Tag Archives: גן החיות התנ"כי

לטייל עם הדגים

האקווריום של ירושלים. בינתיים רק בסיורים מודרכים ובהרשמה מראש

בסוף, אלה שעושות לי את זה הכי הרבה אלה המדוזות. תשכחו מהגדולות והמכוערות שאתם פוגשים בחופי הים התיכון. תחשבו על קטנות יותר, מיוחדות יותר, יפות ועדיין ארסיות. עם תאורה נכונה, מהפנטות ממש. בניגוד לפחד שהן משליטות על הרוחצים בים, כשהן באקווריום הן משרות רוגע של ממש. לצפות בהן ולא להאמין שזה אמיתי. זה החלק שבו רציתי לעצור את הסיור המודרך באקווריום החדש של ירושלים, ולהגיד לכולם שהם יכולים להמשיך בלעדיי.

כמובן שלאקווריום הירושלמי יש הרבה יותר מה להציע ממדוזות. עוד קודם להן, למשל, צעדנו במנהרה שקופה כשאנחנו מוקפים יצורים ימיים כביכול במרחק נגיעה – התכנון כל כך מוצלח, שלעתים קשה לדעת איפה מתחילה תקרת האקווריום. כן, זה לא מקורי ודומה מדי למנהרה באקווריום של ברצלונה, אבל יותר מוצלח בביצוע – אולי דווקא בגלל שאין פה מסוע, וצריך ללכת ברגל.

המתחם הענק הזה, שבימים אלה ניתן לבקר בו רק בסיורים מודרכים בהזמנה מראש כי הוא בתקופת הרצה, מתפרס על פני 7,000 מ"ר. הכניסה עוצבה בדומה לכניסה לגן החיות התנ"כי שלו שייך האקווריום, אולי כדי להדגיש את הקשר בין השניים, למרות שיש ביניהם מרחק פיזי של כ-2 ק"מ. בפנים מוצגים אלפי דגים ויצורים ימיים מ-20 מדינות ב-33 אקווריומים בגדלים שונים.

האקווריום של ירושלים. על פי הפרסומים, 100 מיליון שקל הושקעו בהקמתו

הכרישה המנומרת. מחכים שתתאקלם באקווריום הגדול

שמונה שנות תכנון ובנייה הושקעו באקווריום הזה, ולא פחות מ-100 מיליון שקל. הוא היחיד בעולם שעוסק בים התיכון ובים סוף, והמטרה העיקרית היא להביא למודעות הציבור את הצורך הדחוף בשמירה על הים ובהגנה על הדגים, האלמוגים, היונקים ובעלי החיים האחרים שבו. אל תוותרו על הסרט שמוקרן בנושא לקראת סוף הסיור.

קצת לפני או אחרי הסרט – מרוב דגים אתה כבר מתבלבל – לקחו אותנו לסיור "מאחורי הקלעים" כדי לראות ארבעה כרישים קטנים בבריכה אחת, ועוד כרישה מנומרת בבריכה אחרת (אותה כרישה שבתה את ליבי, במיוחד כשיצאה קצת מהמים לשאוף אוויר במסגרת סיבוב הדאווין שלה). סיפרו לנו שעוד כריש כבר נמצא בתהליך התאקלמות, ובקרוב יעבור לאקווריום הענק. במילים אחרות, המקום ממשיך להתפתח תוך כדי תנועה.

מדוזות מהפנטות באקווריום של ירושלים

מדוזות מהפנטות 2

לפני כחצי שנה הצהירו בגן החיות התנ"כי שמדובר ב"אקווריום הטוב ביותר במזרח התיכון". זה היה כשעוד חשבו שהוא ייפתח בחודש ביוני. בסופו של דבר, אפילו באוגוסט הוא היה עדיין סגור, והלכו כל ההכנסות של החופש הגדול. הסיבה: עשרות דגים נדירים, מספר מדוזות ושני כרישים פשוט מתו להם. מאז למדו, הפיקו לקחים, הביאו דגים וכרישים חדשים, ועשו הכול כדי לפתוח סוף סוף את המקום. לקהל לא נותר אלא לצלול פנימה, ולהחזיק אצבעות שהפעם זה יצליח להם.

מדד המחיר: כרגע, מה שהאקווריום מציע מספיק כדי להפוך את המחיר (40 שקל למבוגר) לשווה, למרות שהוא פחות מרשים מזה של ברצלונה או פריז, וגם אין פייט מספיק חזק למצפה התת ימי באילת – אולי למעט זה שירושלים יותר קרובה למרכז והגישה אליה יותר נוחה.

מדד החוויה: חזקה לחובבי הטבע, ההסברים בשלטים מעניינים ומעשירים, יש פעילויות מיוחדות לילדים ("להיכנס" לתוך אקווריומים דרך מנהרות קטנות). עם זאת, כיוון שהסיור מותאם לרוב להורים ולילדים, לא תמיד ההדרכה מספיק מעניינת, ואין כמעט דרך להימלט ממנה.

מדד התמונות: הצילומים שנותרו איתנו מהסיור הזה הם מאלפים, ושניים מהם הפכו לשומרי המסך בטלפון שלי.

מדד החשק: אני כבר מפנטזת על ביקור חוזר, בשאיפה שבפעם השנייה זה יהיה בסיור חופשי, בלי מדריך וקבוצה שצריך להיצמד אליהם.

חוויה חזקה לחובבי טבע, אבל פחות חזקה מזו שמציע האקווריום בברצלונה. הכניסה הפנימית לאקווריום הירושלמי

ירושלים שלי

שער שכם, העיר העתיקה, פסטיבל האור 2016

שער שכם, העיר העתיקה, פסטיבל האור 2016

לכבוד יום ירושלים

אמר הרוכל ממזכרת משה:

ירושלים שלי

היא מחנה יהודה בערב חגים

שבת של "פפיטס", קללות נהגים

וחומוס של רחמו וריח דגים

כביסה על הכביש ומקלחת מדלי

 

ירושלים, ירושלים,

ירושלים שלי.

ירושלים שלי

אמר הצעיר שם ליד שער שכם:

ירושלים שלי

היא צלב על חנות, ושוטרים בחצות

אחות שהלשינה ובור עם פצצות

מצעד עצמאות, וידיים קפוצות,

"יס סר, ווט דו יו לייק? קבב אור שישליק?"

 

ירושלים, ירושלים,

ירושלים שלי.

ירושלים שלי

(כל התמונות המובאות בפוסט זה צולמו על ידי, מיום ירושלים הקודם ועד עתה. אפשר לראות בהן את היצירתיות הרבה שניחנה בה העיר, וראוי לומר שזו רק התמצית של התמצית)

נחלת שבעה, קיץ

נחלת שבעה, קיץ

חנות בנחלת שבעה

חנות בנחלת שבעה

עמק הצבאים

עמק הצבאים

תערובות בריאות בשוק מחנה יהודה

תערובות בריאות בשוק מחנה יהודה

נתיב הרכבת הקלה, רחוב יפו, מול השוק

נתיב הרכבת הקלה, רחוב יפו, מול השוק

עוטפים את המושבה הגרמנית בצבעים

עוטפים את המושבה הגרמנית בצבעים

 

פניה של ירושלים, דרך בית לחם

פניה של ירושלים, דרך בית לחם

רגעי קסם במדרחוב בן יהודה

רגעי קסם במדרחוב בן יהודה

פרפרים מציפים את מדרחוב בצלאל

פרפרים מציפים את מדרחוב בצלאל

ליד הר הרצל, הליכה בחורף

ליד הר הרצל, הליכה בחורף

חוגגים חנוכה על חומות העיר העתיקה, סמוך לשער יפו

חוגגים חנוכה על חומות העיר העתיקה, סמוך לשער יפו

ציור קיר סמוך לנוקטורנו

ציור קיר סמוך לנוקטורנו

קריאת הג'ירפה, גן החיות התנ"כי

קריאת הג'ירפה, גן החיות התנ"כי

התחנה לחקר ציפורים, ליד הכנסת

התחנה לחקר ציפורים, ליד הכנסת

אין פילים שמדברים עברית

שתי פילות נפגשו בחצר של גן החיות התנ

שתי פילות נפגשו בחצר של גן החיות התנ"כי. מי צריכה להגיד שלום ראשונה?

ברגע הראשון אמרתי לבנזוג: לא תודה, אני לא מעוניינת. אני רק אעמוד בצד ואסתכל. אבל ברגע הבא, שהיה רגע האמת, לא עמדתי בפיתוי. לקחתי את הבננה שהחזיק בידו, התקדמתי קדימה ונתתי אותה לפילה. היא מיהרה לקחת, לי היה רגע של בהלה, אבל גם סיפוק. ואז ליטפתי אותה. איך זה מרגיש? כמו ללטף שטיח קיר גס. או במילים אחרות: אפשר שוב?

זה קרה במסגרת סיור מיוחד שערכו לנו בגן החיות התנ"כי. אחרי כל הפעמים שביקרנו שם – מתה על המקום הזה – ועמדנו והתבוננו בפילות ובפיל, ולמדנו שקוראים להם סוזן, מיכאלה, תמר וטדי, אתמול גילינו שהם בכלל לא מבינים עברית. זאת אומרת: לא שחשבנו שאפשר לפתח איתם שיחה, אבל הנה מתברר שהם דוברים שפה אחרת – תאית. יש להם שמות בתאית (השפה של תאילנד) ורק אליהם הם מגיבים. גם כשרוצים שהם יעשו משהו, מדברים איתם בתאית. יש בגן שני מטפלים תאילנדים, שממש גרים במקום, וחוץ מזה הצוות הישראלי נסע לתאילנד כדי ללמוד איך דואגים לפילים.

עוד משהו מעניין שלמדנו: זה לא הפיל, זה התרגיל. מדי בוקר, לפני שפותחים את הגן למבקרים, מוציאים את הפילים לטיול ברחבי הגן – ומי שמכיר, יודע שמדובר בשטח מאוד גדול. אחת לחודש עושים לפילים מניקור פדיקור, וגם משייפים להם את כפות הרגליים.

בדרך כלל, מדי שישי יש הגרלה: כל מי שרוצה משלם שקל אחד בלבד כדי להשתתף, והזוכה מקבל אפשרות להצטלם עם הפילים, בלי שום חומת הפרדה. בשנתיים האחרונות נאספו בשיטה הזו כמה אלפי שקלים, והם מיועדים כתרומה למקלט פילים בלמפנג שבתאילנד – הפיל האסיאתי נמצא בסכנת הכחדה, ולכן לפעילות הזו נודעת חשיבות רבה. בחודש הבא תגיע לגן שגרירת תאילנד כדי לקבל את הכסף.

מגיב רק כשקוראים בשם התאילנדי שלו. הפיל טדי בגן החיות התנ

מגיב רק כשקוראים בשם התאילנדי שלו. הפיל טדי בגן החיות התנ"כי

חוץ מהכיף הפילאי הזה, נערכת מדי חצי שעה האכלה של דיירי הגן: הקנגורו, הג'ירפות, הדובים והפינגווינים הם רק חלק מהרשימה. זו הזדמנות גם ללמוד על היומיום של החיות, ועל הטריקים שמעודדים אותם לפעולה – למשל הדבש ששמים לדובים בתוך החביות הכחולות, או החורים במסלעה של הקופים, שלתוכם הם שולחים את היד כדי למצוא הפתעות, והסלק והגזר שנותנים לפלמינגו את צבעם, במקום השרימפס המקובל בגני חיות אחרים בעולם. אבל היי, התחלנו עם פילים ונסיים עם בדיחות קרש פילים: למה פילים לא משחקים במחשב? כי הם מפחדים לשים את החדק על העכבר. ולמה פילים אפורים, גדולים ומחוספסים? כי אם הם היו קטנים, לבנים וחלקים, הם היו כדורי אקמול.

חיוך של שמחה אחרי האכלת הפילות בבננות. מדי שיש יש הגרלה לצילום עם הפילים. ההכנסות קודש למקלט פילים בתאילנד

מסופקת אחרי האכלת הפילות בבננות. מדי יום שישי מתקיימת הגרלה בין המבקרים – הזוכה מצטלם עם הפילים. ההכנסות קודש למקלט פילים בתאילנד

%d בלוגרים אהבו את זה: