Tag Archives: רובוטים

הכול אנשים? הכול רובוטים!

אני רוצה את המעיל הזה ולשבת עכשיו בטבע ירוק, וזה בדיוק מה שהם רוצים שאני ארצה. קמפיין לקולקציית קרוז 2017 של גוצ'י

מותג לייף סטייל מצליח הוא קודם כל איכותי, ואחר כך כזה שיש לו פרסום טוב. חלק מהעניין של לייף סטייל הוא גם לדעת להפוך אותו לנחשק ואטרקטיבי. להציע לך את המלון שבו אתה רוצה להיות, האי שעל חוף הים שלו אתה מעדיף את המרגריטה (או שפריץ אפרול) שלך, המזוודה הכי קולית, השעון הכי יוקרתי, המכונית הכי מפנקת, האופנה שמייצרת מראה נונשלנטי אבל איכותי, הקינוח המושלם שחותם ארוחה מצוינת במסעדה שכל כולה מופת של הקפדה קולינרית. כל אלה יכולים למכור את עצמם, אבל קמפיין פרסומי מוצלח יהפוך אותם לרווחיים הרבה יותר.

המומחים בתחומם יודעים איך למכור חוויה באמצעות קמפיינים שקשה להתעלם מהם. במיטבם, המודעות והפרסומות משכנעות אותנו שמה שיש להן זה בדיוק מה שאנחנו רוצים עכשיו. הן גורמות לנו להפליג במחשבות על החופשה הבאה, המראה הבא או הארוחה הבאה. זה נראה קל למכור איכות ויוקרה, אבל קל מאוד לפספס בתחומים האלה. חייבים להיות מאוד מדויקים, להציע מידה של תחכום, ולהיזהר מליפול לבורות בנאליים או המוניים.

חברה ישראלית אחת בשם טיילור ברנדס (Tailor Brands), חושבת שזה לא כל כך בשמיים. בוודאי לא בשביל הרובוט שהיא פיתחה, אשר מסוגל 'לחשוב' בצורה יצירתית, למתג מוצרים ולהפיק מודעות וחומרי פרסום למדיה המסורתית וגם לפייסבוק ולאינסטגרם. "כדי להכניס יצירתיות אנושית לאלגוריתם דיגיטלי, לימדנו את הרובוט את יסודות המיתוג, כיצד להגדיר את תחום הפעילות ואופי המותג", מספרים בחברה. "המערכת פועלת ללא תבניות קבועות מראש, יש לה יכולות למידת מכונה, המאפשרות לה לקבל השראה מעיצובים של משתמשים במערכת, וליישם אותה אצל משתמשים חדשים".

נפולי נראית כאן כמו מקום שקורים בו דברים, יש התרחשויות ויש אנשים מעניינים. קמפיין של דולצ'ה וגבנה בנפולי

את מי היא מפתה? קמפיין השעונים לנשים של לונגינס

טיילור ברנדס הוקמה לפני כשלוש שנים על ידי יהלי סער מנכ"ל החברה, נדב שץ סמנכ"ל הטכנולוגיות, ותום להט סמנכ"ל המוצר. השלושה גייסו 5 מיליון דולר משתי קרנות (אירופית וישראלית), ומחזיקה במשרדים בתל אביב וניו יורק. "מחוות תפוחים בגרמניה לחנויות קפה בניו יורק, השירות שלנו נותן לבעלי עסקים קטנים את היכולת להתחרות עם הרשתות הגדולות שמעסיקות משרדי מיתוג ותדמית יקרים", אמר סער בעבר. "אנחנו הכלי שעוזר לבית הקפה השכונתי להילחם בסטארבאקס".

הטכנולוגיה שעליה מבוסס הרובוט בודקת את אופי הפעילות של החברה ואת העדפותיה, ותוך זמן קצר מציעה אפשרויות שונות ללוגו ומיתוגים לבחירה. תהליך העיצוב הוא חינמי, וניתן לבקש מהרובוט לייצר כמה מיתוגים ללא הגבלה לפני שלב הרכישה.

מאחר שהרובוט יכול לתת מענה למילוני לקוחות ברחבי העולם במקביל, הוא 'שובר' את השוק, ובניגוד לעלויות המקובלות בענף הפרסום, שיכולות להגיע לאלפי ועשרות אלפי דולרים, הוא מציע שירותים החל מ-3 דולר. בשונה משירות אנושי, הוא גם זמין אונליין ויכול לתת מענה בכל שעה כמעט לכל חברה או ארגון, כלומר לספק שירותים שעד לאחרונה היו זמינים רק לבעלי תקציב פרסום גבוה.

אני לא אוהבת את זה.

זה לא שהתחלתי לרחם על הפרסומאים שמרוויחים סכומים עצומים, וחיים טוב לא פחות מהלקוחות העשירים שלהם. הם כנראה ימשיכו להרוויח בשנים הקרובות, כי יקח זמן עד שהחברות הגדולות יסכימו להפקיד (להפקיר, כמו במערכון של הגשש על הכספומט) את עצמן בידיו של רובוט. אבל אני לא אוהבת את הגישה הזו שכבר לא מאמינה בבני אדם, שאומרת 'רובוטים יודעים יותר טוב מאיתנו'. הכול אנשים? לא. הכול רובוטים.

זה נכון שלעסקים קטנים ובינוניים יש נטייה לייצר פרסומות מכוערות, מלאות בטקסט, והם לא מצליחים להשתחרר מהתפיסה שכל המוסיף גורע. אבל במקום שמישהו מוכשר יקים משרד פרסום שיידע לנהל את הפסיכולוגיה שלהם ולהסתדר עם התקציב הלא מזהיר, מישהו מוכשר אחר עוסק בהרס היצירתיות. כי הרי זה רק מתחיל כאן, וההמשך כמעט ידוע מראש.

למכור לנו את החופשה הנחשקת והאטרקטיבית ביותר תוך התעלמות מתנאים אובייקטיבים – מצריך רמה גבוהה של יצירתיות. האם רובוט מסוגל לזה? קמפיין לחופשה בהודו

מי שמתחיל בפרסום לעסקים קטנים ובינוניים יגיע גם לגדולים, וזה יהיה הסוף של הענף כפי שאנחנו מכירים. קמפיין לערוץ טיולים טלוויזיוני שלדעתי גם רובוט היה יכול להכין

כשהרובוטים נכנסו למפעלים של התעשייה הישנה, והחליפו את פועלי הצווארון הכחול, זה נראה לנו הגיוני: הרי בזכותם אפשר להשיג יותר ייצור בפחות זמן, להישאר שחקנים רלבנטיים בשווקים התחרותיים, ולהפנות את כוח האדם לכיוונים חדשים. אבל עכשיו מגיעים הרובוטים אל הצווארון הלבן, וזה אומר קניבליזציה כלל-עולמית.

בשלב הבא רובוטים ישחקו כדורגל מקצועני ("המסי של הרובוטים" תהיה אחת הכותרות הראשונות של ליגת האלופות בעידן החדש), ינחו תוכניות טלוויזיה, יכבו את השריפות ביערות, ויערכו את הספרים שרובוטים אחרים יקראו בשבילנו, ויגישו לנו תקציר. אני כבר לא מדברת על זה שהם יורידו לנו את הכלב לטיול שלוש פעמים ביום, וכולנו נגחך על אנשי העולם הישן שנהגו לשלם לדוגיסיטר.

כשאנחנו מנסים לנצח את עצמנו, אנחנו מפסידים הכי בגדול. אין צורך לרחם על הפרסומאים. יש צורך לרחם עלינו, ועל החיים הקרים והמנוכרים שעומדים להיות לנו.

מי צריך חתולים כשיש רובוטים

"רציתי להגיד לו 'לא', אבל הרגשתי נורא". הרובוט BERT

"רציתי להגיד לו 'לא', אבל הרגשתי נורא". הרובוט BERT

לפני קצת פחות משנה הזמינה החוקרת הבריטית אדריאנה המצ'ר אנשים כדי להכין אומלט במטבח בעזרת עצות מרובוטים. אחד הרובוטים, שכונה ברט (Bert), תוכנת כך ש"בטעות" הוא יפיל את אחת הביצים לרצפה, ואז יתנצל על הטעות, תוך כדי שימוש בסרטון מצויר חמוד שבו מופיעות פנים המביעות עצבות (קצת כמו בסרטונים של דיסני). זאת בעוד הרובוט השני נתן עצות מדויקות ותפקד לתפארת ארוחת הבוקר.

רוב הנבדקים אמרו בסיום הניסוי כי הם העדיפו את הרובוט שעשה טעות והתנצל עליה, על פני הרובוט שעשה בדיוק מה שצריך אבל לא תקשר איתם באופן אישי (לתחושתם). כלומר, הם העדיפו תקשורת על פני יעילות.

בשלב הבא של הניסוי, הרובוט הטועה ביקש מהנבדק לקבל את תפקיד הסו-שף. "חשתי שזה ראוי להגיד לו 'לא', אבל כשהוא הראה פנים עוד יותר עצובות, הרגשתי נורא, כי מה בסך הכול הרובוט ניסה לעשות? את העבודה שלו", סיפר אחד הנבדקים. והוא לא היה היחיד: רוב המשתתפים הגיבו לרובוטים בעלי תכונות והבעות כמו-אנושיות כאל כאלה שהם לא ירצו לפגוע ברגשותיהם (למחקר המלא).

מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת סטנפורד ופורסם בערך באותו זמן, מצא שאנשים נרתעים לגעת ב"אזורים אינטימיים" של רובוטים, וזה מעורר בהם רגשות. תוכלו לקרוא על כך כאן. רגשות, רובוטים? חם, קר? כן, כן, אלה כבר לא הפכים, כך מתברר. מי צריך חתולים, בשביל מה להוציא כלב שלוש פעמים ביום. כל כך 1998. קחו לכם רובוט הביתה.

כשארוחת הערב תהיה מוכנה היא תקרא לכולם לבוא לשולחן – כי למה שאתם תעשו את זה, זה כל כך 1988. הרובוטית KURI

כשארוחת הערב תהיה מוכנה היא תקרא לכולם לבוא לשולחן – כי למה שאתם תעשו את זה, זה כל כך 1988. הרובוטית KURI

כבר לפני כשנה השיקה אמזון בארה"ב את הרובוטית אלקסה (ומכרה מיליוני יחידות מאז), ואותתה על השינוי הצפוי באורחות החיים שלנו. בתחילת החודש הנוכחי השיקה יצרנית מוצרי החשמל BOSCH, באמצעות הסטארט-אפ שהקימה מייפילד רובוטיקס, את הרובוטית KURI. קורי עוזרת לך לדעת מה קורה ברחבי הבית (כי יש לה מצלמה שמעבירה מידע ישירות לטלפון שלך), וכשארוחת הערב תהיה מוכנה היא תוכל לקרוא לכולם לבוא לשולחן – כי למה שאתם תעשו את זה, זה כל כך 1988.

על העיצוב של קורי החמודה הופקד אנימטור לשעבר של אולפני פיקסר בשם דאג דוליי, והתפקיד שלו היה "לוודא שהפעולות שלה לא ייראו מפחידות, ובשביל זה היינו צריכים לוודא שאתה תדע בדיוק מה היא הולכת לעשות, שבריר שנייה לפני שהיא עושה את זה".

בינתיים, כך נדמה, רוב האנשים עוד לא מבינים מה זה עומד לעשות לנפש שלהם – וכמה בודדים הם ירגישו למרות כל מאמצי ההתקשרות עם רובוטים. בעיניי, אין תחליף לקשר האנושי שבו אנשים בוחרים לשוחח איתך או לבלות איתך, והם לא פשוט רובוטים שתוכנתו לזה. אבל יש אנשים שחושבים הפוך ממני: בעיניהם, כל העסק ממש חמוד. וגם ממש פרקטי, כפי שתראו מייד.

"אנחנו אוהבים לחשוב עליו כשילוב של מתאם קשרי חוץ, מורה פרטי וקואצ'ר". הרובוט ELLI•Q

"מאפשר להשתמש בקלות במגוון רחב של טכנולוגיות, כמו שיחות וידאו, כדי לחזק ולשפר את הקשר עם בני משפחה וחברים". הרובוט ELLI•Q

בואו נודה על האמת: מספיק להגיד בקול רם את המילים "אנחנו חיים בשנת 2017", כדי להרגיש זקנים. הרי רק לפני יומיים פחדנו מבאג 2000, איך פתאום נהיה שאנחנו בתוך העתיד? ויותר גרוע: העתיד הזה הוא קצת כמו שהפחידו אותנו. קר, מנוכר, הורס מערכות יחסים אנושיות, הופך בני אדם מיותרים, אוטוטו הכול פה רובוטים. אלה שמהנדסים את העתיד הזה רואים בעצמם המהפכנים החדשים, שלא לומר הסלבריטאים החדשים. בבקשה תמחאו להם כפיים, ותגידו תודה. הרי הם הופכים את החיים שלכם להרבה יותר קלים. למשל, הם מוודאים שכבר לא תצטרכו לדאוג להורים מבוגרים או לסבא וסבתא.

בשבוע שעבר השיק הסטארט-אפ הישראלי אינטואישן רובוטיקס את ELLI•Q, שאותו הם מכנים "רובוט-חברתי לשיבה טובה, מבוסס בינה מלאכותית, שפותח במטרה לשפר את חייהם של אזרחים ותיקים". ההשקה, כמה טרנדי, התקיימה במוזיאון העיצוב של לונדון. כי היום, רובוט בלי עיצוב הוא סתם אייטיז.

אם שאלתם את עצמכם מה בדיוק מציע ה-ELLI•Q, אז התשובה היא הגיונית: סיוע חיוני להתנהלות בעולמנו הדיגיטלי החדש והמורכב. אלי קיו, שזה קצת כמו עלי ג'י אבל לא, "מעודד אורח חיים פעיל. הוא ממליץ על פעילויות ב'עולם האמיתי', כמו לצאת להליכה לאחר צפייה ממושכת בטלוויזיה, לקחת בזמן את התרופות, להגיע לפגישות ותורים.

"הוא גם יוזם הצעות לחיבור לתוכן מקוון, כגון הרצאות TED, משחקים מקוונים, מדיה חברתית, מוזיקה וספרי שמע, ומאפשר להשתמש בקלות במגוון רחב של טכנולוגיות, כמו שיחות וידאו, כדי לחזק ולשפר את הקשר עם בני משפחה וחברים". כל זה כדי לעזור לבני הגיל השלישי להתמודד עם הבדידות והבידוד החברתי שנכפה עליהם מעצם כך שהם "יצאו מהמחזור", קצת כמו השטרות של ה-10 שקלים (ואם אתם זוכרים אותם, אתם באמת זקנים).

"אנחנו אוהבים לחשוב עליו כשילוב של מתאם קשרי חוץ, מורה פרטי וקואצ'ר", אומר דור סקולר, המנכ"ל-מייסד של אינטואישן רובוטיקס. הרובוט ELLI•Q

"אנחנו אוהבים לחשוב עליו כשילוב של מתאם קשרי חוץ, מורה פרטי וקואצ'ר", אומר דור סקולר, המנכ"ל-מייסד של אינטואישן רובוטיקס. הרובוט ELLI•Q

החלק המעניין-באמת בכל הסיפור הזה שייך לתחום חדש יחסית שנקרא לימוד מכונה (Machine Learning) – הכוונה היא שככל שתשתמש ברובוט יותר, כך הרובוט יכול ללמוד את האישיות, ההתנהגות וההעדפות שלך, ולנצל את הידע הנצבר כדי להציע פעילויות מותאמות אישית לצרכים הספציפיים שלך. לשם הדוגמה, תוך זמן קצר בחורות יוכלו לומר: הוא כל כך מבין אותי, חבל שהוא לא גבר אמיתי.

אגב, המעצב התעשייתי איב בהאר, שאחראי על המראה של אלי קיו, מודה שהרובוט "הוא מציאות דיסטופית עבור רבים. זה נכון שהוא לא יכול להחליף קשרים אנושיים, אבל הוא יכול לעזור לאדם מבוגר לחיות חיים בריאים ופעילים יותר". ואילו דור סקולר, המנכ"ל-מייסד של אינטואישן רובוטיקס, אומר "אנחנו אוהבים לחשוב על ELLI•Q כשילוב של מתאם קשרי חוץ, מורה פרטי וקואצ'ר".

כולנו יודעים שאנחנו בסוף בסוף מעט מזניחים חברתית את החברים המבוגרים במשפחה שלנו. אינטואישן רובוטיקס רוצים שנזכור שבמו ידינו, או במו אוזלת ידינו, אנחנו גורמים להם קצת נזק – ואז נקנה להם כמובן את הרובוט שיפצה על כך. הנה כמה מהנתונים שסיפקה מחלקת יחסי הציבור של הסטארט-אפ: מחקר מצא שאנשים שחווים בידוד חברתי או חיים בגפם נמצאים בסיכון גבוה ב-30% למוות מוקדם; לפי האגודה האמריקאית לגמלאים, 30% מבני ה-60 ומעלה דיווחו כי לעיתים הם מרגישים בודדים (לדעתי בימינו האחוז גבוה יותר בקרב צעירים); אחת מכל שתי נשים בנות 75 ומעלה חיה בגפה; בידוד חברתי בגיל מבוגר משפיע לרעה על המצב הפיזי והמנטלי של האדם, מביא להתדרדרות קוגניטיבית ואף מגביר את הסיכוי לחלות באלצהיימר.

שלב הניסוי של אלי קיו יתרחש בחודש הבא בסן-פרנסיסקו, במקביל לניסויים שמתבצעים בישראל עם אוכלוסייה דוברת אנגלית. הזקנים דוברי העברית, מה לעשות, יצטרכו להתאמץ עוד קצת לשרוד לבד.

%d בלוגרים אהבו את זה: