Tag Archives: מסעדת כרמים

מצעד הקינוחים – בין תל אביב לירושלים

האם ניתן להתחרות בקינוחי שוקולד? קחו רגע למחשבה לפני שאתם עונים על השאלה. בשנים האחרונות אנחנו מציגים כאן מצעדי קינוחים מהארץ ומהעולם, והם מגוונים למדי. אם להתבסס על המידע הלא מקצועי שאספנו, אפשר להניח כמעט בוודאות ששוקולד הוא המרכיב הנפוץ ביותר בקינוחי העולם המערבי.

האם יש איזשהו מרכיב שיכול לערער על ההגמוניה הזו של השוקולד? המסקנה שאליה הגענו אחרי שבדקנו (עוד) חמישה קינוחים היא חד משמעית: לא.

וזאת למרות שאנחנו ממש (אבל ממש!) אוהבים קינוחים לימוניים, וכאשר ישבנו לכתוב עליהם לא הפסקנו להרגיש את הטעם החמצמץ בפה, ולייחל לשובו במהרה. במצעד הנוכחי יש נציגות יפה למדי לקינוחים שהמרכיב הדומיננטי שבהם הוא לימון, לצד עוגת הגבינה וקינוחי בצק ערביים. גם הוופל בלגי נתן קפיצה בווריאציה מעניינת. רק שוקולד לא היה פה. ואיזו אכזבה. שנית מצדה לא תיפול: המצעד הבא ייראה לגמרי אחרת. אבל למה להקדים את המאוחר, כשאפשר לשים את הזרקור על מצעד הקינוחים שבין תל אביב לירושלים:

אבל בשביל מה הייתם צריכים לשים קצפת? קונכיות של שביל עיזים

מקום 1: קונכיות

בית קפה שביל עיזים, מושב טל שחר

על השולחן שלנו נחת קינוח בהגשה מעניינת ולא שגרתית. בשיחה עם המלצרית אף התברר שבניגוד לקינוחים אחרים שלהם, את הקינוח הזה מכינים במקום עצמו. אלא שהקצפת שהקיפה אותו הרסה את האסתטיקה ויצרה תחושה של המוניות – מה שמעיב על הזכייה שלו במקום הראשון.

הקונכיות עשויות מבצק ופל בלגי, קריספיות וחמות, תענוג לחיך. כל השאר – קצפות, שני כדורי גלידה, מייפל וסירופ שוקולד – היו רק קישוט שגרתי שבדרך כלל מתווסף למנות בכדי לתת תחושה שקיבלת יותר. לסיכום: קינוח מקורי וטעים, רק חבל שאין אפשרות להזמין גם גרסה מוקטנת שלו – מדובר במנה בגודל עצום. עלות: 42 שקל.

טעם לא שגרתי למנה שהיא לכאורה בנאלית. עוגת גבינה של אסתר

מקום 2: עוגת גבינה

מסעדת אסתר, יהוד

בתוך ערב שהיה אמור להיות חגיגי אבל לא הצליח לנפק אפילו רגע אחד של וואו, הבטיחה לנו המלצרית עוגת גבינה מיוחדת מאוד, שונה מהרגיל. החלטנו להאמין לה. צורת ההגשה הייתה בנאלית מאוד ובמצב העניינים הקיים, אפילו מאכזבת. לעומת זאת, שני הרכיבים העיקריים שהיו על הצלחת, עוגת גבינה וקרם קרמל, השתלבו באופן מוצלח, מה שנתן טעם שאינו שגרתי לעוגת גבינה. עלות: 42 שקל.

*

התעסקות יתר בזמן האכילה. פאי לימון ובזיליקום של כרמים

מקום 3: פאי לימון ובזיליקום

מסעדת כרמים, מושב סגולה

ההגשה הייתה יצירתית אך היה בה גם משהו לא נעים: שלוש כוסיות קטנות שעשויות מבצק, ובכל אחת מהן קרם לימון עם 'סטיקים' לבנים של מרנג. בפועל, האסתטיקה בהגשה חייבה התעסקות יתר בזמן האכילה. הבצק היה פריך במידה הנכונה, וקרם הלימון שבתוכו היה חמצמץ מאוד, כך שאוהבי הלימון יוכלו ליהנות ממנו עד הסוף. הבזיליקום התבטא רק במרנג שטבל בתוך הקרם, אך היה פחות מורגש. הטעם היה מעולה, אבל זה לא אומר שמדובר בהמלצה על המסעדה – למעט הקינוח לא היה שם רגע אחד של וואו. עלות: 42 שקל.

*

אלמנטים לא מזוהים. פאי לימון של מוזה בהר

מקום 4: פאי לימון

מוזה בהר, מושב שורש

אל השולחן שלנו, באחד המקומות הכי מקסימים בארץ, הגיעה כוס זכוכית עמוסת פרודוקטים, מעט צפופה ומקושקשת לעין, שנראית כאילו יצאה מהקפאה. קציפת הלימון עצמה הייתה טעימה מאוד. בנוסף לפרודוקטים הכתובים בתפריט היו גם ערמונים נימוחים, ועוד פרי אחד חמצמץ, קפוא ולא ממש מזוהה. לעומתם, שבבי השוקולד המובטחים לא הורגשו בכלל (הצלחנו לדלות שבב אחד). מעבר לכך, כל שאר הקישוטים לא ממש הוסיפו לאיכות. ולסיכום, זה בהחלט לא היה אמור להיות הקינוח היקר ביותר. עלות: 44 שקל.

*

מה קרה למי הסוכר? הכנאפה של מסעדת ענבה

מקום 5: כנאפה

מסעדת ענבה, מודיעין

כמו במצעד שעבר, גם הפעם מנת הכנאפה הייתה עצומת ממדים, וגדולה בהרבה ממה שאמור להספיק לאדם אחד (או אפילו שניים). הכנאפה היה חסר את המתיקות שבדרך כלל מאפיינת אותו (כמות מינימלית של מי סוכר), כך שהוא הרגיש לנו יותר כמו מאפה גבינה מזרחי. יכול להיות שמדובר בפתרון לא רע במקרה שרצוי לאכול פחות מתוק, אך לדעתנו כנראה שלא לכך כיוון המשורר. ההגשה הייתה פשוטה מאוד ופונקציונלית. עלות: 36 שקל.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: