ארכיון תג: בנות

שחקי אותה כמו דנהאם

אנשים מסתכלים על הסדרה כדי לדעת כיצד להתלבש. בתור התחלה, מעצבי-על הם כמעט מחוץ לתחום /// בצילום: סצנת החתונה שפותחת את העונה החמישית

אנשים מסתכלים על הסדרה כדי לדעת איך להתלבש /// בצילום: סצנת החתונה שפותחת את העונה החמישית

מרני: מה לא בסדר איתי?

אלייז'ה: בתור התחלה, הסנדלים שלך.

(בנות, עונה 5, פרק 9)

תרבות מגדירה תקופה, וגם אופנה מגדירה תקופה. הראו לנו מה אדם לובש, ונדע מתי הוא חי ואיזה אירועים הקיפו את ימיו. אנחנו יודעים לזהות את הסממנים ההיפיים כמו גם את שמלות המיני של שנות ה-60, לשים את האצבע על מכנסי הפדלפון והפלטפורמות של שנות ה-70, ואפילו עוד מרחוק נדע לומר האם החולצה הגזורה, החותלות והצבעוניות המוזרה שייכים לשנות ה-80.

לכל עשור יש את המאפיינים האופנתיים שלו, אבל כשמגיעים לעשור השני של המאה ה-21, כלומר לימינו, מסתמנת בעיה. קצת קשה להצביע על מאפיינים מקוריים בולטים שייזכרו לדורות, כי שום דבר כמעט לא נראה ייחודי – עד שמסתכלים לכיוון הנכון. כלומר, לברוקלין, ל'בנות' של לנה דנהאם.

דנהאם לא אוהבת שמגדירים אותה כקול של התקופה, אבל זה בדיוק מה שהיא, גם כשזה נוגע להתוויית צו האופנה העכשווי. לפני קצת פחות משנתיים, השוויתי כאן בין הסטייל של הסדרה המיתולוגית 'סקס והעיר הגדולה' לסטייל של 'בנות'. בעוד הוותיקות חיו ונשמו את מנהטן ומעצבי העל, החדשות גרות בדירות דפוקות בברוקלין ומשלבות בין אופנה זולה, שלא לומר אופנת רשתות, לבין פריטים ייחודיים ויקרים. הן גם משלבות בין פריטים שהיינו אומרים עליהם 'זה פשוט לא הולך יחד'. לא ללכת יחד הפך אצלן כמעט לאידיאולוגיה: אם מישהו יעקם את הפרצוף על המראה שלך, סימן שהצלחת. והמעקם? הוא סתם זקן שוויתר על החלומות שלו.

הסטייליסטית של הסדרה, ג'ן רוג'ין, מספרת שעשתה 'תצפיות' בברוקלין, כדי לעמוד במשימה שדנהאם הציבה לה, שהיא להלביש את הדמויות כך שייראו "אמיתיות". אבל האמת היא שבימינו זה כבר הפוך: אנשים מסתכלים על הסדרה כדי לדעת כיצד להתלבש. בתור התחלה, מעצבי-על הם כמעט מחוץ לתחום. זה לא עניין של קול או לא: הם פשוט לא בתודעה. ביי ביי בלייק לייבלי. אולי את אחת שיודעת, אבל את יודעת את הדבר הלא נכון.

אם מישהו יעקם את הפרצוף על המראה שלך, סימן שהצלחת /// דנהאם עם בן הזוג לעונה, פראן

אם מישהו יעקם את הפרצוף על המראה שלך, סימן שהצלחת /// דנהאם עם בן הזוג לעונה, פראן

מצד אחד, האנה, מרני, ג'סה ושושנה לבשו בעונה הראשונה הרבה זארה ו-M&H, לצד Century 21 ו-Loehmann, וזה אומר לכאורה שהן נכנעות לאופנה המסחרית והבנאלית. מצד שני, אם הסטייליסטים של הרשתות היו רואים איך הן עושות את זה, כנראה היו מתפלצים: שום דבר לא מתכתב עם שום דבר ואפילו לא מנסה. חוץ מזה, הן מערבבות את אופנת ההמונים עם פריטים מחנויות בוויליאמסבורג, או, בהתאם לרוח התקופה, מחנויות אונליין. נקודת הדמיון היחידה לדורות הקודמים היא היחס לשופינג, מתוך אמונה שבגד יכול לשנות את ההרגשה שלך ו/או את מה שאתה משדר לעולם.

הבלחת יוקרה הגיעה בפרק האחרון של העונה הראשונה, שבו הייתה החתונה המהותית הראשונה בסדרה – החתונה של ג'סה. האנה נעלה סנדלים כתומות של  טורי ברץ', שמייד אחרי הפרק שינו סטטוס לסולד אאוט. הכלה לבשה שמלת וינטג' שנלקחה מחנות הבוטיק Geminola, שלמעשה שייכת לאימה של השחקנית ג'מיימה קרק. לזה צוות זוג נעלי עקב כחולות של אלכסנדר מקווין, וכך סופסוף מעצב-על הצליח לחדור לסדרה.

בחתונה השנייה בסדרה, של מרני, הכלה לבשה שמלה שנקנתה ב-Stone Fox Bride (מקום שמתמחה בוינטג'), והשושבינות לבשו שמלות מוזרות שנקנו בחנות אונליין בשם Dessy. כמו בעוד פרמטרים בחייה, האנה הסתבכה לגמרי גם עם שמלת השושבינה שלה, והייתי אומרת שספק אם אחר כך השמלה הזו הצליחה במכירות – אבל נראה לי שבשלב זה של החיים כל דבר שדנהאם נוגעת בו הופך זהב. אפילו התסרוקת הנוראית שלה בעונה החמישית.

מישהו היה יכול לסכם את הסגנון העכשווי של האנה במילים "כשאת רוצה, את יכולה", אבל זו תהיה החמצה מוחלטת /// דנהאם בפרק סיום העונה

מישהו היה יכול לסכם את הסגנון העכשווי של האנה במילים "כשאת רוצה, את יכולה", אבל זו תהיה החמצה מוחלטת /// דנהאם בפרק סיום העונה

לדברי רוג'ין, בעונה הזו נבחרו עבור האנה בגדים שיותר מתאימים לה, ולראשונה לא נעשו בהם שינויים על מנת לגרום להם להיראות פחות טוב (מה שבעונה הראשונה היה ממש עיקרון מנחה: 'תגרמי להאנה להיראות רע', הכתיבו לרוג'ין, 'כדי שהדמות שלה תהיה אמינה יותר בעיני הצופים'). בפרקים האחרונים היא אפילו לבשה סריג שחור אחד וגופייה של המותג Wildfox, שממש בא לי עליהם.

השינוי האופנתי היה אמור לסמל את השינוי בחייה של האנה, ואת היציבות שמאפיינת אותם, בהיותה מורה בבית ספר שיוצאת באופן קבוע עם מישהו, שגם הוא מורה. ואיך נאמר בלי לקלקל יותר מדי, אמנם עדיין יש לה יציאות באין כניסה – כשהיא מגלגלת עיניים מול התנהגות של אחרים, אני ישר חושבת: 'ומה את?!?' – אבל את השמלה שלבשה בפרק האחרון בהחלט חמדתי לעצמי גם כן. מישהו היה יכול לסכם את הסגנון העכשווי של האנה במילים "כשאת רוצה, את יכולה", אבל זו תהיה החמצה מוחלטת של האמירה שלה.

דנהאם אמרה כי היא מקווה שלמרות שלשושנה יש כמה רגעים לא מושלמים בטוקיו, "היא עדיין תעורר השראה באנשים" /// שושנה בטוקיו

דנהאם אמרה כי היא מקווה שלמרות שלשושנה יש כמה רגעים לא מושלמים בטוקיו, "היא עדיין תעורר השראה באנשים" /// שושנה בטוקיו

אוזניות ההלו קיטי של שושנה הפכו ללהיט בחנויות

אוזניות ההלו קיטי של שושנה הפכו ללהיט בחנויות

מי שהביאה הכי הרבה שמחה אופנתית לעונה האחרונה היא שושנה, שהעונה עברה לטוקיו. הצוות נסע לשם לשבועיים צילומים, כולל דנהאם בתור אחת המפיקות הראשיות, ורג'ין קיבלה הזדמנות לחגוג בגדול, ולארגן לשושנה מלתחה יפנית חמודה באופן ילדותי ומופרע כאחד. למעשה, היא אמרה שזה אחד הדברים שהיא הכי נהנתה מהם העונה: להסתובב ברחובות טוקיו, לעשות שופינג ולהסתכל על כל האנשים ברחוב. מבחינתי, חבל שהיפנים לא קיבלו במה אפילו יותר גדולה. נניח שהאנה ומרני היו באות לבקר את שוש בבית הצבעוני והחמוד שלה. אולי באותה הזדמנות בטוקיו היו לומדים משהו מהסטייל של האנה. ואולי לא. להם יש את רוח התקופה שלהם.

אמנם טוקיו רחוקה מניו יורק בהרבה מובנים, אבל גם הבגדים והאקססוריז של שושנה הפכו פופולריים בעולם האמיתי. אוזניות הפנדה הלו קיטי שלה, למשל, נחשבו השנה לטופ אייטם (30 דולר אם בא לכם גם). הסריג שהיא לבשה בפרק השלישי של העונה, ועונה לשם הארוך Wildfox Couture Oh Daisy Lenon נמכר בלא פחות מ-210 דולר, וגם הוא לא בדיוק נשאר על המדפים.

דנהאם אמרה כי היא מקווה ש"למרות שלשושנה יש כמה רגעים לא מושלמים בטוקיו, היא עדיין תעורר השראה באנשים, והם יתרגשו מהאפשרות להגשים חלומות מופרכים או לעשות בחירות מופרעות שנראית בלתי מעשיות, כי זה מאפשר לך חוויות חדשות בחיים". ואולי אפשר לומר את כל זה על 'בנות' – הן כולן כל כך מופרעות מנטאלית, ואופנתית, ובכל זאת שורדות את היקום, שאתה אומר לעצמך: אולי אני גם אנסה קצת, מה כבר יכול להיות. מקסימום יהיה לנו משהו לכתוב עליו. כמו דנהאם.

ישנן בנות

מה קארי ברדאשו הייתה אומרת? הבנות של "בנות"

מה קארי בראדשו הייתה אומרת? הבנות של "בנות"

רגע לפני טקס גלובוס הזהב האחרון, שבו היא לבשה שמלת סאטן אדומה עם תיפורים גיאומטריים של זק פוזן, העלתה לנה דנהאם לאינסטגרם שלה תמונה שבה רואים אותה חשופה בפלג גופה העליון, מלבד שתי מדבקות שמכסות את הפטמות. הכוונה שלה הייתה לחשוף את האמת העירומה, תרתי משמע, שמתחבאת מאחורי אירועי השטיחים האדומים. אבל האמת היא שזה פשוט היה טו מאץ' אינפורמיישן, כמו שקורה בדרך כלל בסדרה הכה-מדוברת שיצרה, 'בנות'.

באותו ערב של טקס גלובוס הזהב עלתה לאוויר העונה הרביעית של 'בנות', ובמקביל אני התחלתי לצפות בעונה הראשונה ב-VOD, אחרי ששמעתי על הסדרה בכל מקום והרגשתי שאני מחוץ ללופ. פרקים בני פחות מחצי שעה זה משהו שקל להשחיל לסדר היום, מעין ממתק אחרי יום עבודה קשה או לפני השינה. וגם: ארבע חברות טובות זה פורמט שעובד בדרך כלל, למרות שב'בנות' יש מעט מאוד סצנות שבהן רואים את כולן יחד.

הבנות, שכולן בשנות ה-20 לחייהן, נמצאות הרבה במנהטן, אבל מתגוררות בברוקלין מטעמי תקציב. ב"סקס והעיר הגדולה", המלכה-האם של הז'אנר, זה לא היה קורה – והנה אנחנו מגיעים במהירות שיא להשוואה המתבקשת. דנהאם ידע שזה מה שיקרה, ולכן כבר בפרק הראשון יש סצנה שמתרחשת בחדר של שושנה, אחת מארבע הבנות, ובו פוסטר של בנות 'סקס'. היא מלהגת עליו, כאילו רוב הזמן היא קארי אבל לפעמים היא גם סמנתה, ולכאורה בזה נסתם הגולל על ההשוואות. אבל לא צריך לעשות לדנהאם חיים קלים בקטע הזה. היא בראה סדרה כמעט נטולת סטייל, מתוך אמירה שאלה הם החיים – אבל היי, יש לנו את החיים, כשאנחנו פותחים טלוויזיה אנחנו רוצים יותר מזה.

מאיפה הגרלתן את הבגדים האלה?

מאיפה הגרלתן את הבגדים האלה?

נתחיל בדמות שדנהאם עצמה מגלמת: האנה היא הבחורה הכי סתמית שיש, שום דבר מיוחד ושום דבר מגניב. היא לא "לבושה להצלחה" אם לעברת מושג קפיטליסטי, והארון שלה נראה כמו אוסף של פריטים נטולי היגיון והקשר. קארי בראדשו הפכה את הנעליים של ג'ימי צ'ו לפריט נחשק בכל העולם, גם או בעיקר אצל בחורות שמעולם לא שמעו קודם על המותג. האנה הורוואת' אולי הפכה דמות חיקוי לכמה בחורות צעירות, אבל זו כנראה טעות סטטיסטית.

בעולם האמיתי, גם דנהאם התחילה עם סטייל נוראי, אבל בהמשך לקחה סטייליסט מוצלח, שינתה גרדרובה, שינתה תסרוקת והפכה למישהי שאפשר ללמוד ממנה בנושא האופנתי. אבל בכל העונה הראשונה – כאמור טרם צפיתי בעונות הבאות – שום דבר מכל זה לא בא לידי ביטוי.

הדמות היחידה שמשקיעה מאמץ במובן המסורתי היא מארני, שעובדת בגלריה ולכן מקפידה על אלגנטיות. ג'סה היא המופרעת שלובשת בוהו שיק לכל מקום כאילו הסיקסטיז לא הסתיימו מעולם. למען האמת זה די מעייף, וגם קצת מתאמץ מדי. ואם כבר זה הקו, למה לא להראות לנו היכן היא קונה את הבגדים האלה? הרי פורים יגיע בקרוב, וזו יכולה להיות אחלה תחפושת.

דנהאם רק בת 28, מה שאומר שהיא כתבה את העונה הראשונה בגיל 24 פחות או יותר. זה משתקף לא רק בתכנים של הסדרה, אלא גם באיכות שלה. מה לעשות, היא פשוט לא יכולה ליצור דמויות חזקות כמו קארי, סמנתה, שרלוט ומירנדה – שאגב, לעולם לא היו מעלות בדעתן לגור מחוץ למנהטן (עד ל"בגידה" הנוראית של מירנדה).

ב'בנות' לקחו את נושא ברוקלין ברצינות: הסטייליסטית של הסדרה מספרת שעשתה 'תצפיות' בשכונה, כדי לעמוד במשימה שדנהאם הציבה לה – להלביש את הדמויות כך שייראו "אמיתיות". זו הסיבה שהבנות לובשות הרבה זארה ו-M&H, לצד פריטים מ-Century 21, Loehmann וחנויות בוויליאמסבורג.

שמלת וינטג' מחנות הבוטיק Geminola, ונעלי עקב של אלכסנדר מקווין

שמלת וינטג' מחנות הבוטיק Geminola, ונעלי עקב של אלכסנדר מקווין

הבלחת איכות מגיעה בפרק האחרון, שבו יש חתונה – דנהאם ביקשה שכולם ייראו הכי טוב שאפשר, בבגדים הכי יפים שלהם. הסנדלים הכתומות של האנה, למשל, הן של טורי ברץ' (ומייד אחרי הפרק: אין להשיג, סולד אאוט). עם זאת, הכלה לבושה בסטייל הקבוע שלה – שמלת וינטג', שנלקחה מחנות הבוטיק Geminola, שלמעשה שייכת לאימה של השחקנית. לזה צוות זוג נעלי עקב כחולות של אלכסנדר מקווין (סופסוף מעצב-על הצליח לחדור לסדרה). את ההינומה עיצבו במיוחד – כנראה כי הסיכויים שמישהי תרצה אחת כזו במציאות אינם גבוהים.

בזמנו זה נחשב מאוד נועז בארה"ב לקרוא לסדרה בשם שכולל את המילה "סקס", אבל האמת היא שהיו בה בעיקר דיבורים על סקס ופחות את הדבר עצמו (למעט כמה סצנות מרומזות של סמנתה, ובל נשכח את הבוש הג'ינג'י). לעומת זאת, דנהאם שהסתפקה בשם הבנאלי 'בנות', מביאה את הדבר האמיתי כמעט בכל פרק. להגיד שזה מגרה? לא ממש. אני מעדיפה פי אלף את סקס והעיר הגדולה, גם אם זה מוציא אותי דודה מיושנת.

לא התאפקתי: קארי ברשואו, סקס והעיר הגדולה

לא התאפקתי: קארי בראדשו, סקס והעיר הגדולה

HBO והעיר הגדולה

***במיוחד לכבוד פסח, פוסט ראשון בסדרה: תערוכה טלוויזיונית בתל אביב***

שרית עברני בהשראת "משחקי הכס"

שרית עברני בהשראת "משחקי הכס"

 

אחת הדרכים הבדוקות – גם אם לא הטובה מביניהן – לדעת שאתה עושה משהו מוצלח, כזה ש"מגניב" את הקהל, הוא שמישהו מהקהל באמת גונב כמה עבודות שלך. זה מה שקרה לשלוש מהעבודות של התערוכה yes Oh, שנגנבו מהדיזנגוף סנטר זמן קצר לפני פתיחת התערוכה.

מדובר בתערוכה נגישה לקהל הרחב, שמתפרסת על פני מרחבי וקומות הדיזנגוף סנטר. יש בה בעיקר פוסטרים ותמונות ענק המבוססות על סדרות של HBO, אבל גם כמה פסלים כמו מכונית שעשויה כולה מבלונים או דרקון שתלוי מהתקרה. העבודות שנגנבו הן של ניצן קלמר בהשראת הסדרה "הסמויה", שלהדר גבע בהשראת "סקס והעיר הגדולה" ושל קווסט בהשראת הסדרה "אוז". אני בטוחה שהגנבים לא היו רוצים ליפול לרחוב של עומאר או לכלא של אדביסי, ואולי באמת אפשר היה לצטט כמה משפטים שלהם כדי לייצר הרתעה.

בכל אופן, התערוכה מוצגת לרגל חגיגות שנתיים לערוץ yes Oh, והיא נמשכת לכל אורך חופשת הפסח. יש בה כמעט 70 עבודות של אמנים ישראלים צעירים, וליד כל עבודה יש קוד שאפשר לסרוק ומפנה לסרטון "מאחורי הקלעים" של יצירתה. באירוע הפתיחה אמרו שהיא מיועדת לכל המשפחה, אבל מי שמכיר את הסדרות של HBO יתקשה להסכים עם זה – רובן מתאימות לגיל 18 ומעלה. בטווח הגילאים הזה אין כמעט מי שלא ראה לפחות סדרה אחת של HBO, והבין עד כמה הערוץ הזה מעולה.

אפרת (חסון) דה בוטון First we take Manhattan

אפרת (חסון) דה בוטון First we take Manhattan

אל אירוע הפתיחה הגענו אחרי ביקור ב"למטייל" שכלל רכישה של פריט גדול, כלומר יצאנו מהחנות עם שקית לבנה ענקית. "את לוקחת איתך את הגופות לכל מקום?", שאל אותי מישהו בצחוק, וכשאתה מוקף בעבודות של "הסופרנוס", זה באמת נשמע הגיוני. זו גם אחת הסדרות שהתחברתי הכי הרבה לעבודות שמבוססות עליה – ממש אהבתי בזמנו את הסדרה המצוינת הזו, שגרמה לי לחבב את המאפיה (אוקסימורון עמוס גופות "אמיתיות", לא כמו שלי). עוד סדרות אהובות עליי: "סקס והעיר הגדולה", שבה נהגתי לצפות יחד עם שלוש חברות טובות, ו"הסמויה", שהיא ללא ספק הסדרה המעולה ביותר שצפיתי בה, ומשום מה הייתה ונשארה נחלתם של יודעי חן בלבד*. בשנה האחרונה צפיתי בכמה פרקים של "הפמליה" והתכוונתי לצפות ב"אימפריית הפשע" – הקלטתי את כל הפרקים והעונות – אבל הכול נמחק.

לא חייבים להכיר את הסדרות כדי ליהנות מהעבודות – כמה מהמגניבות ביותר היו של "משחקי הכס" ושל "בנות", שטרם יצא לי להגיע אליהן – או כדי לקחת גלויות הביתה מחנות הפופאפ בקומה התחתונה. אפשר גם סתם לצלם ולשלוח לחבר'ה בווטסאפ. אני שלחתי לחבורת הבנות את התמונה של "סקס והעיר הגדולה". עד עכשיו לא החלטנו מי מאיתנו היא סמנתה.

Yes Oh gallery, תערוכת אמנות בהשראת סדרות הדגל של HBO. דיזנגוף סנטר, עד 22 באפריל

* האמת היא שמדובר בתחרות קשה עם "הסופרנוס"

כמה מהעבודות בתערוכה:

אייל טאוב, פורטרט בהשראת "אוז"

אייל טאוב, פורטרט בהשראת "אוז"

 

אייל טאוב, פורטרט בהשראת "דם אמיתי"

אייל טאוב, פורטרט בהשראת "דם אמיתי"

 

אורי לבני, "בלוני הפשע", בהשראת "אימפריית הפשע"

אורי לבני, "בלוני הפשע", בהשראת "אימפריית הפשע"

רונן הרתאן בהשראת "בנות" (מימין)

רונן הרתאן בהשראת "בנות" (מימין)

 

עבודה בהשראת "הסמויה"

עבודה בהשראת "הסמויה"

 

דרקון בלב השופינג. צילום: הבנזוג

דרקון בלב השופינג. צילום: הבנזוג

 

פוסטים נוספים בסדרה: ו(כמעט) אף מילה על הגנים הבהאיים, תריחי לי

%d בלוגרים אהבו את זה: