ארכיון תג: גבינות עיזים

חג שמח לצמחונים

אני נוהגת לכנות את שבועות "החג של הצמחונים", כי בניגוד לימי מנגל כמו יום העצמאות, זה החג שבו 'התחום' שלנו מוערץ ונחשק. פתאום אנשים שבעולמנו הצמחוני בכל זאת יש הרבה מה לאכול, ובשפע, צריך רק לבחור.

במהלך כל השנה אני מכינה עם הבנזוג פעם בשבוע מתכון שמתאים לשנינו (הוא אוכל בשר אך אלרגי לרוב הירקות). פעמים רבות אלה מתכוני גבינות למיניהם. הנה ארבעה חמישה מוצלחים שהכנו במהלך השנה האחרונה, ושאנחנו ממליצים להכין בחג הקרוב, שיחול במוצ"ש. קדימה, למקרר הגבינות:

(אם תלחצו על שמות המתכונים, תגיעו לפירוט המצרכים ואופן ההכנה)

*

eggs

מאפה בצק עלים עם גבינות וביצים קשות

המתכון של אביבה פיבקו הוא האהוב עליי מבין הארבעה, ולכן הכנו אותו מספר פעמים במהלך השנה. לכאורה אפשר היה פשוט לקרוא לו 'בורקס עם ביצה', אבל זה הרבה יותר שווה, בזכות גבינת השמנת והפטה עיזים. לגבי הגבינה הצהובה, אפשר לבחור איזו שרוצים – אנחנו הלכנו על גאודה. בנוסף, הביצים הקשות (שממש אופים אותן עם המתכון, לא רק מוסיפים בסוף כמו בבורקס) היו הברקה של ממש.

עשינו חצי כמות, כי יש גבול כמה ביצים בן אדם אחד יכול לאכול, וזה הספיק לנו לשתי ארוחות ערב. בהחלט יש מצב שנעשה את המתכון הזה שוב. כי כמה פשוט, ככה טעים.

*

cheese+pesto

כדורי גבינה ופסטו

מתכון של שף ברק חורש (משק צוריאל) שאינו מסובך מדי להכנה, ובעיקר, טעים מאוד. הטריק: לצפות את כדורים הגבינה פעמיים, ולא פעם אחת, על מנת שהגבינה לא תמצא דרכה החוצה אל השמן בזמן הטיגון. אגב, לחוסכים בקלוריות, חורש מציע לאפות את הכדורים. לטעמי ברוב הפעמים אפוי פחות טעים ממטוגן.

*

salted cookied

עוגיות גבינת עזים מלוחות

המתכון הזה מיועד גם לילדים, ואז אפשר להכין אותו בצורות שילדים אוהבים, אבל אנחנו הסתפקנו בריבועים 'רגילים'. לאחר התלבטות הכנו את הכמות המלאה, אם כי בניגוד לכתוב בטקסט, לא נזקקנו לכל הגליל של גבינת העיזים. אכלנו חצי כמות לארוחת הערב (מול הפישולים של נבחרת ישראל), וחצי השארנו לימים הבאים. שימו: קל ופשוט להכנה, אין בעיה של התפחות, אבל לא ממש מחזיק ארוחת ערב. לכן, מתאים כנשנוש בין ארוחות החג.

*

potatos

תפוחי אדמה ממולאים

לתפוחי אדמה ממולאים יש הרבה גרסאות, וכמעט כולן יוצאות טעימות בסוף. במתכון הזה של רותי קינן אהבתי את תוספת העירית ואגוז המוסקט. הכנו 2/3 כמות, ובמקום קרם פרש לקחנו גבינת שמנת, ובכל זאת יצא טעים להפליא. שילבנו עם דג אמנון בתנור, ויצאה יופי של ארוחה. למשקיענים – תוסיפו סלט חסות עם רוטב ויניגרט, וסגרתם עניין.

*

20150522_013118

בריוש מלוח במילוי גבינת עיזים

(תוספת לפוסט – הכנו השבוע – אין צורך בתבנית שקעים לבבות, אבל יצאה לנו פי 2 ממה שרצינו אז נזקקנו לה)

מתכון לא רע בכלל של מיקי שמו, רק שיש כמה בעיות עם הכמויות, וכדאי לשים לב לזה. על פי הכתוב באופן רשמי, אמורים לצאת 12 מאפים. אנחנו הפחתנו כמויות בחצי, ויצאו לנו 12… כלומר, אם אתם מתכוונים להכין לכל המשפחה, אין צורך להכפיל ב-2. ממש לא.

נקודה בעייתית שנייה: נשאר לנו המון מילוי. זה בדרך כלל קורה ברוב המתכונים שאנחנו מוצאים באינטרנט, אבל מעצבן בכל פעם מחדש. מסקנה לחיים – תמיד לעשות חצי כמות מלית, גם אם זה אומר רבע כמות מקורית, במקרה שלנו. והערה אחרונה: שמו מציע לפזר מלח ים מעל הבריושים. מכיוון שכבר יש מלח בבצק ובמלית, זה יוצא לטעמי זה מלוח מדי. אני ממליצה לשים במקום זה סומסום שחור או קצח. בתיאבון!

 

מי הזיז את גבינת העיזים שלי

יש כאלה שנוסעים לפי ההוראות המדויקות שנותנים להם, ויש כאלה שהחשש לטעות גורם להם להפוך את הרכב העירוני שלהם לרכב שטח. נחשו לאיזו קבוצה אני שייכת.

היעד היה חוות הר הרוח ביער החמישה, כמה מאות מטרים לפני הכניסה ליישוב נטף. לא חיכיתי לאנדרטה לזכר יהדות פולין, אלא בחרתי בכניסה הראשונה ליער, מה שאיפשר לי – או גרם לי, תלוי איך מסתכלים על זה – לנהוג בתוך טבע פראי לאורך כמה קילומטרים.

הגעתי למקום הנכון, אבל זה לקח הרבה יותר זמן. ממליצה לכם לעשות את הדרך הקצרה ביותר, ולהרים קודם טלפון לדליה הימלפרב, כדי לוודא שהיא בסביבה, ויכולה להציע לכם כמה מהגבינות המדהימות שהיא מייצרת. אם יתמזל מזלכם תזכו לשתות גם תה מרווה מצוין, ולהרגיש שאתם מתחברים לטבע למרות שאתם עירוניים לגמרי.

 

"ואז אמרנו: יאללה"

דליה הגיעה לישראל מסאו פאולו שבברזיל, ויחד עם בעלה חיים, קיבוצניק לשעבר, היא מתגוררת כבר 25 שנה בנטף. את החווה הם הקימו בקיץ 1996. בתור בוגרי בצלאל, הם לא ממש שלטו בחומר, אבל ידעו דבר אחד: מה שמעניין אותם הוא גבינות ארטיזנליות, כלומר בעבודת יד.

מי שעזר להם להבין מה קורה מימינם ומשמאלם הוא שי זלצר מסטף, המוגדר "שכן וחבר. החווה שלו ועין כמונים היו שתי חוות הגבינות היחידות באותם ימים. הוא סיפר לנו שבמטה יהודה יש מקום ל-15 אלף עיזים, אבל רק הוא פה, ואז אמרנו: יאללה".

דליה וחיים למדו את רזי המקצוע במדרשת רופין, ולאחר מכן השתלמו בצרפת ובאיטליה. בחוות הר הרוח יש 100 עיזים, ואת הגדיים שלהן מוכרים בצורה שיטתית. "הקמנו את החווה בשיטת 'מה יהיה-יהיה', ולכן עד היום היא לא לגמרי עם רישיון חוקי. אנחנו מטופלים על ידי משרד החקלאות ומשרד התיירות, אבל בישראל אלה משרדים חלשים יחסית. הבעיות כרגע הן מול מינהל מקרקעי ישראל ו-וועדות התכנון. קק"ל? הם איתנו, כי העיזים עוזרות למנוע שריפות".

 

"גם אם גובים 200 שקל לק"ג גבינה, עדיין אי אפשר להתפרנס מזה"

דליה מתפרנסת כמורת דרך – היא מדריכה סיורים באזור מטה יהודה, שכוללים גבינות, יין ושמן זית. "בישראל, החקלאות הזו לא יכולה לפרנס אותך, אלא אם יש לך לפחות 300 ראש. באיחוד האירופי, לעומת זאת, מתייחסים לחווה כאל תרבות, ומסבסבדים את מי שעוסק בחקלאות מסורתית. לכן לחקלאי הצרפתי אין בעיה לגדל רק 30-40 עיזים, ולהתעסק מעט מאוד עם תיירות".

המטרה של דליה היא לקרב את אנשי העיר לחיי הכפר, ולהוסיף לתרבות המקומית באמצעות החקלאות המקומית. את הגבינות היא מוכרת בירושלים ובנטף. פה בחווה אפשר לקנות סלסלת פיקניק ב-160 שקל, שכוללת ארוחת גבינות ואת הסלסלה עצמה. בוחרים, קונים ויוצאים ליער. רוב הגבינות מתומחרות לפי 190-200 שקל לק"ג. אפשר לקנות גם בקבוק יוגורט עיזים ב-17 שקל.

אחת הפעילויות המעניינות שדליה מציעה היא סדנת ציור במרעה בעקבות ציירים ישראלים. היא מביאה את חומרי הרישום הצבעוני, ואנשים פשוט יושבים ומציירים. יש גם סדנה להכרת עולם הגבינות – מה ההבדל בין גבינת עיזים לגבינת כבשים, ואיפה משתלבות גבינות הבקר.

 

 

"עיזים רצות אחרי חרובים כאילו זה היה הבית של עמי ותמי"

בוודאי שמתם לב שגבינות עיזים הרבה יותר יקרות מאשר גבינות רגילות. אבל הן גם נחשבות ליותר בריאות. ומאז שאחד המטפלים הסיניים שעברתי אצלם אמר לי לאכול רק גבינות עיזים, אני משתדלת לעשות את זה כמעט באדיקות. לדברי דליה, המשוואה נראית כך:

עז נותנת 2.5 ליטר חלב ביום.

פרה ישראלית נותנת 30-50 ליטר חלב ליום, מה שהופך אותה להכי מניבה בעולם.

העיזים יוצאות כל יום למרעה משבע בבוקר עד שתיים בצהרים, 365 יום בשנה אלא אם יורד שלג. בימים של גשם הן פשוט יוצאות לסירוגין, בין ההפוגות, אבל זה כדי לשמור על הרועים, לא עליהן. יש פה שלושה רועים ישראלים, ועוד קצת מתנדבים, למרות ש"ישראלים לא רואים את עצמם כחקלאים, לא בהווה ולא בעתיד". חודשיים בשנה אין חלב – החודשיים לפני שעז ממליטה.

 

הגבינות:

בחזית התמונה: זוטה – שוכבת לפחות 3 חודשים לפני שאוכלים אותה. אנחנו קיבלנו אחת טרייה מדי, רק חודש וחצי. היא היתה טעימה, אבל הטעם היה חלש.

מאחור: כפירה – גבינה חביבה. קרובה בטעם לסנט מור, מצופה באפר שמיובא מצרפת. שמים אותו כשהגבינה ממש טרייה.

*

גבינת נטף – מגיעה עם בצל ירוק. נימוחה בפה.

*

אלה – מסוג קממבר. מצוינת, מצטיינת

 *

 

דליה

*

מוכרים גבינות בשישי ושבת, אז בואו

*

פשוט

*

%d בלוגרים אהבו את זה: