ארכיון תג: ז'ראר פרומנגר

עסק צבוע

אישה מתבוננת בפרשנות של פרומנגר לדגל צרפת, מרכז פומפידו

אישה מתבוננת בפרשנות של פרומנגר לדגל צרפת, מרכז פומפידו

כולם מדברים על התערוכה של אנסלם קיפר במרכז ז'ורז' פומפידו, ומפמפמים את התערוכה של פול קליי, אבל ז'ראר פרומנגר (Gérard Fromanger) הוא ש'עשה' לי את הביקור במרכז הצינורות הזה שבלב פריז. כבר עבר מאז כמעט חודש, לא הספקתי לכתוב פה מילה על התערוכה שלו, והנה עוד שבועיים היא מסתיימת (16 במאי). למרות זאת אני מרגישה שזה לא יהיה הוגן לשמור את כל הקסם לעצמי. אולי בכל זאת מישהו מכם מגיע לעיר האורות בזמן הקרוב?

פרומנגר נולד ב-6 בספטמבר 1939 בצרפת, ולמד בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות. בשנות ה-60 הוא השתייך לזרם הנרטיב הפיגורטיבי הצרפתי, שמזכיר קצת את הפופ-ארט רק עם נטיות פוליטיות, ושבא כתנועת נגד לאמנות האבסטרקטית. פרומנגר עצמו מסרב בתוקף להגדיר את עצמו כאמן פופ-ארט, כי מבחינה היסטורית באותן שנים בכלל לא היה פופ-ארט בצרפת (לדבריו). אני הייתי קוראת לאמנות שלו פופ-ארט מתוחכם.

רציתי להצטרף אל האנשים הצבעוניים האלה, ללכת לאן שהם הולכים, לאיזה מקום מלא צבע ונטול דאגות. Corps a corpas, bleu, Paris-sienne, 2003-2004

רציתי להצטרף אל האנשים הצבעוניים האלה, ללכת לאן שהם הולכים, לאיזה מקום מלא צבע ונטול דאגות. Corps a corpas, bleu, Paris-sienne, 2003-2004

20160403_185758

העבודות שלו ממקדות אותך בחיים העירוניים ובתרבות הצריכה, כשהמסר מבחינתו הוא אנטי-מסחרי בעליל. התערוכה בפומפידו, שמתפרסת על פני מספר חללים, מביאה את זה מכמה כיוונים – שברובם מככבות דמויות צבועות בצבעים עזים. לפעמים זה על רקע שחור ולפעמים על רקע לבן, אבל העוצמה שאתה חוטף בפרצוף היא אותה עוצמה. רציתי להצטרף אל האנשים הצבעוניים האלה, ללכת לאן שהם הולכים, לאיזה מקום מלא צבע ונטול דאגות.

מתוך סדרת The Questions, 1976-77

מתוך סדרת The Questions, שנוצרה בשנים 1976-77

כעיתונאית, משכה אותי העבודה שבה אנשי התקשורת עומדים מול האמן המרואיין (כלומר יצירת האמנות הצבעונית, שהיא הזהות של האמן), וחייבים לומר שפרומנגר הצליח להציג את הצד המגוחך של העניין. המרדף הזה אחרי המילה של מישהו, המבט שמלמד שאתה עומד לשתות את דבריו בצמא ובשקיקה – למה זה? מי אמר שמה שיש לו להגיד עד כדי כך חשוב? אולי הכל אצלו בראש מקושקש לגמרי? בכל אופן, העבודה היא מתוך סדרת The Questions – כפל משמעות: שאלות העיתונאים, ושאלות המתבונן – שהוא יצר בשנים 1976-77.

חוץ מציורים יש גם פסלים צבעוניים שקופים באמצע החלל, אולי כדי לשנות לך את המבט על המציאות – שגם אתה תראה כמה שהחיים הם לא שחור-לבן. אגב, את פסלי ה"חצי בלון" האלה הוא הציב לראשונה ב-1968, אבל תמיד מגיע הדור שלא ידע את יוסף, ומתלהב כאילו זו חדשנות (הכוונה היא בין היתר אליי, אבל גם לעוד הרבה מבקרים שהיו שם כשהגעתי).

A quatre pattes le cul-de-jatte, 2002

A quatre pattes le cul-de-jatte, 2002

קשה לנחש מהעבודות איזה אדם הוא פרומנגר. לפי ראיון אחד שקראתי איתו, לא בטוח ששווה לפגוש אותו מקרוב: זה עלול להיות משעמם לשני הצדדים, עד כדי תלישת שערות. אבל אם מישהו בכל זאת בעניין, אז פרומנגר מחלק את חייו בין פריז לבית חווה בסן ג'ימיניאנו שבחבל טוסקנה. מקסימום תקפצו בסוף מאיזה מגדל.

20160403_185808

*

'מקרא הצבעים' הוא מסימני ההיכר לעבודותיו של פרומנגר

'מקרא הצבעים' הוא מסימני ההיכר לעבודותיו של פרומנגר

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: