכה. יש כאלה שמחבבים טיולים קצרים, אחרים מעדיפים טיולי מים על פני טיפוס הרים. הכל בסדר, הכל לגיטימי.

לקבוצה שפחות מטיילת אבל כן אוהבת את הארץ, אני רוצה להציע כאן מסלול חווייתי קצר, שכולל נסיעה מהממת, טיול קצר בטבע ובית קפה.

מתחילים בכיכר של צומת עין כרם*, וממנה נוסעים לכיוון צומת נס הרים. זו אחת הדרכים היפות בארץ. כביש דו-סטרי חד מסלולי בין הרים ובין סלעים, ואי אפשר לטוס בו כי העיקולים חדים. משני צידי המכונית עדיין תוכלו לראות לא מעט שקדיות, שמשתלבות היטב בתוך כל הירוק השופע. בדרך יש אפשרויות עצירה בחניונים או בתחילת מסלולי טיולים, אבל זה לא חלק מהתכנון הפעם.

בהגיעכם לצומת נס הרים פנו ימינה, ותוך פחות ממאה מטר תמצאו לימינכם מגרש חנייה. בקצה המגרש נמצא בית הקפה "בר בהר" אבל נניח לו לרגע. במקום זה תוכלו לבחור בין שני מסלולים קצרים.

מסלול נופי שורק. 750 מטר, מתאים גם לבעלי מוגבלויות

מסלול נופי שורק. 750 מטר, מתאים גם לבעלי מוגבלויות / צילום: גלית חתן

השביל מספק לא מעט ספסלים למנוחה רומנטית

השביל מספק לא מעט ספסלים למנוחה רומנטית / צילום: גלית חתן

הראשון הוא מסלול נופי שורק, שמספק ריחות משגעים של פריחה, נקודות תצפית על ההרים ממול, ולא מעט ספסלים לישיבה רומנטית. השביל הזה מותאם גם לבעלי מוגבלויות, ואורכו כ-750 מטר. ניתן לשלוח רכב איסוף לקצה המסלול, או לעשות אותו הלוך-חזור, או לפרוש באמצע דרך סימון השבילים האדום לכיוון מזרח (הליכה קצרה וקסומה בינות לעצים. מהמקומות הקסומים שאכן שווים את המילה הזאת).

הפריחה בעיצומה. מסלול מעגלי קטלב

הפריחה בעיצומה. מסלול מעגלי קטלב / צילום: גלית חתן

בין הירוק לפריחה הלבנה. החלק האחרון במסלול המעגלי של קטלב (סימון שבילים שחור)

בין הירוק לפריחה הלבנה. החלק האחרון במסלול המעגלי של קטלב (סימון שבילים שחור) / צילום: גלית חתן

האופציה השנייה היא המסלול ההיקפי של נחל קטלב, בסך הכל קילומטר אורכו – מימין לבר בהר יורדים עם שביל העפר (לא להתבלבל עם הדרך הסלולה שנוטה שמאלה), והולכים מרחק קצר עד שרואים שלט וסימון שבילים אדום ימינה. כאן ההליכה כוללת דילוג בין סלעים, נקודות עצירה לקפה, מעט ספסלים והרבה נוף.

החלק הראשון של המסלול סגור יחסית בין עצים ושיחים, אחר כך הוא "יוצא לחופשי" ומשמאלכם נפרש הנוף ההררי שכמעט כולו יערות. אפשר להסתכל מדי פעם גם ימינה, ולהתרשם מהסלעים העצומים. בחלק האחרון של המסלול תגיעו למפגש שבילים עם סימון שחור, ואיתו תתחילו לטפס למעלה במדרגות של הטבע. זה לא טיפוס קל, אבל היי, תמיד אפשר לעצור באמצע. עם סיום המסלול תגיעו למגרש חנייה לאוטובוסים, שממנו יש שביל עפר היישר לחנייה של בר בהר.

אוויר הרים צלול וקפה טוב. בר בהר

אוויר הרים צלול וקפה טוב (מומלץ יותר לשבת בחלק האחורי ולא במה שנראה בתמונה). בר בהר / צילום: גלית חתן

ועכשיו, סוף סוף, אתם מגיעים לקפה ולמאפה, או לאוכל, לפי בחירתכם. זה לא שיש לי מניות בבר בהר, ולמעשה גם לא אכלתי שם כל כך הרבה. מהמעט שכן בהחלט נהניתי, אבל היתרון הגדול הוא האווירה, המיקום והנוף, מג גם שקבלתי עליהם המלצות מתושבי הסביבה. אם אתם עושים את הטיול שהצעתי באמצע השבוע (אין כמו יום חופש למילוי מצברים), תמיד תוכלו לברר אם פתוח בפיצ'ונקה (מסעדת בשרים כשרה בנס הרים הסמוכה), או להחליט שלא אכפת לכם לנסוע עוד חצי שעה ולהגיע לאפרת בייקרי בקיבוץ קרית ענבים (מקום מצוין שלא פתוח בשבת, למרבה הצער).

נו, רק מלכתוב על היום הזה בא לי לעשות אותו בעצמי, למרות שרק אתמול עשינו אותו, שוב (בלי החלק של האוכל).

 

*למגיעים מכביש 1, מכיוון תל אביב: לוקחים את היציאה של מבשרת ציון, פונים ימינה ואז שוב ימינה לכביש שלוקח אתכם לצומת הסטף. בסטף בוחרים ביציאה השלישית לכיוון עין כרם. מדובר בנסיעה שהיא ארוכה יותר מאשר לו הייתם מגיעים מכביש 1 דרך בית שמש ומערת הנטיפים, אבל הדרך יותר יפה. אז הכול לבחירתכם – אם אתם לחוצים בזמן או אוהבים לקחת תמיד את הדרך הקצרה ביותר, תקשיבו לווייז. אם לא, תקשיבו לי.

על ראש הגבעה – טיול לשבת ולט"ו בשבט

שקדיה בגבעת תיתורה. הגבעה היתה מיושבת כמעט ברציפות במהלך קרוב ל-6,000 השנים האחרונות / צילום: גלית חתן

שקדיה בגבעת תיתורה. הגבעה היתה מיושבת כמעט ברציפות במהלך קרוב ל-6,000 השנים האחרונות / צילום: גלית חתן

אל הגבעה הירוקה רצו ילדה וילד. היא לבושה בבגדי כלה, או אולי היתה זאת מלכת אסתר, והוא בחליפה אדומה של גיבור-על כלשהו. מאחוריהם השתרכו הורים וצלמת עם מצלמה מקצועית וחצובה. יחד ניסו המבוגרים להשתלט על שני הסוררים הקטנים, שהעדיפו לרוץ בתוך כל הצמחייה של גבעת תיתורה, מאשר לעשות פוזות חודש וחצי לפני חג התחפושות. הסתכלתי עליהם מהצד, בעודי יושבת על הספסל "משקיף על העיר" לזכר גיורא סנפיר ז"ל, ולגמרי הבנתי את הילדים האלה. כל כך יפה פה מסביב, אז למה לעמוד במקום.

למען האמת, לא כל כך מומלץ לתת לילדים לרוץ בגבעת תיתורה. האזור, שמרובה בממצאים ארכיאולוגיים, עמוס גם בבורות מים. יש כאן לא פחות מ-100 בורות כאלה, ויש כאלה שטוענים שמדובר ב-180 (מה שמעלה את השאלה הפילוסופית "מה זה בור"). בצירוף העובדה שהגבעה ממוקמת סמוך לשתי הדרכים העתיקות לירושלים, מעריכים שהיה כאן יישוב ששימש כתחנה עבור עולי רגל בדרכם לעיר הקודש, וזה אומר שזו לא סתם גבעה אלא גבעה עם סיפור. לכו תדעו איזה ילדים בתחפושות רצו פה לפני אלף וחמש מאות שנה.

מתקנים חקלאיים קדומים. ממצא מרכזי מהתקופה הביזאנטית הוא בית חווה שהתגלה בכיפה המערבית / צילום: גלית חתן

מתקנים חקלאיים קדומים. ממצא מרכזי מהתקופה הביזאנטית הוא בית חווה שהתגלה בכיפה המערבית / צילום: גלית חתן

גבעת תיתורה נמצאת בחלק הצפון-מזרחי של מודיעין, ונראית היטב מכביש 443. היא מתנשאת לגובה 315 מטר מעל פני הים, ושטחה כ-600 דונם. הטיול שלנו, שעליו אני רוצה להמליץ כאן, התחיל מבריכת המים הגדולה שבראש הגבעה. מהבריכה יוצאת דרך עפר מרכזית שמובילה היישר אל המצודה, שהיא הדבר הבולט ביותר במקום, אבל בוודאי כבר שמעתם שללכת בדרך הראשית זה להחמיץ את כל הכיף.

עדיף ללכת בשבילים הצדדיים השקטים והיפים יותר, שמובילים אל הקולומבריום (למען האמת לא רואים כלום וזה מאכזב) ואל מקווה הטהרה, ולראות גם את הספלולים* מהתקופה הכלקוליתית. משם ממשיכים לנקודת תצפית שהיא גם פינה מצוינת לקפה. באותו יום שבו טיילנו התעצלנו קצת, אז הבאנו תרמוס של זקנים, אבל בדרך כלל אנחנו יותר משקיענים עם ערכת קפה מסודרת, ובאחריות, זה יותר כיף. אין כמו הקפה שאתה מכין בשטח (כמו שאין על טוסטים שהוכנו על הרשת של החימום הצבאי באוהל, אבל זה כבר שייך לזמנים אחרים).

הגבעה מתנשאת לגובה 315 מטר מעל פני הים, ושטחה כ-600 דונם / צילום: גלית חתן

הגבעה מתנשאת לגובה 315 מטר מעל פני הים, ושטחה כ-600 דונם / צילום: גלית חתן

השם העברי תיתורה, שפירושו כידוע שולי המגבעת, משמר גם את הצליל וגם את משמעות השם הערבי טנטורה / צילום: גלית חתן

השם העברי תיתורה, שפירושו כידוע שולי המגבעת, משמר גם את הצליל וגם את משמעות השם הערבי טנטורה / צילום: גלית חתן

על פי הממצאים הארכיאולוגים, גבעת תיתורה היתה מיושבת כמעט ברציפות במהלך קרוב ל-6,000 השנים האחרונות. לגבעה היו כל מיני שמות לאורך השנים, אך העתיקים מביניהם אינם ידועים (חושבים שאולי זו הייתה גיתיים המקראית). הצלבנים כינו אותה טרנטה, ואילו בפי הערבים השתנה השם לקלעת א-טנטורה (מעין מגבעת מחודדת), אל-בורג' (המצודה, שתכף נגיע אליה) וגם בורג' אל-חביב. השם העברי תיתורה, שפירושו כידוע שולי המגבעת**, משמר גם את הצליל וגם את משמעות השם הערבי טנטורה.

יש שתי סיבות לבקר בגבעה דווקא עכשיו. הראשונה היא השקדיות – זו התקופה הכי יפה בשנה, כשהן פורחות והופכות את הביקור להרבה יותר רומנטי. השנייה היא שהגבעה לא רק ירוקה אלא גם אדומה מהכלניות וורודה מהרקפות. זה לא אומר שאין טעם לבוא בחודש מאי, נניח. גם בימים פורחים פחות, עדיין יש פה הרבה ממצאים ארכיאולוגיים מעניינים.

מתקופת הברזל (מאות 6-12 לפנה"ס, תקופת ממלכות ישראל ויהודה) נחשפו בסביבת בריכת המים מבנה וחצר עם מתקנים חקלאיים. מהתקופה הרומית (המאה הראשונה לפנה"ס ועד המאה הרביעית לספירה) נחשפו מערכות מסתור מימי מרד בר כוכבא, ובאחת מהן התגלה מטבע מהשנה השלישית למרד (134/5 לספירה). יש גם מערת קבורה שתחילת השימוש בה מתוארך לתקופה הרומית.

ממצא מרכזי מהתקופה הביזאנטית (מאות רביעית-שביעית לספירה) הוא בית חווה שהתגלה בכיפה המערבית של גבעת התיתורה (סמוך ומדרום לבריכת המים). בנוסף התגלו באותו אזור גם מספר מערות קבורה מהתקופה הביזנטית. שרידי בתי בד וגתות משתי התקופות האלה מעידים על משלח ידם של רבים מבני היישוב – ייצור שמן זית ויין. שנאמר, ידעו מה זה איכות.

אל בורג' הייתה בית היה בן שלוש קומות - הקומה הראשונה נמצאת כיום מתחת לפני השטח, הקומה השנייה גלויה, ואל הקומה השלישית מוביל גרם מדרגות / צילום: גלית חתן

אל בורג' הייתה בית היה בן שלוש קומות – הקומה הראשונה נמצאת כיום מתחת לפני השטח, הקומה השנייה גלויה, ואל הקומה השלישית מוביל גרם מדרגות / צילום: גלית חתן

בית האחוזה הזה נבנה על ידי משפחת אבירים צרפתית, שקראה לו "טרנטה" / צילום: גלית חתן

בית האחוזה הזה נבנה על ידי משפחת אבירים צרפתית, שקראה לו "טרנטה" / צילום: גלית חתן

אבל האטרקציה הארכיאולוגית הבולטת ביותר היא כאמור המצודה, שנבנתה בתקופה הצלבנית-איובית (מאות 13-12 לספירה), ומכונה אל-בורג'. ככל הנראה את בית האחוזה הזה בנתה משפחת אבירים צרפתית, שקראה לו "טרנטה". הבית היה בן שלוש קומות – הקומה הראשונה נמצאת כיום מתחת לפני השטח, הקומה השנייה גלויה, ואל הקומה השלישית מוביל גרם המדרגות שעליו ניתן לעלות, ואז להשקיף על כל האזור.

למבצר היו קירות עבים במיוחד, שהיו בנויים מאבנים גדולות ומסותתות. עם זאת נעשה גם שימוש חוזר באבנים שנלקחו ממבני ציבור קדומים יותר. בסמוך למבנה נמצאו מחילות מסתור ומטבעות עתיקים, וכן מערת קבורה בת 3,500 שנה. כיום אין אליהן גישה, וחבל – כי זו בעיה שחוזרת על עצמה בכל הגבעה. רוב המערות מכוסות ברזלים, במקום להפוך את המקום לנגיש ול"חי" יותר עבור המבקרים.

מה שכן, ברחבי הגבעה יש המון שלטים עם הסברים – שווה לקרוא ולנסות לדמיין מה הלך כאן פעם. במיוחד מעניין הסיפור של הסקוטים והאוסטרלים, כי מי ידע שמודיעין יכולה להיות כזו קוסמופוליטית. אז אם אתם מחפשים טיול קצר לשישי או לשבת, זה יופי של מקום. רק אל תשכחו את הגזייה, אה?

באתר ממצאים מתקופות רבות. מתקופת ממלכות ישראל ויהודה, למשל, נחשפו מבנה וחצר עם מתקנים חקלאיים / צילום: גלית חתן

באתר ממצאים מתקופות רבות. מתקופת ממלכות ישראל ויהודה, למשל, נחשפו מבנה וחצר עם מתקנים חקלאיים / צילום: גלית חתן

בגבעת תיתורה יש לא פחות מ-100 בורות מים, ויש כאלה שטוענים שמדובר ב-180 / צילום: גלית חתן

בגבעת תיתורה יש לא פחות מ-100 בורות מים, ויש כאלה שטוענים שמדובר ב-180 / צילום: גלית חתן

*אם לא הייתם עדיין בגבעת הספלולים, שווה לטייל גם לשם.

**חשבתי לקרוא לפוסט הזה נושאי התיתורה, אבל לא בטוחה שכולם היו עושים את ההקשר.

%d בלוגרים אהבו את זה: