Tag Archives: קממבר

מועדון ארוחת הבוקר

למה להיכנע לתכתיבים, כשאפשר לברוא ארוחת בוקר משלכם?

ארוחת בוקר זוגית היא חלק מרשימת ה-must של כל בית קפה שמכבד את עצמו, אבל אם אתם מכבדים את עצמכם, אולי עדיף שתדלגו עליה ותכינו אחת משלכם, לבד, בבית. במקום לשלם על תמהיל שמישהו אחר יצר, ושלא בהכרח תואם את העדפותיכם, למה שלא תיצרו את החוויה הזוגית הפרטית שלכם? אולי לא כל יום, וגם לא חובה כל שבוע, אבל פעם בכמה זמן שווה להשקיע וליהנות הן משלבי ההכנה והן מהאוכל עצמו כמובן.

אז איך עושים את זה בלי להתעצבן אחד על השני, ועם מקסימום הצלחה? ישבנו וחשבנו מה עובד אצלנו, וגם מה שפחות, והרי המסקנות:

זה הזמן לברר, איזה גבינות אתם באמת אוהבים

אפשר להוסיף מאפים אישיים שאפיתם בעצמכם (ואפשר גם לקנות, כמובן)

  1. מה אוכלים

חשוב לתכנן מראש – כלומר לחשוב מה אתם אוהבים כבר באמצע השבוע, ביום של הקניות. איזה לחם מיוחד תרצו לאכול, ואולי עדיף לקנות אותו בבוקר במאפייה? איזה גבינות אתם מעדיפים – גבינת עזים ביין, רוקפור, קממבר או גאודה פסטו? סלט ירקות או גם סלט כרוב? האם יהיו עוד מאפים קטנים מלבד הלחם, באפייה ביתית או קנויים? חביתה או ביצים קשות, זיתים, אבוקדו, נקניקים, ריבה, דבש, חמאה, יוגורטים, אספרסו, עוגייה קטנה לסוף או פיצוחים. הכול הולך. זו הארוחה שלכם.

ועכשיו, הסתייגות: אמנם אמרנו שזו ההזדמנות של כל אחד לבחור מה שהוא אוהב, אבל כדאי לבחור כמה שיותר מרכיבים בארוחה ששניכם אוהבים, כדי להגביר את תחושת השותפות. אם אחד אוהב שקשוקה והשני ממש לא, אולי כדאי במקרה הזה לוותר.

  1. מי אחראי על מה

אנחנו מכינים ארוחת בוקר משותפת כמעט כל שישי ושבת, כך שהמיומנויות כבר קיימות וגם החלוקה בין הצדדים, מי אחראי על מה, ברורה לנו. זה משהו שמתגבש אחרי פעם-פעמיים, ותלוי בהעדפות האישיות. אני, למשל, מעדיפה הרבה פעמים בשישי לוותר על הבכורה במטבח, ולהפוך לסו-שף. מכינה לבנזוג את הביצים והקערה, קוצצת את בצלצלי השאלוט, והוא, מכין את החביתה, מחליט האם היא תהפוך למקושקשת, ומוסיף לה ככל העולה על רוחו. אני עורכת את השולחן, הוא מכין את צלחת הגבינות. את הסלט אני מכינה, ונו, כבר הבנתם. העיקר שכל אחד יודע את תפקידו, ולא שוכחים כלום (ואם שוכחים, לא נורא. אז מה. תמיד אפשר לתקן).

לבחור כלי הגשה ייחודיים, למשל כאלה שקניתם ביחד

  1. כלי הגשה

אמנם לא צריך לעשות רושם על אף אחד, אבל כלים נאים גורמים להנאה, ואת זה אמרו הרבה הרבה לפניי. אז חשוב לשים מפיות לסכו"ם, ולבחור בצלחות שונות מהרגיל. כדאי לבחור כלי הגשה מעניין ללחם, משטח מעניין לגבינות (זכוכית או עץ), וצלוחיות קטנות כמו בבית קפה (אנחנו קנינו צלוחיות דרווישים באיסטנבול) שאותן תמלאו בדברים שאתם באמת אוהבים, ולא במה שהחליטו במטבח של מישהו אחר.

  1. אווירה

אפשר לשים מוזיקה ברקע, אבל כדאי שתהיה בעוצמה נמוכה: אתם כאן בשביל לדבר וליהנות אחד משני. נרות זה קצת מיותר בבוקר, אבל אפשר למצוא מקום לאגרטל הפרחים של שבת, זה מוסיף צבע וגם רומנטיקה.

במטבח, בפינת האוכל או במרפסת – כדאי להחליט מראש לפי הצרכים ומזג האוויר

  1. כללים ברורים

האם מותר לדבר בטלפון בזמן הארוחה? כדאי להחליט מראש, כדי לא להתבאס אחר כך. האם אוכלים במטבח, בפינת האוכל או במרפסת? האם זה מצריך הכנה מיוחדת כלשהי? לאכול במרפסת זה נחמד, אבל מצריך די הרבה הלוך-חזור, משהו שכדאי לקחת בחשבון. תתפלאו לדעת כמה דברים יש לערוך בשביל שולחן ארוחת בוקר אחד. לכן, כדאי לקבל החלטה לפי הצרכים וגם לפי מזג האוויר.

להוסיף הנאות קטנות לצד האספרסו

  1. טאץ' אישי

בסוף, עם האספרסו, כדאי שחוץ ממשהו מתוק יהיה גם משהו קטן שאתם נהנים לעשות ביחד. אנחנו, למשל, נוהגים לפתור חידוני טריוויה או תשבצי היגיון. "מה אמר הרמב"ם על ארוחת הבוקר?", "מי כיכב בסרט 'מועדון ארוחת הבוקר'?", וגם: מילה אחת, חמש אותיות – נציגנו לאירוויזיון מינוס הו' שותה משקה של חולים ואוכל אותה. בתיאבון!

היוגורט שהוא אוהב

 

המירוץ למתכון 7

למרות קולות סקפטיים שנשמעו סביבנו לא אחת, אני גאה לומר שכבר כמעט שנה, שבוע אחרי שבוע, אנחנו מכינים מתכונים שאין בהם ירקות או בשר. בסך הכול הצלחנו, במסגרת "המרוץ למתכון", להתקין ולהציג כאן כמעט 50 מתכונים שונים. מה יהיה בשנה הבאה? אני אופטימית.

במירוץ הנוכחי, שהוא השביעי במספר וגם הוא כולל שבעה מתכונים (7 מספר יפה), רק מתכון אחד היה זוועתון ברמה שסבלנו מהתוצאה והתאכזבנו מהערב שהקדשנו לו. הוא ממוקם במקום ה-7, אך כדי להבהיר את הפער בינו לבין המקום השישי, היינו צריכים לקרוא לו המקום ה-11. מצד שני, גם לא היו שיאים שנרוץ לשחזר (הבנזוג חולק על הקביעה זו: לדעתו המתכון שהמקום הראשון היה להיט, והאמת היא שאנשים במקומות העבודה של שנינו גם אהבו את המתכון). לטעמי המתכונים היו טובים, אך לא התעלו על עצמם. בסך הכול היו הרבה גבינות – לא לשכוח שחג השבועות היה לא מזמן – והרבה עדות. הנה היא, השביעייה הלא סודית:

*

1

חטיפי גבינה צהובה וגרעיני חמנייה

מקור המתכון: עידית חייט, "לאישה"

מה מקבלים: חטיפים קטנים ומעוטרים

מוצא: ישראלי

טעם: מעולה

עלויות: סבירות ביותר

כמויות: חתכנו בחצי ולמרות זאת יצאו לנו המון חטיפים, שנשארו איתנו גם למחרת

קושי בהכנה: קל יחסית

מדד הכלים בכיור: סביר

שורה תחתונה: עדיין אין לנו מערבל. ועם זאת, צלחנו את המתכון בקלות יחסית

*

2

שלקנה

מקור המתכון: שושי נעים ולילי קדוסי (אם ובת)

מוצא: יהדות ביג'אר, עיירה קטנה בחבל כורדיסטן, הנמצאת בשטחה של איראן

מה זה בעצם: חביתיות מלוחות

טעם: מצוין

עלויות: הגבינה עלתה קרוב ל-20 שקל (כי קניתי גבינת עיזים, ביקשו "רק" צאן), והירוקים עלו כ-10 שקלים. כל השאר, היה לנו בבית

כמויות: נשארנו נאמנים לכמויות. התוצאה – יותר חביתיות ממה שנכתב

קושי בהכנה: פשוט יחסית, אבל לוקח הרבה זמן

מדד הכלים בכיור: גדוש ביותר

שורה תחתונה: דורש השקעה, אבל שווה אותה

*

3

בויוס

מה יש עימנו: חטיפי גבינה

מקור המתכון: שף מיקי שמו

טעם: טוב מאוד

עלויות: הגבינות דורשות השקעה כספית קטנה

כמויות: חתכנו בחצי, ועדיין יצא המון כך שהיינו חייבים לעשות "נגלות"

קושי בהכנה: פשוט יחסית

מדד הכלים בכיור: סביר

שורה תחתונה: הוספנו תבלינים שונים, כפי שמוצע באחת הכוכביות במתכון. יצא מגוון ולעניין. הבעיה היתה שבמידת החום הנדרשת ובמספר הדקות המבוקש, הבויוס כמעט נשרפו.

*

4

בוניאוליטוס

מקור המתכון: עדי ספרן, אתר מבשלים של חיים כהן ואלי לנדאו

מוצא: המורים בגרנדה שבספרד. במקור נקרא Buñuelos de aguamiel, כלומר בוניאולוס של מי דבש – סופגניות שהוכנו מלחם טבול ביין שרי ותבלינים, מטוגנות בשמן זית וטבולות במי דבש רותחים.

מה זה בעצם: סוג של סופגניות

שאלה: גם בספרד היה קוטג'? ובמילים אחרות – באיזו גבינה השתמשו במקור?

טעם: מצוין

עלויות: זול למדי

כמויות: נשארנו נאמנים למקור

קושי בהכנה: לא כל כך ידעתי מה לעשות עם החמאה, איך לגרום לה להתערבב עם הקוטג', אבל צלחנו את המכשול

מדד הכלים בכיור: סביר (אני לא אוהבת לטגן בשמן עמוק, ולנקות אחר כך)

שורה תחתונה: גרידת הלימון היא הברקה. ויתרנו על אבקת הסוכר. אכלנו את הבוניאוליטוס עם גלידה (הבנזוג) וריבה ביתית (אני). לצערי שברתי את הכפית שאיתה אכלתי את הריבה, כשניסיתי להסיר את שאריות המתיקות.

*

5

קרוקטים מביצים קשות

מקור המתכון: אתר טעמים (יוג'ין וולף עם צחי בוקששתר)

מוצא: רומני. וליתר דיוק – אזור טרנסילבניה שברומניה, שיש בו השפעות אוסטרו הונגריות

טעם: מושפע לטובה

עלויות: אפילו שיש הרבה מרכיבים, לא יקר במיוחד

כמויות: חתכנו בחצי. בכל זאת, שלוש וחצי ביצים לאדם זה יותר מדי

קושי בהכנה: לא קשה, אבל מרובה שלבים

מדד הכלים בכיור: גדוש

שורה תחתונה: לא נעים להגיד, אבל חוסל במהירות

*

6

דפי לזניה מוקרמים כמו קנלוני

מקור המתכון: לוצ'יאנה פרפרטה

מוצא: איטלקי

מה זה בעצם: צינורות בצק ממולאים

טעם: טוב מאוד (עלי הלזניה היו קצת יבשים בקצה, אבל בקטנה)

עלויות: לא זול, בגלל הגבינות והצנוברים. בנוסף, נתקענו עם חצי חבילת דפי לזניה מיותרים

כמויות: מבחינת דפי הלזניה נותרנו נאמנים למקור, מבחינת המילוי חתכנו בחצי, וכמובן שהספיק. האמת היא שזה תמיד ככה עם מנות שכוללות מלית – נותני המתכונים חיים בלה לה לנד מוזר.

קושי בהכנה: לא מסובך

מדד הכלים בכיור: גדוש

שורה תחתונה: נעים להכיר

*

7

בצק גבינה ממולא בקממבר עיזים

מקור המתכון: שף נחי אלקין ממושב רמות

מוצא: צרפתי

טעם: אפילו הקממבר לא מצילה את המצב. פשוט לא זה

כמויות: כמות הבצק מתאימה לשתי "כיכרות" קממבר, על אף שזה לא מצוין במפורש (כתוב: "200 גרם", ובסופרמרקטים אין גבינות קממבר "סגורות" במשקל כזה, רק 125 גרם)

עלויות: יקר, בגלל הקממבר (כפול שתיים) והעז-מה

קושי בהכנה: קטסטרופה במיטבה, למרות שהבצק הושאר ללילה במקרר כמבוקש. למעשה הוא יצא רך מדי, לא משנה כמה קמח הוספנו מעבר למה שנכתב. באפייה הכול נזל מסביב, ולא נשאר על הקממבר

מדד הכלים בכיור: גדוש

שורה תחתונה: כישלון, ואכזבה מרה. למרות שבדף הפייסבוק של משק יעקובס הבטיחו לחזור אליי עם תשובה לגבי הפאקים, נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה

%d בלוגרים אהבו את זה: