ארכיון תג: מלוואח

פשוט מתבשלת

יום חמישי, שעת ערב מוקדמת. אנחנו בסלון, בואך המטבח. על הפרק: הכנת לחם לארוחה המתוכננת. ברגע האמת, הבנזוג שולף את המשפט הבא: "את בעצמך אמרת לי שאין כמו לבשל אוכל לבד, ואז לאכול את מה שהכנת במו ידיך. הרבה יותר מיוחד מכל מסעדה". אני אמרתי את זה? באמת? יש לי זיכרון כל כך קצר ודפוק, שאין לי מושג. הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא לתהות על האמירה הזו: האם היא באמת נכונה?

נראה לי שרחלי זוסימן לא הייתה מתלבטת בשאלה הזו. ברור לי שכבעלת הבלוג "פשוט מבשלת", שכבר ניסתה ובדקה והצליחה עם מאות אם לא אלפי מתכונים, היא לא זקוקה למסעדות כדי לאכול גורמה. בימים אלה היא חוגגת עשור לבלוג שלה – חתיכת זמן בעולם הבלוגים, ובהחלט מעורר הערכה. לכבוד היומולדת העגול הזה, החלטנו להכין ארוחה מלאה בת ארבע מנות, שמבוססת כולה על מתכונים של רחלי. וכן, זה כלל גם לחם.

*

פתיחה: לחם תפוחי אדמה וצ'דר

בלחם שבחרנו יש הרבה יותר קמח ממחית פירה, אבל אולי ככה זה צריך להיות. בדיעבד אני יכולה לומר שלהכין לחם לבד זו חוויה נהדרת: אתה מרגיש שכבשת סוג של אוורסט, למרות שאתה יודע שאפשר היה להקיף את ההר במקום לטפס עליו, כלומר לקנות בסופרמרקט.

ניסינו להוסיף ללחם כל מיני מטבלים וממרחים, אבל הוא הכי טעים כשהוא לעצמו.

*

מנה ראשונה: סהרוני מלאווח במילוי גבינה בולגרית

את המנה הזו הכנו לראשונה לפני כשנה וחצי, ומאז אנחנו חוזרים אליה מדי פעם, מפני שהיא קלה להכנה וטעימה מאוד. הגענו אליה כיוון שלפני שנתיים בערך הבנזוג החליט ללמוד לבשל, או ליתר דיוק – למצוא לעצמו אתגר צילומי, פלוס ניצול הזדמנות להכיר את המטבח. מדי שבוע אנחנו מכינים מתכון חדש מהאינטרנט, שמתבסס על העובדה שאנחנו צמד בעייתי – אני צמחונית, והבנזוג אלרגי לפירות וירקות. במהלך השנתיים האלה ביקרנו בהרבה שווקים, מעדניות, מחלבות ובתי אוכל מיוחדים. אחת הפעמים הייתה סיור בלוגרים באזור הרי ירושלים, ושם הכרנו את רחלי.

בכל אופן, לטעמי מה שטוב בסהרונים הוא שהם יוצרים תחושה של שובע הרבה יותר מאשר אילו הייתם אוכלים מלאווח אחד שלם על הצלחת עם רסק עגבניות. פה מכל מלוואח מפיקים שמונה סהרונים, והם אפויים בתנור, אז בכלל מפלס האשמה יורד. יש מצב שאפילו יישאר לכם משהו ליום המחרת, אם אף אחד לא "יגנוב" בלילה. במקרה שלנו, הספיק מלוואח אחד לשני אנשים, אחרי הכל לפנינו עוד שתי מנות בארוחה.

*

מנה עיקרית: פשטידת גבינת עיזים, נענע ואגוזים

להיות בשלן זו פילוסופיית חיים, שמצריכה הרבה סבלנות וסקרנות. יש מקום לניסויים ולהמצאות, אבל פעמים רבות צריכים להישאר נאמנים למקור, אחרת המרקם העדין מאבד את יחסי הכוחות המאפשרים נצחונות. בשלניות מנוסות (לא אני) יכולות לקחת מתכון של צחי בוקששתר, מהשפים שאני יותר מעריכה כמנטורים, ולעשות לו כמה עדכונים ושינויים.

אין לי מושג מי קרא לזה "פשטידה" ראשון, אבל אני מתנגדת למילה – כיוון שלא מדובר פה בתערובת אחת שזורקים לתבנית, אלא שכבות שמסדרים מעל בצק עלים. בכל אופן, במיוחד לכבוד המתכון קניתי לראשונה תבניות פאי. כן, כן, אנחנו עד כדי כך לא מאובזרים, למרות כל הבישולים של השנים האחרונות. בכל אופן יצא טעים מאוד, והחזיק ארבע ארוחות צהרים וערב. הולך טוב עם יין לבן איכותי, נניח זה שקנינו ביקב צרעה לא מזמן.

*

קינוח: טארט שוקולד וקרמל מלוח

זו המנה שהכי חששנו מהכנתה, כיוון שמעולם קודם לכן לא אפינו עוגה. אין לנו שום ניסיון בתחום הזה, וכאמור, אפילו תבנית טארט לא היתה לנו עד השבוע שעבר. אבל איך כתוב בכתבת המחקרים האחרונה של ליידי גלובס? "הרגעים הטובים ביותר מתרחשים כשהגוף והנפש נמתחים עד קצה היכולת". ואכן, יש משהו מרגש בלאפות את העוגה הראשונה שלך, לא פחות מאשר אפיית הלחם הראשון שלך. בכלל, לכבוד חגיגות הבלוג של רחלי התנסינו במגוון חוויות חדשות, מה שאיפשר לנו צמיחה אישית במטבח וגם בתפקוד הזוגי ("אתה תחזיק את זה, ואני אוסיף פנימה").

לצד הריגוש, היו גם חששות: איך תצא העוגה עם ליקר השקדים (אמרטו) ששמנו במקום ליקר ריבת חלב? האם הטעמים ישתלבו בזמן האפייה? אחר כך הסתכלנו על העוגה כשהיא בתוך התנור, הוצאנו החוצה, התלבטנו אם להחזיר בחזרה לאפייה נוספת, ובסוף החלטנו שכן. ואז עלתה השאלה, האם לשפוך את הקרמל על כל העוגה, או לחתוך פרוסה ולזלף עליה.

אלה כל מיני התלבטויות שאני מניחה שלאופות מנוסות ייראו קצת דביליות, אולי יום אחד גם אנחנו נגיע למעמד הזה. בינתיים, על דבר אחד לא התלבטנו: האספרסו – באותו יום קנינו קפה בטעם שוקולד ב"טחנת הקפה" במושבה הגרמנית של ירושלים. אז הקפה היה טעים, ובאשר לעוגה, לי הקרמל היה טיפה מלוח מדי, אבל הבנזוג אהב מאוד את שילוב הטעמים. למחרת, שנינו נהנינו מהעוגה באותה מידה, כנראה שהמלח חלחל פנימה בצורה שווה יותר.

בשורה התחתונה, קיבלנו סיום מוצלח לארוחה נהדרת, כולה בהשראת רחלי. איזה כיף.

המירוץ למתכון 5

הנטייה לחרמות, שפשטה בעמישראל, מעמידה אותנו כמעט מדי שבוע מול המקרר בסופרמרקט עם דילמה קשה: האם לקנות תנובה או לא. מצד אחד, אנחנו יודעים שהחברה עושקת אותנו. מצד שני, במוצרים מסוימים (שמנת) טרה מיישרת איתה קו. מצד שלישי, מאוד קשה לשנות הרגלים בגילנו. בקיצור, החלטנו לא לנקוט במדיניות אחידה, אלא להחליט בכל פעם מחדש, לכאן או לכאן. למעשה ניתן לומר שפרנסנו את כולם.

בתוצאה הסופית, מרוץ המתכונים נחלק הפעם לשלוש קבוצות: הראשונה כוללת שני מתכונים שממש אהבנו. השנייה כוללת מתכונים שנהנינו מהם אבל במידה, והשלישית כולל מתכונים שהיה לנו קשה איתם וכנראה לא נחזור אליהם שוב.

בסוף הפוסט תמצאו מתכון נוסף, שהבנזוג הכין כשלא הייתי בארץ. וכך, לשם שינוי, השתחל בשר אל הבלוג שלי.

*

 

פידה

מקור המתכון: אתר תנובה (אבל הכנו רק עם מוצרי חלב של מחלבות גד)

מוצא: טורקי

טעם: מצוין

עלויות: גבוהות, בגלל הגבינות ובגלל שצריך צרור שלם או חבילה בכל אחד מהירוקים

כמויות: חתכנו ברבע (כלומר, הלכנו על 3/4 מהכמויות)

קושי בהכנה: פשוט יחסית, בהכנת הסירות צריך לקמח היטב, ולהדק היטב

טוויסטים: 1) אין לנו מערבל, אז עשינו לישה ידנית. לא נרשמו בעיות בתוצאה 2) הורדנו את עלי המנגולד לבקשת הבנזוג 3) במקום שמרים יבשים שמנו שמרים טריים. עדיין תפח יפה 4) השתמשנו בקמח שטיבל 1 במקום בקמח לחם

חתכנו מהמתכון: כאמור, מנגולד. וגם את הקצח

פאשלה קטנה: בראש המתכון נכתב "המאפים השטוחים מעוצבים בצורת סירות וממולאים בתערובת של יוגורט וגבינות". ואילו במתכון עצמו כתוב שהיוגורט הוא חלק מהבצק

שורה תחתונה: מהרהרים באפשרות להכין פוקצ'ות מהבצק של המתכון

*

 

מקלות בצק עלים וגבינות

מקור המתכון: בני סיידא, אתר השף הלבן

טעם: מצוין

עלויות: סבירות, כי לא צריך הרבה גרמים של גבינות, ובצק עלים זה משהו זול יחסית

כמויות: נשארנו נאמנים למתכון (באופן יוצא דופן)

קושי בהכנה: פשוט יחסית. אבל צריך להתנהל בעדינות עם הגבינות על הבצק

פאק קטן שלנו: שכחנו לשים ביצה בתערובת הגבינות. אבל זה לא פגם בטעם או בהכנה

בסוף: נשארה כמות מיותרת ממלית הגבינות. נכניס אותה לאיזו חביתה או שתיים

שורה תחתונה: לא פשוט כמו שחשבתי, אבל יותר משביע ממה שדמיינתי

*

פטקוק

מקור המתכון: טעמים, ג'יול ביטמאייר

מוצא: דרום אפריקאי

טעם: מצוין ביום הראשון, פחות טעים למחרת

עלויות: סבירות, אם רוכשים שקית קטנה של קמח תופח. הדבר היחיד שהיינו צריכים לקנות במיוחד הוא רוויון.

כמויות: נשארנו נאמנים למקור

קושי בהכנה: פשוט יחסית

מדד הכלים בכיור: סביר

שורה תחתונה: צריך לחשוב על מילויים חדשים

*

רוקוט קרומפלי (המתכון הרביעי בקישור)

מקור המתכון: אביגיל מייזליק, "אורחת נוספת לשבת" בהוצאת מודן

מוצא: הונגרי

טעם: מצוין

עלויות: זול יחסית

כמויות: חתכנו בחצי

קושי בהכנה: פשוט יחסית

הכנות: לבשל תפוחי אדמה וביצים, לקנות גבינה מגורדת

ציוד: תבנית פיירקס

שורה תחתונה: קל, פשוט ושווה הכנה חוזרת

*

סהרוני מלוואח במילוי בולגרית

מקור המתכון: רחלי זוסימן, פשוט מבשלת

מוצא: תימני?

טעם: מצוין

עלויות: זול ביותר

כמויות: לא מוגדרות, הלכנו על מלאווח וחצי לכל אחד (נשאר למחרת)

קושי בהכנה: פשוט מאוד

מדד הכלים בכיור: סביר

שורה תחתונה: מרוב שהיה קל ומוצלח, עשיתי אותו שוב עוד באותו שבוע, וגם אתמול לכל המשפחה

*

6 סקונס גבינה ועירית

מקור המתכון: דני בראון, טעמים

מוצא: בריטי/אירי (הגרסה המלוחה לסקונקס של האנגלים)

טעם: טוב

עלויות: סבירות. חסכנו על העירית, שגם ככה אין לנו מה לעשות איתה אחר כך, ולקחנו קצת מהבצל הירוק שהתחלנו לגדל בבית. גם חרדל כבר היה לנו מאחד המתכונים הקודמים.

כמויות: נשארנו נאמנים למתכון

קושי בהכנה: פשוט יחסית

ויתרנו על: פלפל צ'ילי. חריף לא בא לי טוב

מדד הכלים בכיור: גדוש-סביר

למחרת: לחמם רק 20 שניות במיקרו, אחרת זה קרש

שורה תחתונה: פתאום אני כן סקרנית לנסות עם צ'ילי

*

7 גבניצה GEBANITZA

מקור המתכון: אתר בישולים של אסם

מוצא: יוגוסלבי (סרבי)

טעם: אנחנו חלוקים בדעותינו. הבנזוג אהב, אני העברתי לו את המנה שלי

עלויות: הגבינות בעלות סבירה

כמויות: חתכנו בערך בחצי

קושי בהכנה: פשוט יחסית

טוויסט: מכיוון שנשארת הרבה מלית, לקחנו חלק מדפי הפילו ועשינו את מתכון הפילו מ"המירוץ למתכון 3". זה היה גלגל ההצלה שלי באותו ערב, מה שמנע ממני להישאר רעבה

שורה תחתונה: לחובבי גבינות בלבד

*

מחוץ למירוץ, אבל בהחלט מתכון: נגטס אפויים

%d בלוגרים אהבו את זה: