ארכיון תג: טופולינו

מתוק לו מתוק לו

מושחתים, נמאסתם: הקינוח העמוס של סוהו, ראשון לציון, 52 שקל

מושחתים, נמאסתם: הקינוח העמוס של סוהו, ראשון לציון, 52 שקל

פוסט אורח של הבנזוג (כל הצילומים שלו, למעט קינוח הסוהו שאני צלמתי):

-"תרצו אולי לראות תפריט קינוחים?", מגיעה השאלה בריטואל קבוע, בשולי כל ביקור שלנו במסעדה או בבית קפה.

-"בוודאי. הרי לזה חיכינו כל הארוחה", אנחנו משיבים למלצר/ית בחיוך.

קנולי ג'נדויה, קראנץ' פאייטה ואגוזי לוז של טוטו, תל אביב

קנולי ג'נדויה, קראנץ' פאייטה ואגוזי לוז של טוטו, תל אביב

אין ספק שבשביל רבים הארוחה איננה מושלמת בלי הדבר המתוק הזה שבא בסיום. זוהי החותמת הסופית שיחד עם קפה משובח סוגרת לך את הקיבה בטעם טוב, ומאשרת לך באופן סופי (בתקווה): "זה מקום שבהחלט שווה ביקור חוזר". מבחינת אנשים כמוני, הקינוח הוא בכלל גולת הכותרת של הביקור במסעדה או בבית קפה. וזה מביא אותי לשאלה, איך צריך להגיש את הקינוח.

זה כמה שנים שאנחנו בוחנים לעומק את הקינוחים שמגישים לנו במקומות שונים ברחבי הארץ , וגם בחו"ל (הנה דוגמאות לכמה מצעדי קינוחים). המגמה, מניסיוננו, ברורה: הגדלת הנפח של הקינוח, ובהתאמה, עלייה במחיר שעליך לשלם עבור הקינוח הנחשק.

מקרון ב-5 שקלים בגרנד קפה, ירושלים. לפעמים זה כל מה שצריך כדי לסיים ארוחה בלי להתגלגל החוצה

מקרון ב-5 שקלים בגרנד קפה, ירושלים. לפעמים זה כל מה שצריך כדי לסיים ארוחה בלי להתגלגל החוצה

טראפלס על חשבון הבית בטופולינו, ירושלים

טראפלס על חשבון הבית בטופולינו, ירושלים

במקומות עם סטייל קלאסי אתה לא צריך לשלם כלל וכלל על הדבר המתוק הזה, שמתבקש מאליו בסיום כל ארוחה. כך, למשל, באבו גוש אתה יכול להזמין קנקן קפה שחור בסיום ארוחה זוגית, ובלי שתבקש תקבל גם זוג בקלוואות שיבואו לך מה-זה בטוב עם הקפה. גם במקומות אחרים מגישים לך עוגיה קטנה שהולמת את הקפה שהזמנת (קפה אלה בירושלים). בחלק מהמקומות מאחרים קצת את הסיומת המתוקה, אבל מגישים לך בסופו של דבר טראפלס שוקולד שווה ביותר עם קבלת החשבון (טופולינו שליד שוק מחנה יהודה, מסעדת 1902 Cafè Modernista בברצלונה). גם מקומות שבהם אתה יכול להזמין משהו כמו עוגיית מקרון ב-5 שקלים זה עוד בסדר (גרנד קפה בדרך בית לחם).

אנחנו יודעים שמסעדות ובתי קפה רוצים להרוויח מכל דבר (כולל מהצורך שלנו במתיקות בסיום כל ארוחה). גם הבנו לגמרי את הצורך שלהם לקחת 18 שקל על עוגת סופלה ב-2008, כשעשינו את מצעד הקינוחים הראשון. זה היה פייר. אבל מאז עברו כמה שנים, וזה הקטן גדול נהיה: מחירי קינוחים רק עלו ועלו, כך שלהשיג משהו מתוק בסוף הארוחה כבר לא יכול לעלות לך 18 או 24 שקל. אתה גם לא יכול לבחור משהו ברמת המחיר הזו. אם אתה מעוניין באותה תוספת מתוקה – תצטרך להזמין משהו שעולה פי 3 מזה, וגם מרגיש בבטן פי 3 מזה (או פשוט להשאיר יותר מחצי קינוח בצלחת, ולהרגיש מה-זה פראייר). ובהקשר הזה צריך להזכיר שבניגוד למנות עיקריות, לא מקובל "לבקש לארוז" קינוח – ובצדק, כי זה מגוחך במידת-מה.

הקינוח הופך ליצירת אמנות בערב ההודי של טאיזו, תל אביב

הקינוח הופך ליצירת אמנות בערב ההודי של טאיזו, תל אביב

חלק מהמקומות כבר מגדילים לעשות, ולא מסתפקים בהגשת קינוח יותר גדול ויותר יקר, אלא מביאים קינוח שמהווה כמה קינוחים יחד. אם פעם היינו רגילים לקבל עוגה נורמלית במחיר נורמלי, אז היום זה כבר כמעט בלתי אפשרי. מה שיש לך זה עוגה, ומעל העוגה כמה כדורי גלידה, ומעל כדורי הגלידה עוד כמה טווילים, ובצד מוסיפים את פירות העונה, ונו… ניחשתם כבר לאן זה הולך. אתה רוצה להזמין קינוח? אתה לא יכול סתם ככה. אתה צריך להזמין את כל מה שהיה מצוי בתפריט לפני כמה שנים גם יחד, והשאלה היא רק האם אתה רוצה להזמין את כל תפריט הקינוחים בסדר הזה, או בסדר אחר. על כל פנים, תצטרך לשלם 52 שקל. כי הנה, הגדלנו לך את המנה. מה, אתה לא שמח?

לא, לא שמח. הסידור הזה לא מתאים לישראלי המצוי מהרבה בחינות. קודם כל, ברור לכולם שהוא היה מעדיף לשלם פחות אם רק היה ניתן. לא רק זה, אלא שהרבה מהישראלים (במיוחד אלו שלא מזמינים קינוח למשפחה שלמה, אלא באים כזוג) לא מעוניינים לאכול כל כך הרבה מתוק בסיום הארוחה. גם מסיבות של עודף משקל ובריאות, וגם בגלל שסוף הארוחה לא אמור להיות "עוד מנה שלמה שתגמור אותך ולא תוכל לקום מהכיסא", אלא "משהו קליל שכזה, טעימה מתוקה לפני שאתה מתקדם לעבר החנייה". אתה לא רוצה להרגיש שנחנקת בסוף הארוחה.

היה הרבה יותר טוב לו היינו יכולים להזמין שליש קינוח בשליש מחיר. אבל זה כנראה לא מתאים מחשבתית לקונספט שבו רוצים למקסם את ההוצאה של הלקוח. מצד שני, ייתכן מאד שדווקא כעת אנשים מזמינים פחות קינוחים כי הם לא רוצים להרגיש כל כך חנוקים ומחויבים להזמין קינוח ענקי שכולל כל כך הרבה מרכיבים (שלא עם כולם הם מסתדרים). בשיטה המוצעת ייתכן שהלקוח בעצמו יזמין כמה קינוחים (במיוחד כשיש הרכב סועדים שמאפשר sharing), אבל כאלו שיהיו לטעמו ושלא יאלצו אותו להזמין יחד עם מה שקורץ לו עוד רכיבים שפחות קורצים לו.

לפעמים גם לחשוב בקטן זה טוב. סיגר פיצוחים בבית הכוון, ירושלים

לפעמים גם לחשוב בקטן זה טוב. סיגר פיצוחים (34 שקל) בבית הכוון, ירושלים

באחת הנסיעות האחרונות שלנו בדרכים דנו בשאלה למה היום כבר לא כל כך מוכרים בורקסים גדולים כמו פעם. התשובה שלי לשאלה הזו הייתה שבמציאות הנוכחית (של רגשות אשמה על מה שמכניסים לפה) מעטים הישראלים שיעזו לקנות בורקס בגודל של מנה שלמה. מה שקורה הוא שמאפשרים לך לקנות בורקס בגודל קטן, וכבר אין לך קושי רגשי לקנות אותו, אז אתה בעצם קונה 2-3 בורקסים. וזה טוב לכולם – טוב למי שרוצה לטעום רק מעט (ולשלם מעט), וטוב לבעלי העסקים שמאפשרים לך לקנות בלי להרגיש חנוק ומחויב – וזה מעודד אותך לקנות. אותו דבר צריך לעשות עם הקינוחים.

דרך אגב, לא בטוח שבעל עסק מרוויח פחות (באופן יחסי) כאשר הוא גובה על עוגיית מקרון 5 שקלים, לעומת זה שהוא "מפנק" את הלקוח בקינוח שמורכב מארבעה קינוחים וגובה עליו 52 שקל. יש סבירות גבוהה שגביית 5 שקל על עוגייה מאפשרת לך להרוויח הרבה יותר. ובכלל, תכף ראש השנה, וזה הזמן להיזכר בקינוח האולטימטיבי: תפוח בדבש, ולזכור מה אנחנו מאחלים לעצמנו לכל השנה: שנה טובה, ובעיקר – מתוקה. כי מתוק זה טעם החיים. לבריאות לנו!

יותר מ-45 שקל עלה לנו הקינוח הסתמי הזה בפרונטו, תל אביב

יותר מ-45 שקל עלה לנו הקינוח הסתמי הזה בפרונטו, תל אביב

10 המסעדות הכי רומנטיות בירושלים

זה היה בקיץ. באותו יום ציינו כך וכך שנים להיכרותנו, והחלטנו לחגוג זאת באחת המסעדות הכי נחשבות בירושלים. המלצות לא חסרות לה, השף מפורסם, והמנות שלו שוות את הסכומים הנדרשים עבורן. יש ואליו פור מאני.

הזמנו מקום מראש, אך כשהגענו למסעדה גילינו שחוץ מאיתנו יש בה רק עוד שולחן אחד, אב ושלושת ילדיו שאינם דוברים עברית. על השולחן הייתה פרושה מפה, האורות היו מעומעמים. צוות גדול וקשוב נראה נלהב לתת לנו שירות. למעשה, כל הערב כרכרו סביבנו, ועוד יותר אחרי שהמשפחה הלא-ישראלית סיימה את ארוחתה ונותרנו לבד במסעדה. בסוף הסו-שף הביא לי במתנה צנצנת ריבת חצילים שהכין לבד. החשבון היה גבוה, אבל היה שווה כל שקל.

אז למה המסעדה הזו לא נכללת ברשימת 10 המסעדות הכי רומנטיות בירושלים, שגיבשנו בחודשים האחרונים? כי לפעמים פרט אחד הורס כל אפשרות לרומנטיקה. ומלצרים שמכרכרים סביבך לא נותנים לך ליהנות מהערב ומהאווירה. אתה כל הזמן מפחד לאכזב אותם, ולאט לאט מתהפכים היחסים. במקום שהם ינסו לשמח אותך, אתה מנסה לשמח אותם. אתה שוכח שבאת לערב רומנטי.

וכל זה מעלה את השאלה: מה זאת רומנטיקה?

לא נתיימר לענות עליה פה, ונתרכז במה זו מסעדה רומנטית. נניח שאתם יוצאים לערב במסעדה, מה יעזור לכם להיכנס לאווירה זוגית? רשימה אפשרית: מיקום עם נוף, מפות לבנות על השולחן, נרות דולקים, עיצוב מרשים עם תאורה רכה, אווירה רגועה עם מלצרים שמגישים גם סטנדרט שירות גבוה, מוזיקה צרפתית/איטלקית/לחשנית בכל שפה. וכן, גם מנות ייחודיות עם טעמים שמתפצפצים בפה וכוס יין משובח.

מה הורס אווירה רומנטית? הנה רשימה אפשרית: משפחות עם ילדים, מקום רועש, אין מוזיקה או שיש מוזיקה קצבית סתמית, אין מפות, אין נרות, תאורה חזקה, מלצרים חסרי סבלנות, מחירים גבוהים על מנות בינוניות. אנחנו מניחים שיש אנשים שימצאו רומנטיקה גם בכל זה, ויש גם כאלה שיוציאו שירה אפילו מצלחת חומוס, אבל הם נדירים ומעטים ובכלל לא צריכים מסעדות.

בסופו של דבר, הרשימה הרומנטית שלנו כוללת מסעדות שיודעות לספק את החוויה המלאה לזוגות שמגיעים לירושלים (או חיים בה). יש מסעדות בעיר הבירה שאנחנו אוהבים אבל הן מספקות משהו אחר, ולכן נותרו מחוץ לרשימה. היו כמה מסעדות ששמנו בסימן שאלה, ולכן בשבועות האחרונים יצאנו אליהן במיוחד. במבחן התוצאה, התברר שבצדק לא היינו בטוחים לגביהן. כלומר, הן לא הצליחו לספק חוויה שתגרום לנו לרצות לחזור.

אז אחרי שבועות של דיונים והכנה, קבלו את רשימת 10 המסעדות הרומנטיות ביותר בירושלים (צילומים: הבנזוג ואני):

*

MONA

הפתעות קולינריות הפכו כל ביקור לחוויה יוצאת דופן. מונא

מונא

במיקום מעולה במרכז העיר, בבניין בצלאל הישן על כל ההילה האמנותית שלו, נמצאת מסעדת מונא (מקבוצת מחניודה). יש בה תחושה חזקה של אינטימיות, תאורה מעומעמת, מלצרים אדיבים וקשובים ואוכל מעולה.

בהרבה מהביקורים שלנו, בין מנה למנה שלחו לנו לשולחן כל מיני הפתעות קולינריות, ולא בגלל שידעו ששלחנו אליהם לפחות עשרה שולחנות תל אביביים שיצאו מרוצים אף הם והמליצו לחבריהם. לא, במונא אין לאף אחד מושג מי אנחנו (גם לנו לפעמים אין מושג), ובכל זאת הפכו כל ביקור שלנו לחוויה יוצאת דופן.

כתובת: שמואל הנגיד 12 (בנין בצלאל)

*

*

Noterdam

cheese & wine
על הגג של אחד המבנים היפים ביותר בירושלים, נוטרדם דה ג'רוזלם, שוכנת המסעדה הזו שמלצריה דוברים רק אנגלית ומחיריה רק בדולרים. מצד שני, מייד אחרי שמזמינים מקבלים קערת פיצוחים מהסוג השווה (לא גרעינים שחורים). מין מזרח ומערב שכזה, במובן הטוב ביותר של המילה.

כשבאים באור יום יש נוף מושלם של כל העיר העתיקה, כולל כיפת הסלע הבוהקת. בערב מנצנצים כל האורות, ואי אפשר להאמין שלעתים מדובר באזור סכסוך. ביקרנו כאן כמה פעמים, והתמכרנו למגש הגבינות העשיר, הכולל גם ירקות ופירות יבשים. לצד זה יש תפריט יינות עשיר לא פחות, שגם ממנו נהנינו מאוד. ופאי האגוזים בסוף? סוף!

כתובת: הצנחנים 3, מול השער החדש (קומה 4)

*

*

Topolino

איטליה זה כאן. טופולינו

טופולינו – נסגרה בינואר 2016

הבנזוג סבור שמדובר באחת המסעדות הטובות ביותר בירושלים, אם לא בארץ. היא קטנה, אינטימית, קרובה כל כך לחומרי הגלם של שוק מחנה יהודה, אבל רחוקה בחוויה שהיא מספקת – איטליה זה כאן.

בפעם האחרונה בחרתי במנה ראשונה שהיא אליפות, מתוך מהתפריט הסיציליאני – פרוסות חצילים מטוגנות בבלילת בירה עם גבינת לבנה וצנוברים. גם הבנזוג בחר במנה מוצלחת, שהיא למעשה מהמנות המנצחות של טופולינו: כיכר קממבר אפויה בשום ודבש (לא לוותר!). בכל פעם מחדש מדובר בביקור קסום וביחס אישי מבעלת הבית.

אמנם לפני כמה חודשים המסעדה הפכה בשרית, אבל היא עדיין איכותית ושווה ביקור. גבינת הקממבר כבר לא בתפריט, אבל החצילים בבלילת בירה לגמרי שם, פשוט עם טחינה. וכמה שזה טעים.

כתובת: אגריפס 62

*

*

ADOM

מקום רומנטי מעצם עיצובו ואווירתו. אדום

אדום

אהבנו אותה כשפעלה בחצר פיינגולד, ואנחנו אוהבים אותה גם במתחם התחנה. יש משהו ב'אדום' שגובל בנובורישיות, ובכל זאת היא מצליחה לשמור את אנרגיית הבראסרי ולהגיש מנות מדויקות. אז אמנם כשחגגנו בה פעם את ט"ו באב לא השקיעו שם יותר מדי באמצעים רומנטיים, אבל היי, המקום הוא רומנטי מעצם עיצובו ואווירתו, שלא לדבר על הקוקטיילים שהציעו לנו באותו ערב. בכל אופן, ההיילייט היה הקינוח, מעשה אמן ממש – מוס שוקולד וחמאת בוטנים עם קראנץ' נוגט ושברי שקדים קלויים.

עדכון 1 ביוני 2016: האוכל ב"אדום" עדיין נהדר, אבל השירות – זוועה. ארבעה או חמישה מלצרים (היה קשה לעקוב) שירתו אותנו בערב אחד, וכשיש יותר מדי זה בעצם פחות מדי. עד שמישהו התייחס אלינו לקח הרבה זמן, ועד שקיבלנו את מה שביקשנו (וגם לא בדיוק מה שביקשנו) עבר יותר מדי זמן. מבאס.

עדכון אוגוסט 2017: הביקור האחרון שלנו במסעדה היה משמח במיוחד, לאור המנות המוצלחות, והמלצרית הקשובה יחסית. אבל מה שבאמת הפך הכל לשווה יותר הוא הקינוח המושקע והנהדר, שמופיע בתפריט תחת הכותרת 'קפה ושוקולד'.

כתובת: דוד רמז 4 (מתחם התחנה)

*

*

Lavan01

אם אתם משיגים שולחן בחוץ ליד החלון, שיחקתם אותה. לבן

לבן – נסגרה יולי 2018

הרומנטיות כאן נובעת, חד וחלק, מהמיקום. אם אתם משיגים שולחן בחוץ ליד החלון, יש לכם נוף לדורמציון ולסמינר התיאולוגי הארמני, ואפילו למגדל דוד – לא צריך יותר מזה כדי ליהנות, אבל יש גם את האוכל. לפני שנה וחצי, למשל, חגגתי שם יום הולדת, על המרפסת כמובן. מזג האוויר היה סגרירי, והעיר העתיקה נראתה מהממת.

זו לא מסעדה כשרה אך יש לה נטייה קלה לקו חלבי/דגים (בכל אופן יותר מאחותה 'אדום'). הקרבה לסינמטק מוסיפה הרגשה שאתם מאוד תרבותיים ברומנטיקה שלכם, ומהניסיון שלנו – תמיד יש אווירה טובה של אנשים שמחים.

כתובת: דרך חברון 11 (הסינמטק)

*

*

ZUNIa

נימוסים אירופיים של מסעדת יוקרה. זוני

זוני
מי שהולך ברחוב, כלומר בנחלת שבעה, לא יכול לנחש שהיא קיימת. צריך להרים את הראש למעלה כדי לראות את השלט, ולסטות לאחת הסמטאות כדי למצוא את הכניסה. וכבר במסתוריות הזו יש משהו רומנטי. בפנים עיצוב בראסרי, ומלצרים עם נימוסים אירופיים של מסעדת יוקרה, על אף שהמחירים פה לא הכי יקרים בעיר (גם לא זול מאידך). האוכל תמיד משובח וברמה גבוהה, ובליל השפות מסביב תורם לאווירה קוסמופוליטית.

כתובת: יואל סלומון 15

*

*

HABA

הארוחה הראשונה אחרי החתונה. חבה

טרטוריה חבה
אמנם היא ליד שוק מחנה יהודה, אבל היתרון הרומנטי של חבה הוא במבט על הרכבת הקלה והתחושה שאתם באירופה (כי מעבר לזכוכית לא שומעים אף בסטיונר). האוכל פה מוקפד לעילא ולעילא, כל מנה מושקעת עד לפרט האחרון. למעשה היא מספקת כזו חוויה נעימה, שבאחד הימים הלחוצים שלפני החתונה הבטחתי לעצמי שהארוחה הראשונה כשנחזור לירושלים תהיה בטריטוריה חבה – ואכן כך היה. פינוק אמיתי!

כתובת: יפו 119

*

*

Karma

להתיישב במרפסת ולהשקיף על שכונת עין כרם היפהפייה. כרמא

כרמא

בשבתות המסעדה עמוסה משפחות, אבל ההמלצה שלנו היא לבוא באמצע השבוע או בשישי בצהרים, לטפס לקומה השנייה, להתיישב במרפסת ולהשקיף על שכונת עין כרם היפהפייה. זה המקום להפליג במחשבות ולרקום חלומות לעתיד.

ואם להתמקד בקולינריה, אז אפשר לבחור באופציה הפשוטה אך העשויה היטב של פיש אנד צ'יפס עם בירה, ואפשר לבחור במנה "רצינית" יותר. לצמחונים אני ממליצה על קדירת גלילות חציל במילוי גבינת עיזים וחונקי כמרים ברוטב עגבניות ומוצרלה, סגורים עם בצק פיצה. מנה משובחת, שאני לא מצליחה לסיים יותר מחצי ממנה – ואז נהנית למחרת מהחצי השני (אורזת).

כתובת: עין כרם 74

*

*

KAFIT

יש משהו פסטורלי בישיבה מול הגן המשתקף באגם. קפית

קפית בגן הבוטני

היתרון הגדול ביותר של המקום הזה הוא המיקום שלו: מבנה יפהפה עם גג רעפים אפור, שיושב על אגם בחזית הכניסה לגן הבוטני. יש משהו פסטורלי בישיבה מול הגן המשתקף באגם עם הברבורים (גם כשהם אינם הוא נשאר עם פרחי המים). בשעות הערב קשה יותר להבחין ביופי של המיקום, אך עדיין ישנה אווירה רומנטית מאוד (ולפעמים רואים את הברבורים גם בחושך).

חלק מהרומנטיקה בערב היא דווקא בגלל שקר, ויושבים תחת פטריות חימום או עטופים בכרבוליות שהמקום מספק. תוך כמה דקות נכנסים למוד אחר לגמרי, שהולך טוב עם סיידר חם או שוקו בייליס. ולמעשה כל כך נעים שם, עד שלא יתחשק לכם להזמין חשבון גם הרבה אחרי שתסיימו את המנה האחרונה.

עדכון אוגוסט 2016: פסטיבל ערב לכל המשפחה, שנערך בימים אלה בגן הבוטני, גורם לכך שהמסעדה עמוסה לעייפה, וצריך להירשם ולחכות. מצד אחד מבאס ולא ממש רומנטי. מצד שני, ברגע שהתיישבנו השירות היה מהיר וקשוב, והעובדה שהמקום לא מאוד מואר + נמצא ליד אגם = כן מוסיפה לרומנטיות. אם להתרכז בצד הקולינרי, במהלך הקיץ יש לצד התפריט הרגיל גם תפריט יווני שכולל מאזטים, סלטים ושילובים שונים. מהתפריט הזה טעמנו שלושה מזטים וסלט, שהיו טעימים כולם. גם הפיש אנד צ'יפס התקבל באהדה.

כתובת: יהודה בורלא 1

*

*

ארוחת בוקר על המפות המשובצות, בשולחן שפונה לרחוב. גבריאלה

ארוחת בוקר על המפות המשובצות, בשולחן שפונה לרחוב. גבריאלה

גבריאלה

במדרחוב בן שטח השקט יש מסעדה חלבית אינטימית, שהצד החזק ביותר שלה הוא התפריט המצוין. העונג שגבריאלה סיפקה לנו בכל ביקור, כולל הפעם שהתקיים בה מופע ג'אז, היה רב. ארוחת בוקר על המפות המשובצות, בשולחן שפונה לרחוב, זו חוויה רומנטית מהסוג שבדרך כלל צריך צימר בשבילו.

וכן, אנחנו יודעים שהשנה היה "מרד" נגד גבריאלה, אבל מה לעשות, לא היינו עדים לשום דבר מהסוג הזה – ההפך הוא הנכון. ואנחנו מאמינים שלפעמים יכולים להיות יוצאים מן הכלל, שאינם מעידים על הכלל. עדכון ינואר 2017: המקום החליף בעלים, ובית הקפה הפך למסעדה בשרית. כך שאולי עדיין נחמד לשבת במדרחוב השקט והנעים, אבל החוויה היא אחרת לגמרי.

כתובת: בן שטח 5

מפת המסעדות הרומנטיות של ירושלים

מפת המסעדות הרומנטיות של ירושלים

מצעד הקינוחים 13

שתהיי לי הסכין שפורסת את העוגה: תודו שזו אחת הדרכים המוזרות להתחיל עם בחורה. אבל אם היא חובבת מתוקים, יכול להיות שלא תיפסלו על הסף. אולי היא אפילו תזמין אתכם לקפה ועוגה במקום מוצלח (נעים ואינטימי זה יהיה אולי בדייט השלישי). בעצם מה שרצינו לומר הוא שמצעד הקינוחים חוזר, והפעם מדובר במצעד אקלקטי במיוחד. לא בשל הפיזור הגיאוגרפי – ירושלים עדיין שולטת – אלא בשל לוח הזמנים העצום שעל פניו התפרסה טעימת הקינוחים. אמנם באמצע פרסמנו שני מצעדים, אבל הם לא היו מצעדים רגילים – הראשון היה מצעד אורחים, והשני מצעד זוגות. כך שעבר הרבה זמן מאז שהתפרסם פה מצעד "רגיל".

אבל כיוון שאנחנו עדיין אנחנו, והטעם שלנו לא משתנה כל כך מהר, הדירוג היה כרגיל: מלא בחילוקי דעות. הפעם הם נבעו מכך ששלושה קינוחים ראויים בעינינו למקום הראשון. כן כן, עד כדי כך היה לנו טוב. ובסוף נתנו את הבכורה לתל אביב. סוג של פשע, אבל פשע מתוק.

ועכשיו וידוי: בפרוס עלינו חגיגות בר המצווה של המצעד, אנו שוקלים להפסיק את קיומו. נראה לנו שהעסק המתוק מיצה את עצמו. אם אנחנו טועים, אנא ידעו אותנו. ובינתיים, מהעניינים המרים נעבור לקינוחים המתוקים:

*

1
ברולה אספרסו

איפה: סושי סמבה, תל אביב

מה קיבלנו: קרם ברולה, עלי ערבסק. רוטב אספרסו שוקולד לבן (מאוד מוסיף) וגלידת אגוזי לוז. עשיר בטעמים, וטעים להפליא.

מחיר: 42 שקל

אסתטיקה בהגשה: מצוינת

ציון: 10

מנימוקי השופטים: ככה הופכים מנה בנאלית להצלחה מעוררת.

*

2
רביולי שוקולד
איפה: טופולינו, ירושלים
מה קיבלנו: רביולי שוקולד ברוטב טופי-קפה מעולה. קינוח מפתיע במקוריותו.
מחיר: 39 שקל
אסתטיקה בהגשה: פשוטה, אבל מי צריך יותר.
ציון: 10

*

3
טארטלט תפוחים
איפה: אל דנטה, ירושלים
מה קיבלנו: תפוחים אפויים במידה הראויה, בסיס בצק טעים, וגלידה משובחת (תמרים-פקאן-רום) עם שבבי שקדים. הבעיה היחידה היא שהיה ראוי להגיש את המנה עם מזלג ולא עם כפית, לנוחות האכילה
מחיר: 32 שקל
אסתטיקה בהגשה: מצטיינת
ציון: 10

*

4
קסטה באמבטיית שוקולד
איפה: בלק בורגר, ירושלים
מה קיבלנו: גלידת חלבה עם אגוזים, עוגיית שוקולד ורוטב שוקולד חם חסר טעם.
מחיר: 36 שקל
אסתטיקה בהגשה: סבירה פלוס
ציון: 8.5

*

5
אפוגטו

איפה: כרמא, ירושלים

מה קיבלנו: הרבה קצפת, קצת גלידה. האספרסו בתחתית מאוד מעורר ומוסיף.

מחיר: 28 שקל

אסתטיקה בהגשה: טובה

ציון: 8.5

*

6
טרטופו
איפה: פולי, ירושלים
מה: כדורי שוקולד בלגי עשיר בציפוי קקאו צרפתי, בתוספת גלידה.
מחיר: 36 שקל
ציון: 8. אמנם טעים, אבל הכמות לא מצדיקה את המחיר

*

7
עוגת גבינה פירורים
איפה: קפה איתמר, מושב אורה
מה קיבלנו: עוגה עם הרבה גבינה וקצת שוקולד, וכרגיל בקפה איתמר שהוא גם משתלה – פרח כקישוט
מחיר: 32 שקל
אסתטיקה בהגשה: מצטיינת
ציון: 8

*

8
קרמה קטלנה
איפה: בארוד, ירושלים
מה קיבלנו: מוגדר כמנה ספרדית, אך עשוי ממסקרפונה, גבינה איטלקית. מרקם סמיך, מנה לא שגרתית.
מחיר: 32 שקל
אסתטיקה בהגשה: פשוטה
ציון: 8

*

9
מוס נוגט ושוקולד
איפה: קדמה, ירושלים
מה קיבלנו: גליל מצופה פירורי עוגת שוקולד, ובתוכו המוס
אסתטיקה בהגשה: סבירה
ציון: 8

*

10
מעדן שוקולד וקרם ברולה
איפה: קולוני, ירושלים
מה קיבלנו: עם רוטב וניל אספרסו, שצריך למזוג על המעדן – כלומר על המוס. לצערנו הרוטב היה מאוד חמוץ, וכששאלנו על הנושא נאמר לנו ש"ככה זה, האספרסו אצלנו קצת חמוץ". בלי הרוטב, מדובר ביופי של קינוח.
מחיר: 34 שקל
אסתטיקה: טובה
ציון: 8

*

11
מוס חלבה
איפה: ברוהאוס, מבשלת הגולן, קצרין
מה קיבלנו: מוס עם ציפוי שוקולד מריר. הטעם היה קצת חולי.
מחיר: 29 שקל
אסתטיקה בהגשה: מצוינת
ציון: 8

*

12
שוויצריה הקטנה
איפה: לימה, זיכרון יעקב
מה: בסיס אגוזים שמזכיר בראוני, מוס מסקרפונה ונטיפי שוקולד לבן. מתוק, אבל לא יותר מדי. הגרנולה מסביב מוסיפה.
מחיר: 34 שקל
ציון: 8

*

13
אצבעות שוקולד וקוקוס
איפה: סימה, ירושלים
מה: האצבעות הרגישו לנו כמו ממתק קוקוס, אבל איכותי וטעים.
אסתטיקה: סבירה.
מחיר: 18 שקל
ציון: 8

*

מחוץ למצעד, מחוץ לארץ:

זביוני

איפה: הארי'ז דולצ'י, ונציה

מה קיבלנו: מנה מצוינת, על גדות אחת התעלות

%d בלוגרים אהבו את זה: