ארכיון תג: פסטו

חג שמח לצמחונים

אני נוהגת לכנות את שבועות "החג של הצמחונים", כי בניגוד לימי מנגל כמו יום העצמאות, זה החג שבו 'התחום' שלנו מוערץ ונחשק. פתאום אנשים שבעולמנו הצמחוני בכל זאת יש הרבה מה לאכול, ובשפע, צריך רק לבחור.

במהלך כל השנה אני מכינה עם הבנזוג פעם בשבוע מתכון שמתאים לשנינו (הוא אוכל בשר אך אלרגי לרוב הירקות). פעמים רבות אלה מתכוני גבינות למיניהם. הנה ארבעה חמישה מוצלחים שהכנו במהלך השנה האחרונה, ושאנחנו ממליצים להכין בחג הקרוב, שיחול במוצ"ש. קדימה, למקרר הגבינות:

(אם תלחצו על שמות המתכונים, תגיעו לפירוט המצרכים ואופן ההכנה)

*

eggs

מאפה בצק עלים עם גבינות וביצים קשות

המתכון של אביבה פיבקו הוא האהוב עליי מבין הארבעה, ולכן הכנו אותו מספר פעמים במהלך השנה. לכאורה אפשר היה פשוט לקרוא לו 'בורקס עם ביצה', אבל זה הרבה יותר שווה, בזכות גבינת השמנת והפטה עיזים. לגבי הגבינה הצהובה, אפשר לבחור איזו שרוצים – אנחנו הלכנו על גאודה. בנוסף, הביצים הקשות (שממש אופים אותן עם המתכון, לא רק מוסיפים בסוף כמו בבורקס) היו הברקה של ממש.

עשינו חצי כמות, כי יש גבול כמה ביצים בן אדם אחד יכול לאכול, וזה הספיק לנו לשתי ארוחות ערב. בהחלט יש מצב שנעשה את המתכון הזה שוב. כי כמה פשוט, ככה טעים.

*

cheese+pesto

כדורי גבינה ופסטו

מתכון של שף ברק חורש (משק צוריאל) שאינו מסובך מדי להכנה, ובעיקר, טעים מאוד. הטריק: לצפות את כדורים הגבינה פעמיים, ולא פעם אחת, על מנת שהגבינה לא תמצא דרכה החוצה אל השמן בזמן הטיגון. אגב, לחוסכים בקלוריות, חורש מציע לאפות את הכדורים. לטעמי ברוב הפעמים אפוי פחות טעים ממטוגן.

*

salted cookied

עוגיות גבינת עזים מלוחות

המתכון הזה מיועד גם לילדים, ואז אפשר להכין אותו בצורות שילדים אוהבים, אבל אנחנו הסתפקנו בריבועים 'רגילים'. לאחר התלבטות הכנו את הכמות המלאה, אם כי בניגוד לכתוב בטקסט, לא נזקקנו לכל הגליל של גבינת העיזים. אכלנו חצי כמות לארוחת הערב (מול הפישולים של נבחרת ישראל), וחצי השארנו לימים הבאים. שימו: קל ופשוט להכנה, אין בעיה של התפחות, אבל לא ממש מחזיק ארוחת ערב. לכן, מתאים כנשנוש בין ארוחות החג.

*

potatos

תפוחי אדמה ממולאים

לתפוחי אדמה ממולאים יש הרבה גרסאות, וכמעט כולן יוצאות טעימות בסוף. במתכון הזה של רותי קינן אהבתי את תוספת העירית ואגוז המוסקט. הכנו 2/3 כמות, ובמקום קרם פרש לקחנו גבינת שמנת, ובכל זאת יצא טעים להפליא. שילבנו עם דג אמנון בתנור, ויצאה יופי של ארוחה. למשקיענים – תוסיפו סלט חסות עם רוטב ויניגרט, וסגרתם עניין.

*

20150522_013118

בריוש מלוח במילוי גבינת עיזים

(תוספת לפוסט – הכנו השבוע – אין צורך בתבנית שקעים לבבות, אבל יצאה לנו פי 2 ממה שרצינו אז נזקקנו לה)

מתכון לא רע בכלל של מיקי שמו, רק שיש כמה בעיות עם הכמויות, וכדאי לשים לב לזה. על פי הכתוב באופן רשמי, אמורים לצאת 12 מאפים. אנחנו הפחתנו כמויות בחצי, ויצאו לנו 12… כלומר, אם אתם מתכוונים להכין לכל המשפחה, אין צורך להכפיל ב-2. ממש לא.

נקודה בעייתית שנייה: נשאר לנו המון מילוי. זה בדרך כלל קורה ברוב המתכונים שאנחנו מוצאים באינטרנט, אבל מעצבן בכל פעם מחדש. מסקנה לחיים – תמיד לעשות חצי כמות מלית, גם אם זה אומר רבע כמות מקורית, במקרה שלנו. והערה אחרונה: שמו מציע לפזר מלח ים מעל הבריושים. מכיוון שכבר יש מלח בבצק ובמלית, זה יוצא לטעמי זה מלוח מדי. אני ממליצה לשים במקום זה סומסום שחור או קצח. בתיאבון!

 

הבוקר שאחרי

שלומית בונה סוכה, הלולבים עושים חדר כושר, וכולם דואגים לארוחת החג. משהו לא מסתדר לי. משהו נשכח קצת – היום שאחרי. אינני מפחיתה מחשיבותה של ארוחת הערב הראשונה בסוכה לשנת תשע"ד, אבל מה עם ארוחת הבוקר שתבוא מחר? האם לארוחה הראשונה של החופשה הנוכחית לא מגיע מקום של כבוד גם כן? האם היא לא שווה את ההשקעה?

אני אוהבת מרקים, אני אוהבת סנדביצ'ים, אני צמחונית, אבל כשזה מגיע לאוכל, יותר מהכול אני בחורה של ארוחות בוקר. זו הארוחה החשובה ביותר ביום, או כמו שאמר הרמב"ם: בבוקר אכול כעשיר, בצהרים כפשוט העם ובערב כעני (ויש כאלה המחדדים: מלך, בן מלך ואביון). הטענה היא שאם לא אוכלים בבוקר חוטפים התקפי רעב בהמשך היום, ואלה עלולים להוביל לצריכת מזון רב, עתיר קלוריות. ועוד נטען כי רוב האנשים שאינם אוכלים ארוחת בוקר מתקשים לרדת במשקל. מעניין אם הטוענים ראו פעם ארוחת בוקר ישראלית במלון.

אבל נעזוב רגע את הקלוריות והמשקל. אנחנו כאן כדי להשקיע בארוחת בוקר חגיגית. גשו למאפיה הקרובה, רכשו שניים-שלושה לחמים מיוחדים, כמו אגוזים או עגבניות. הכינו מאפים כמו שבלולי גבינה, ולצידם סלט מושקע עם שמן זית איכותי. צלוחית קטנה עם פסטו או ממרח זיתים שחורים, אבל הכי חשוב – צלחת גבינות. לאחרונה רכשנו גבינות במתחם התחנה ובמעדני צדקיהו במחנה יהודה. כשיש זמן וכשלא מלא מדי, אנחנו קונים גבינות אצל באשר במחנה יהודה. פעם אחת כמעט פוצצנו את הגלגלים כדי להגיע לחוות הגבינות של שי זלצר בסטף. עוד אתגר לגלגלים ולנהגת היה כשהגענו לחוות הר ברוח בנטף. אנחנו מאוד אוהבים את הגבינות של קיבוץ גדות, ואף פעם לא נאמר "לא" לגבינות של עין כמונים.

מהניסיון למדנו שלא חייבים לחכות לחג השבועות בשביל הפינוק הזה. הנה כמה מהגבינות המומלצות שלנו:

גאודה פסטו – בעלת מרקם נימוח, וטעם של בזיליקום ושום. מיושנת כ-10-6 שבועות. אומרים שהולכת טוב עם קאווה, לדעתי הולמת כמעט כל יין לבן.

תום במרלו – גבינות יין הן מהגבינות האהובות עלינו, וטעמן מורגש היטב. זוהי גבינת עיזים שהוטבלה ביין אדום (שאלנו את המוכרים ואמרו: מרלו), כך שכל השכבה החיצונית היא אדומה-ורודה.

גרנה פדנה – סוג של פרמזן. מידע ששאבתי מאתר האוכל של ג'אקומו: "פרמיג'אנו מיוצרת באזור אחד בלבד בעולם – בחבל אמיליה רומנה שבאיטליה. שמה המלא, פרמיג'אנו רג'יאנו, לקוח משמותיהן של הערים המרכזיות שבחבל ארץ זה – פרמה ורג'יו אמיליה. גבינות דומות המיוצרות באזורים אחרים באיטליה נקראות גרנה (כלומר גרגירים, בגלל הטקסטורה הגרגרית המיוחדת שלהן). המפורסמת מביניהן היא גבינת גרנה פדנה".

סנט מור – של משק שוורץ, גבינת צאן בסגנון גליל 18% שומן. אישית אני מעדיפה את גרסת הפחם, אבל גם זו מוצלחת למדי. אגב, היא "רזה" מאוד בהשוואה למקור: הגבינה המקורית, שמיוצרת בחבל סאנטר שבמרכז צרפת, מכילה בדרך כלל כ-45% שומן.

חמד – לכאורה "סתם" גבינה מלוחה 16% שומן, ועוד של תנובה. אבל למעשה מדובר בשילוב של בולגרית וצפתית, פיתוח מקורי של תנובה.

גאודה Moruya – גבינת 48% שמוצאה מהעיר גאודה שבהולנד, אך למעשה כבר מיוצרת בכל העולם. זו הספציפית מיובאת (כנראה) מאוסטרליה.

(למטה מימין – חמאה של טרה. מעולה עם דבש לסיום הארוחה, לצד האספרסו)

%d בלוגרים אהבו את זה: