ארכיון תג: לובליאנה

ושיהיה לכם דובר-טק!

סלובניה גובלת בארבע מדינות - קרואטיה, הונגריה, איטליה ואוסטריה - ומכולן היא 'גנבה' את רעיונות הקולינריים הטובים ביותר, מה שהופך את המטבח שלה לאיכותי במיוחד

סלובניה גובלת בארבע מדינות – קרואטיה, הונגריה, איטליה ואוסטריה – ומכולן היא 'גנבה' את רעיונות הקולינריים הטובים ביותר, מה שהופך את המטבח שלה לאיכותי במיוחד

רוב האנשים מדלגים עליה. אחרים מתייחסים אליה כאל מדינת מעבר – בדרך מנקודה אחת אל נקודה אחרת על המפה. לכל היותר בוחרים מקום אחד או שניים לבקר בהם, ולא נשארים אפילו ללילה. ההפסד כולו שלהם, והוא נובע ככל הנראה מיחסי ציבור לא מספיק מפותחים. כי אם בודקים את התכלס, למדינה הזו יש הרבה מה להציע, והכי חשוב: לא יהיו לכם בעיות בתחום האוכל.

סלובניה גובלת בארבע מדינות – קרואטיה, הונגריה, איטליה ואוסטריה. מכולן היא 'גנבה' רעיונות קולינריים, מה שהופך את המטבח שלה לטוב שבכל העולמות. פסטה מאיטליה, מאכלי ים מקרואטיה ואיטליה, בשר מהאוסטרים עם השראות גרמניות. יש רוטב אחד שעד היום מתווכחים עם האוסטרים מי המציא אותו. ואני אומרת, מה זה משנה. העיקר שאוכלים אותו מול נוף.

עוגת בלד – סוג של קרמשניט עם 'טעות' באפייה

עוגת בלד – סוג של קרמשניט עם 'טעות' באפייה

אם אתם מתכננים לבקר בסלובניה, כדאי לכם לשכור רכב ולהסתובב ברחבי המדינה הקטנה. אחד המקומות המומלצים ביותר לביקור הוא אגם בלד, האגם השני בגודלו בסלובניה. מלבד נופים משגעים וטירה שמשקיפה על הכל מלמעלה וחובה לבקר בה, רק כאן אפשר לאכול את עוגת בלד – עוגת קרם ייחודית לאזור, סוג של קרמשניט עם 'טעות' באפייה. אין כמעט מסעדה מסביב לאגם שלא מגישה אותה.

המבורגר דגים בלחמנייה שחורה. אחת המנות הכי טעימות ומשביעות שאכלתי בסלובניה

המבורגר דגים בלחמנייה שחורה. אחת המנות הכי טעימות ומשביעות שאכלתי בסלובניה

מאפריל ועד סוף אוקטובר מומלץ לתכנן את הטיול כך שתשהו בלובליאנה ביום שישי, מסיבה אחת פשוטה: זה היום שבו פועל שוק האוכל הפתוח, מהבוקר ועד 11 בלילה. השוק מציע למבקרים לבחור את ארוחתם מתוך דוכני המזון של 100 המסעדות הטובות ביותר בסלובניה, וגם של כמה מסעדות מהמדינות השכנות. אחרי התלבטות, בחרתי בחשש-מה בהמבורגר דגים בלחמנייה שחורה, וזו התגלתה כאחת המנות הכי טעימות ומשביעות שאכלתי במדינה הזו. ההרפתקנים יותר יכולים לנסות את לחם הקנאביס, ושיהיה לכם דובר טק (Dober tek, בתיאבון בסלובנית).

השום השחור בשוק של לובליאנה. להרפתקנים אמיצים

השום השחור בשוק של לובליאנה. להרפתקנים אמיצים

צנצנות חמאה מזוקקת בשוק של לובליאנה. הזהב הנוזלי במחירים שפויים

צנצנות חמאה מזוקקת בשוק של לובליאנה. הזהב הנוזלי במחירים שפויים

בכל מקרה, לא משנה באיזה חודש בשנה אתם מגיעים, כדאי לבקר בשוק המקורה ה'רגיל' של לובליאנה. יש בו כמה מטעמים כמו אגסים מיובשים ללא תוספת סוכר, גבינות טובות, לחמים מיוחדים וכל מה שמצפים משוק שמכבד את עצמו. באחד הדוכנים שבחוץ הציעו לי שום שחור – גלגולו של שום רגיל שנשמר בתנאי לחות וטמפרטורה מיוחדים במשך תקופה מסוימת. הטעם מוזר, ומתאים לאמיצים בלבד.

בדוכן אחר מכרו חמאה מזוקקת בצנצנות, ומעצם היותה כזו, אין צורך לשמור במקרר ואין בעיה לקנות ולהביא לארץ. יש המכנים את החמאה הזו "זהב נוזלי", המחיר שלה מזכיר יותר ארד וכסף, אבל אני העדפתי להתרכז באגסים. עד עכשיו מצטערת שלא קניתי כמות גדולה יותר שלהם.

פרחי קישואים ממולאים במסעדת "נה גרדו" בלובליאנה

פרחי קישואים ממולאים במסעדת "נה גרדו" בלובליאנה

השפית אנה רוש נחשבת מאוד-מאוד בסלובניה אבל העולם מכיר אותה קצת פחות, שלא בצדק. מסעדת "נה גרדו" בטירת לובליאנה

השפית אנה רוש נחשבת מאוד-מאוד בסלובניה אבל העולם מכיר אותה קצת פחות, שלא בצדק. מסעדת "נה גרדו" בטירת לובליאנה

עדיין בלובליאנה: בטירה של העיר פועלת מסעדת נה גרדו, שבין בעליה נמנית השפית אנה רוש, שנחשבת מאוד-מאוד בסלובניה אבל העולם מכיר אותה קצת פחות, שלא בצדק (אפשר לקרוא על כך כאן). הארוחה כולה הייתה מצוינת אבל אי אפשר היה לפספס את פרחי הקישוא הממולאים, עם כוס יין בצד, אלא מה. אגב, לרוש יש גם מסעדה על גבול איטליה, בשם הישה פרנקו, והיא אחת הנחשבות באירופה.

יש כאן לא מעט אמני מטבח שיבצעו פעלולים עם סלקים. המנה צולמה במסעדת JB בלובליאנה

יש כאן לא מעט אמני מטבח שיבצעו פעלולים עם סלקים. המנה צולמה במסעדת JB בלובליאנה

בסלובניה אוהבים מאוד בשר, אבל גם מנות דג הן פופולריות למדי – ומזל שהתחלתי לאכול דגים אחרי שנים של הימנעות. כמעט כל ארוחה מלווה בכוס יין, ממש פשע לוותר עליו. נשמע לא מקורי או לא מספיק מיוחד כקונספט? זה בדיוק מה שאמרנו בהתחלה: בסלובניה לא מתפארים במקוריות בהכרח, אלא ביכולת לקחת את הטוב שבכל העולמות ולהגיש אותו בצורה האיכותית ביותר. יש כאן לא מעט אמני מטבח שיבצעו פעלולים עם סלקים או ימצאו דרך אחת יותר ממה שחשבתם להגשת טונה אדומה. צריך רק לתת להם צ'אנס, ולשים אותם על המפה. אותם, ואת המדינה שלהם.

סרדינים, הצעת הגשה. מסעדת ריזי ביזי בפורטו רוש, על הגבול עם איטליה

סרדינים, הצעת הגשה. מסעדת ריזי ביזי בפורטו רוש, על הגבול עם איטליה

איך אומרים אצלנו: שיהיה בשמחות! צולם בשוק הפתוח של לובליאנה

איך אומרים אצלנו: שיהיה בשמחות! צולם בשוק הפתוח של לובליאנה

 

[כל הצילומים בפוסט הם שלי, גלית חתן, ואין לעשות בהם שימוש ללא רשותי]

מסדר הספריי

המחנה הצבאי לשעבר הפך לשכונה אנרכיסטית. בניין מצויר במיטלקובה, לובליאנה, סלובניה

המחנה הצבאי לשעבר הפך לשכונה אנרכיסטית. בניין מצויר במטלקובה, לובליאנה, סלובניה / צילום: גלית חתן

אחת החוויות שהכי נהניתי מהן בטיול לסלובניה, לפני כחודשיים, הייתה הרכיבה הקבוצתית על אופניים בעיר הבירה לובליאנה. זאת למרות שאחת לשלוש שניות נאלצתי ללחוץ על הפעמון ולצעוק Sorry לעבר המטיילים שכמעט דרסתי בסמטאות, ולמרות שנפלתי פעמיים מהאופניים באופן עצמוני (ללא פגיעות לרכוש או לגוף) ועוד פעם אחת אחרי שמכונית שהגיחה מאחוריי גרמה לי לאבד שיווי משקל (שוב לא נגרם נזק רציני, רק שפשוף קל, וכנראה נזק לנפשה של הנהגת שהייתה היסטרית שמא פגעה בי יותר מזה).

אז למה בכל זאת אני אומרת שזו חוויה מומלצת? קודם כל, כי זו דרך נפלאה להכיר את העיר, את הפינות החבויות שלה, את הגנים והפארקים, ואת הסיפורים שלה מיד ראשונה, כלומר ממדריך שהוא תושב העיר. ושנית, כי ככה גיליתי את מטלקובה.

כמו שכונת כריסטיאניה שבקופנהגן: כאן מאמינים במוטו "חיה ותן לחיות". גרפיטי במיטלקובה / צילום: גלית חתן

כמו שכונת כריסטיאניה שבקופנהגן: כאן מאמינים במוטו "חיה ותן לחיות". גרפיטי במטלקובה / צילום: גלית חתן

מטלקובה הוא אזור שבעבר שימש את המפקדה הסלובנית של הצבא היוגוסלבי הלאומי, ננטש עם הכרזת העצמאות של סלובניה ב-1991, ומאז 1993 שינה את פניו. ממסדר המפקד עברו פה למסדר הספריי (של הגרפיטי). בהתחלה התושבים החדשים נאלצו "לגנוב" מים מהמערכת העירונית כי לא היו להם תשתיות. היום זה מזכיר את שכונת כריסטיאניה שבקופנהגן: חיה ותן לחיות. מתחם שכולו צעירים אנרכיסטים בראש טוב, והרבה ציורי גרפיטי שמבטאים כישרונות עצומים.

12.5 קמ"ר, שבעה בניינים, וביניהם מועדונים, גלריות ואנרגיות טובות. מיטלקובה / צילום: גלית חתן

12.5 קמ"ר, שבעה בניינים, וביניהם מועדונים, גלריות ואנרגיות טובות. מטלקובה / צילום: גלית חתן

הגענו לכאן ברכיבת אופניים קבוצתית עם מדריך מטעם העיריה. מיטלקובה / צילום: גלית חתן

הגענו לכאן ברכיבת אופניים קבוצתית עם מדריך מטעם העיריה. מטלקובה / צילום: גלית חתן

יש כאלה שמכנים את המקום 'מרכז התרבות החלופית', אבל לי זה נראה כמו כינוי רשמי של פקידים בלשכת התיירות. בפועל זה פשוט מקום קולי של אנשים יצירתיים. 12.5 קמ"ר, שבעה בניינים, וביניהם מועדונים, גלריות ואנרגיות טובות.

כאן לא ידקלמו לך את עשרת הדיברות של הבורגנות. לא ינשפו לך באוזן שצריך למהר, ולא יכריחו אותך לשאוף לריאות. תעשה מה שבא לך, תהיה אתה, וקח את כל מה שאתה מקבל מהמקום הזה כדי לעשות משהו טוב בעצמך – להיטיב עם העולם בדרכך. רק שלא תהפוך לנו בדרך לקפיטליסט, אה?

עם הכרזת העצמאות של סלובניה, ב-1991, הצבא פינה את האזור. מיטלקובה / צילום: גלית חתן

עם הכרזת העצמאות של סלובניה, ב-1991, הצבא פינה את האזור. מטלקובה / צילום: גלית חתן

מיטלקובה / צילום: גלית חתן

מטלקובה / צילום: גלית חתן

מיטלקובה / צילום: גלית חתן

מטלקובה / צילום: גלית חתן

מיטלקובה / צילום: גלית חתן

מטלקובה / צילום: גלית חתן

מיטלקובה / צילום: גלית חתן

מטלקובה / צילום: גלית חתן

%d בלוגרים אהבו את זה: