ארכיון תג: בצק עלים

המירוץ למתכון 11

כמה חודשים אחרי שעברנו לגור יחד, הבנזוג העלה את הרעיון שפעם בשבוע נכין ביחד מתכון כלשהו, שיהיה מסובך במידה כזו שמצדיקה תשומת לב זוגית (כלומר לא פסטה או אורז), ושבמקביל יעמוד בשני תנאים: לא יכלול בשר, כי אני צמחונית, ולא יכלול את רוב הירקות והפירות, כי הוא אלרגי. לכאורה, מדובר במאגר מוגבל של אפשרויות, אבל למעשה אנחנו עומדים בכך בכבוד בשלוש וחצי השנים האחרונות.

לא תמיד התוצאה שווה את ההשקעה, לפעמים אחד מאיתנו מבסוט משהו אש והשנייה מסתכלת עליו ועל המתכון במבט המום, לפעמים אנחנו מתווכחים תוך כדי – בדרך כלל על זה שאני רוצה לאלתר, והוא רוצה להישאר נאמן להוראות – אבל לא הייתה אפילו פעם אחת שהפסקנו באמצע. פשוט אין דבר כזה (אם כי פעם אחת עצרנו הכל, וירדנו למטה כדי להתלהב מהשלג).

בסך הכול הכנו כ-200 מתכונים, המייצגים כמעט את כל העדות – הונגרי, רומני, גרוזיני, טריפולטאי, כורדי, עירקי, מה לא. ק אחרי שבחרתי לפרסום כאן ששה מהחודשים האחרונים, שמתי לב שלא בחרתי שום דבר מטוגן למרות שאין לי שום דבר נגד טיגונים, יש שני מתכונים עם בצק עלים ושניים שהם מאפים. כולם עונים על אותו סטנדרט: שווים את המאמץ ומומלצים ביותר.

20150105_001310

מאפה בצק עלים עם גבינות וביצים קשות של אביבה פיבקו. לכאורה אפשר היה פשוט לקרוא לזה בורקס עם ביצה, אבל זה הרבה יותר שווה, בזכות גבינת השמנת והפטה עיזים. צהובה אפשר לבחור איזה שרוצים – הלכנו על גאודה. בנוסף, הביצים הקשות (שממש אופים אותן עם המתכון, לא רק מוסיפים בסוף כמו בבורקס) היו הברקה של ממש.

עשינו חצי כמות, כי יש גבול כמה ביצים בן אדם אחד יכול לאכול, וזה הספיק לנו לשתי ארוחות ערב. מאז עשינו את המתכון הזה שוב. כי כמה פשוט, ככה טעים. אליפות.

*

28596172

קיש אישי במילוי עשבי תיבול וגבינות – המתכון הזה נבחר מסיבה אחת פשוטה: לנצל סופסוף את תבנית השקעים-פאי שקניתי באיזה התקף שופינג גאדג'טים למטבח. עברו כבר כמה חודשים מאז הרכישה, והבנתי שחובה לעשות מעשה.

בסך הכול מדובר במתכון לא מסובך שמספק ארוחת ערב טעימה, ויכול להתאים גם לבראנץ'. אנחנו עשינו חצי כמות, והבצק הספיק ל-5 עיגולי פאי, שבלחץ הפכנו אותם לשישה. מהמילוי (שגם אותו עשינו בכמות של חצי) נשאר לנו הרבה יותר מדי, כצפוי במתכוני אינטרנט. בכל מקרה, יצא ממש טעים. בפעם הבאה – חייבת להיות אחת כזו – נכין מילוי של בצל ואגוזי מלך.

*

20150313_205558

תפוחי אדמה ממולאים – מתכון פשוט למדי של רותי קינן, אבל כמה פשוט ככה טעים. לא כתוב בו באיזו גבינה צהובה להשתמש – אנחנו בחרנו בקשקבל. עשינו 2/3 כמות, ובמקום קרם פרש השתמשנו בגבינת שמנת, ובכל זאת המנה הייתה טעימה להפליא. שילבנו עם דג אמנון שנאפה בתנור, ויצאה יופי של ארוחה.

*

20150304_001048

לחמניות בצל מפרובאנס – מתכון של 'על השולחן'. עשינו חצי כמות, וגם ויתרנו על האנשובי כי אני לא סובלת את הדג הזה. לדעתי המתכון עבר גיור למצב פרווה, אחרת איך אפשר להסביר את העובדה שאין בו חמאה (יש שמן זית) ואין בו אף גבינה?

העניין עם המתכון הזה הוא שמעבר להתססה של ראש העיסה יש שתי התפחות, של שעה ושל חצי שעה, ועוד אפייה של 25 דקות. כלומר צריך הרבה זמן פנוי, או לתכנן את הזמן מראש כך שיהיה לכן מה לעשות בזמן ההתפחה.

בכל מקרה, המתכון יצא טעים מאוד והספיק לשנינו ליום המחרת.

*

20150121_011257

לחם שטוח עם עשבי תיבול – של אתר שנקרא "הנחתום" (מיועד לחובבי אפייה). בהתאם לגישה הרווחת כעת בביתנו, עשינו את הכמות המלאה, וקיבלנו ארבעה מאפים (פוקאצ'ות?) שהספיקו לשנינו ליומיים. מדובר במתכון לא מסובך, שהבעיה היחידה איתו היא כמות ההתפחות – אם הולכים על מקסימום הזמן המומלץ, זה יוצא שלוש שעות + 20 דקות אפייה + 30 דקות צינון. אבל מה – משתלם. סופר טעים, ומרגיש כאילו הפכנו למאפייה מקצועית.

*

20150127_235934

המתכון הזה הוא דג בתוך דג, או כמו שקוראים לזה בשם הרשמי: הפתעת בצק עלים – מתכון של מריאן טוסקנו. הרעיון: לשרטט צורה של דג בבצק עלים, ובתוכו לשים דג 'אמיתי'. המתכון דיבר על פורל מעושן אבל לא מצאתי כזה בסופרמרקט, אז הלכנו על פורל רגיל. היה טעים בהחלט, אבל לדעתי זה מתכון לארוחת שישי או לארוחה חגיגית שבה רוצים להרשים מישהו – אין טעם להשקיע מאמץ ככה סתם באמצע השבוע.

 

פשוט מתבשלת

יום חמישי, שעת ערב מוקדמת. אנחנו בסלון, בואך המטבח. על הפרק: הכנת לחם לארוחה המתוכננת. ברגע האמת, הבנזוג שולף את המשפט הבא: "את בעצמך אמרת לי שאין כמו לבשל אוכל לבד, ואז לאכול את מה שהכנת במו ידיך. הרבה יותר מיוחד מכל מסעדה". אני אמרתי את זה? באמת? יש לי זיכרון כל כך קצר ודפוק, שאין לי מושג. הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא לתהות על האמירה הזו: האם היא באמת נכונה?

נראה לי שרחלי זוסימן לא הייתה מתלבטת בשאלה הזו. ברור לי שכבעלת הבלוג "פשוט מבשלת", שכבר ניסתה ובדקה והצליחה עם מאות אם לא אלפי מתכונים, היא לא זקוקה למסעדות כדי לאכול גורמה. בימים אלה היא חוגגת עשור לבלוג שלה – חתיכת זמן בעולם הבלוגים, ובהחלט מעורר הערכה. לכבוד היומולדת העגול הזה, החלטנו להכין ארוחה מלאה בת ארבע מנות, שמבוססת כולה על מתכונים של רחלי. וכן, זה כלל גם לחם.

*

פתיחה: לחם תפוחי אדמה וצ'דר

בלחם שבחרנו יש הרבה יותר קמח ממחית פירה, אבל אולי ככה זה צריך להיות. בדיעבד אני יכולה לומר שלהכין לחם לבד זו חוויה נהדרת: אתה מרגיש שכבשת סוג של אוורסט, למרות שאתה יודע שאפשר היה להקיף את ההר במקום לטפס עליו, כלומר לקנות בסופרמרקט.

ניסינו להוסיף ללחם כל מיני מטבלים וממרחים, אבל הוא הכי טעים כשהוא לעצמו.

*

מנה ראשונה: סהרוני מלאווח במילוי גבינה בולגרית

את המנה הזו הכנו לראשונה לפני כשנה וחצי, ומאז אנחנו חוזרים אליה מדי פעם, מפני שהיא קלה להכנה וטעימה מאוד. הגענו אליה כיוון שלפני שנתיים בערך הבנזוג החליט ללמוד לבשל, או ליתר דיוק – למצוא לעצמו אתגר צילומי, פלוס ניצול הזדמנות להכיר את המטבח. מדי שבוע אנחנו מכינים מתכון חדש מהאינטרנט, שמתבסס על העובדה שאנחנו צמד בעייתי – אני צמחונית, והבנזוג אלרגי לפירות וירקות. במהלך השנתיים האלה ביקרנו בהרבה שווקים, מעדניות, מחלבות ובתי אוכל מיוחדים. אחת הפעמים הייתה סיור בלוגרים באזור הרי ירושלים, ושם הכרנו את רחלי.

בכל אופן, לטעמי מה שטוב בסהרונים הוא שהם יוצרים תחושה של שובע הרבה יותר מאשר אילו הייתם אוכלים מלאווח אחד שלם על הצלחת עם רסק עגבניות. פה מכל מלוואח מפיקים שמונה סהרונים, והם אפויים בתנור, אז בכלל מפלס האשמה יורד. יש מצב שאפילו יישאר לכם משהו ליום המחרת, אם אף אחד לא "יגנוב" בלילה. במקרה שלנו, הספיק מלוואח אחד לשני אנשים, אחרי הכל לפנינו עוד שתי מנות בארוחה.

*

מנה עיקרית: פשטידת גבינת עיזים, נענע ואגוזים

להיות בשלן זו פילוסופיית חיים, שמצריכה הרבה סבלנות וסקרנות. יש מקום לניסויים ולהמצאות, אבל פעמים רבות צריכים להישאר נאמנים למקור, אחרת המרקם העדין מאבד את יחסי הכוחות המאפשרים נצחונות. בשלניות מנוסות (לא אני) יכולות לקחת מתכון של צחי בוקששתר, מהשפים שאני יותר מעריכה כמנטורים, ולעשות לו כמה עדכונים ושינויים.

אין לי מושג מי קרא לזה "פשטידה" ראשון, אבל אני מתנגדת למילה – כיוון שלא מדובר פה בתערובת אחת שזורקים לתבנית, אלא שכבות שמסדרים מעל בצק עלים. בכל אופן, במיוחד לכבוד המתכון קניתי לראשונה תבניות פאי. כן, כן, אנחנו עד כדי כך לא מאובזרים, למרות כל הבישולים של השנים האחרונות. בכל אופן יצא טעים מאוד, והחזיק ארבע ארוחות צהרים וערב. הולך טוב עם יין לבן איכותי, נניח זה שקנינו ביקב צרעה לא מזמן.

*

קינוח: טארט שוקולד וקרמל מלוח

זו המנה שהכי חששנו מהכנתה, כיוון שמעולם קודם לכן לא אפינו עוגה. אין לנו שום ניסיון בתחום הזה, וכאמור, אפילו תבנית טארט לא היתה לנו עד השבוע שעבר. אבל איך כתוב בכתבת המחקרים האחרונה של ליידי גלובס? "הרגעים הטובים ביותר מתרחשים כשהגוף והנפש נמתחים עד קצה היכולת". ואכן, יש משהו מרגש בלאפות את העוגה הראשונה שלך, לא פחות מאשר אפיית הלחם הראשון שלך. בכלל, לכבוד חגיגות הבלוג של רחלי התנסינו במגוון חוויות חדשות, מה שאיפשר לנו צמיחה אישית במטבח וגם בתפקוד הזוגי ("אתה תחזיק את זה, ואני אוסיף פנימה").

לצד הריגוש, היו גם חששות: איך תצא העוגה עם ליקר השקדים (אמרטו) ששמנו במקום ליקר ריבת חלב? האם הטעמים ישתלבו בזמן האפייה? אחר כך הסתכלנו על העוגה כשהיא בתוך התנור, הוצאנו החוצה, התלבטנו אם להחזיר בחזרה לאפייה נוספת, ובסוף החלטנו שכן. ואז עלתה השאלה, האם לשפוך את הקרמל על כל העוגה, או לחתוך פרוסה ולזלף עליה.

אלה כל מיני התלבטויות שאני מניחה שלאופות מנוסות ייראו קצת דביליות, אולי יום אחד גם אנחנו נגיע למעמד הזה. בינתיים, על דבר אחד לא התלבטנו: האספרסו – באותו יום קנינו קפה בטעם שוקולד ב"טחנת הקפה" במושבה הגרמנית של ירושלים. אז הקפה היה טעים, ובאשר לעוגה, לי הקרמל היה טיפה מלוח מדי, אבל הבנזוג אהב מאוד את שילוב הטעמים. למחרת, שנינו נהנינו מהעוגה באותה מידה, כנראה שהמלח חלחל פנימה בצורה שווה יותר.

בשורה התחתונה, קיבלנו סיום מוצלח לארוחה נהדרת, כולה בהשראת רחלי. איזה כיף.

%d בלוגרים אהבו את זה: