ארכיון קטגוריה: תמונות מהעולם

שהאחרון ידליק את האור: על פסטיבל האור באמסטרדם

30 מיצגים לאורך ולרוחב תעלות אמסטרדם. העבודה Two Lamps של Jeroen Henneman
Photo: Galit Hatan

בשלב מסוים, בזמן התכנון של הקפיצה הקטנה שלנו לאמסטרדם, אמרתי לבנזוג שהדבר היחיד שבאמת חשוב לי זה שנחווה כמה שיותר מפסטיבל האור של העיר. אני אוהבת משחקי תאורה, אני אוהבת חוויות ייחודיות שלא נמצאות כל השנה אלא תלויות זמן ומקום, ופה גם יש היקף הגיוני וסביר – 30 מיצגים לאורך ולרוחב התעלות של העיר. היה לנו המזל להגיע בעיצומו של הפסטיבל (מתקיים עד ה-20 בינואר), אז למה לא לנצל את זה? מה יכול להיות רע?

לשמחתי, הייתה היענות, ואף יותר מזה: הבנזוג הציע שייט לילי בעקבות מיצגי הפסטיבל, משהו שעולה כ-24 יורו לאדם. אני הייתי סקפטית (למה לא לעשות סיורים רגליים, קצת בכל יום?) ,אך הסכמתי – בתנאי שנעשה גם סיבוב רגלי. סיכומו של דבר, שורה תחתונה: עשינו גם את וגם את זה, ושניהם גרמו לי להעריך יותר את פסטיבל האור של ירושלים. בחיי! הדבר היחיד שאני יכולה לזקוף לזכות ההולנדים הוא שהם החליטו לעשות פסטיבל כזה בחורף, במזג אוויר יותר בעייתי. בדבר אחד הם והירושלמים דומים: שם וגם אצלנו, מכבים אורות באחת-עשרה בלילה.

מבט ביקורתי על אובססיית המסכים של העידן הנוכחי. Absorbed By Light של גלי מאי לוקאס
Photo: Galit Hatan

הפסטיבל נערך זו השנה השביעית. יש בו אמנים מכל העולם, וגם מישראל. המיצב שהכי מצא חן בעיניי הוא לא הגדול ביותר ולא הצבעוני ביותר. הוא שייך לגלי מיי לוקאס (בריטית ילידת 1992), הוא נקרא Absorbed By Light, והוא עוסק באובססיה שלנו למסכים. שלושה אנשים יושבים יחד על אותו ספסל, שניים מהם בבירור קשורים זה לזו, ובמקום לדבר אחד עם השני, הם עסוקים במשימה של לבדוק מה מעניין יותר מעבר לפינה, כלומר מעבר למסך הטלפון.

הפנים שלהם מוארות לא כי הם שמחים – אולי גם בגלל זה – אלא כי מסך הטלפון מאיר אותן. הם לא מסתכלים עלינו, שבאנו לראות אותם. גם אנחנו לא מעניינים. מה שלא קורה כאן ועכשיו אלא במקום אחר הוא כמעט תמיד מסקרן יותר ושווה תשומת לב רבה יותר. למה ולמי שנמצאים כאן יהיה לנו תכף זמן, אבל לא עכשיו. והתכף הזה לא ממש מגיע, ואם הוא מגיע, הוא נמשך רק דקות ספורות, והופ, חוזרים לטלפון. כשמסר כזה מגיע מבחורה כל כך צעירה, שהיא בעצם חלק מדור המסכים, יש קטע.

אל תפספסו את הלילה של ון גוך. STARRY NIGHT של Ivana Jelić & Pavle Petrović
Photo: Galit Hatan

עוד עבודה שאי אפשר לפספס היא STARRY NIGHT של Ivana Jelić & Pavle Petrović בעקבות הציור המפורסם של וינסנט ון גוך. למעשה העבודה הזו הייתה קרובה יחסית למלון שלנו אז ראינו אותה כמה פעמים, והיא תמיד מזכירה לך את הכוכבים שמאירים את השמיים, חינם לכולם (כמו הפסטיבל עצמו, בעצם).

Groupe LAPS – Spider on the Bridge – Photo: Janus van den Eijnden
Photo: Galit Hatan
ניסיון להפוך רגשות למשהו שניתן לראות באמצעות לא פחות מאלף נורות. העבודה Parabolic Lightcloud של amigo & amigo
Photo: Galit Hatan

ניסיון לדמות את הפעילות המוחית שלנו. A.N.N. של סטודיו קורוס

לצערי הרב לא הצלחתי לצלם כמו שצריך את עבודת העכבישים הקטנים שמרכיבים את העכביש הגדול, ולעומת זאת לקח לי זמן להבין שמאחורי A.N.N. של סטודיו קורוס (פטר קורוס ורקה מאיור) יש ניסיון לדמות פעילות מוחית באמצעות תאורה – כלומר לייצג את הסיגנלים בין נוירון לנוירון במערכת המוחית. ואולי בעצם זה מה שקרה במוח שלנו כשהתבוננו במיצג הזה, ובתנועת האור הכחלחלה לאורך ה'נוירונים' האדומים?

אז אם אתם באמסטרדם בזמן הקרוב – תפרגנו לעצמכם קצת אור, ואל תלכו לישון מוקדם. את זה תמיד אפשר לעשות בארץ. אתר הפסטיבל.

Piet Hume – Ode aan de Mol. Photo: Janus van den Eijnden


Night Vision של Tom Biddulph & Barbara Ryan /
Photo: Galit Hatan

10 חברות התעופה הגרועות ביותר

סיפורי זוועות בטיסות יש לכולנו, אפשר להעביר עם זה ערב שלם עם חברים, ולהפוך כל מקרה שהיה סיוט גדול למורשת קרב שיש ללמוד ממנה ולהפיק לקחים. אבל מיהן חברות התעופה הגרועות ביותר ולא רק במקרה האישי שלכם ושל חבריכם? חברת AirHelp מתמחה בפיצויי טיסות לנוסעים שסבלו לפני שהם התחילו ליהנות או אחרי שהם חשבו שהיה להם טיול כל כך מושלם ששום דבר לא יכול להרוס אותו, והתבדו.

מדי שנה מדרגת AirHelp את 10 חברות התעופה הגרועות ביותר בעולם, כדי שתדעו ממי להתרחק. ולפני שאתם מתחילים עם הבדיחות: אל על לא נמצאת שם (היא מקום 17 בדירוג החברות הטובות ביותר). כמה חברות לואו קוסט דווקא כן, וזה אולי מפני שלרוב אין עליהן פיקוח ורגולציה, אבל הן ממש לא היחידות. המדדים שנבדקו הם שלושה: המראה בזמן, איכות שירות וטיפול בכבודה.

אפשר להניח שלכל חברה יש מלאי של תירוצים למה היא מפשלת, כלומר 'עובדת בתנאים בלתי אפשריים' (למשל, שהרגולוציה האירופית באה לטובת הטייסים ולא לטובת החברות, או שיש מדינות כמו ישראל שאין בהן פיקוח ורגולוציה על חברות הלואו קוסט), אבל אפילו החברות יודעות: זה לא מעניין את הנוסעים. הם לא יחזרו למישהו שפוגע בהם. מזוכיסטים הם לא.

החברות הגרועות ביותר הן חברות לואו קוסט / צילום: גלית חתן
סיפורי זוועות מטיסות דומים קצת למורשת קרב / צילום: גלית חתן

לפניכם דירוג חברות התעופה הגרועות ביותר לשנת 2018:

  1. הגרועה ביותר: WOW Air, איסלנד. בתחילת החודש (נובמבר 2018), דווח כי היא נרכשת על ידי איסלנד אייר, מה שעשוי אולי לשפר את מצבה בדירוג בשנה הבאה.
  2. Royal Jordanian Airlines, ירדן.
  3. Pakistan International Airlines, פקיסטן.
  4. Easyjet, בריטניה. טסתי איתם פעם אחת בתוך אירופה ולא היה נורא, אבל גם לא היה זול כמו שציפיתי.
  5. Air Mauritius, מאוריציוס.
  6. Ryanair, אירלנד.
  7. Korean Air, דרום קוריאה.
  8. Iberia, ספרד (שמעתי כמה סיפורי זוועות. וכמו שנכתב בתגובות: מתקשים בטיפול בכבודה בטיסות המשך, מה שגרם לכך שמזוודות לא הגיעו בזמן, ונוסעים נתקעו בלי כבודה בתוך ספרד).
  9. Aerolineas Argentinas, ארגנטינה.
  10. Jet Airways, הודו.
החברה הגרועה ביותר WOW נרכשה החודש על ידי המתחרה, איסלנד אייר / צילום: גלית חתן

10 שדות התעופה הטובים בעולם

בשדות תעופה, השירות ללקוח חשוב לא פחות מעמידה בלוחות הזמנים / Photo: Pixabay

טיסות לחו"ל הן עניין שכולל בתוכו לא מעט ריגושים, שמתחילים כבר בשדה התעופה, בתנאי שהכול הולך כמו שצריך, כמובן. זו צריכה להיות מכונה משומנת היטב שמפעילה הרבה זרועות בו-זמנית, וכוללת הנדסה מתוחכמת. אולי בגלל זה תמיד ריתק אותי התחום של תכנון שדות תעופה. בראיון שערכתי עבור 'ליידי גלובס' עם מעצב העל רון ארד, ניסיתי לבדוק איתו מה הטעות הגדולה ביותר שנעשית בתחום הזה. "כל העניין הזה של גבולות ופספורטים וביטחון, זה מאוד לא מוצלח, ויש מקומות שזה יותר מציק", הוא השיב, אבל לא פירט. עם זאת, הוסיף, "הייתי רוצה לתכנן שדה תעופה. מכירה מישהו שמחפש? אני אתן לך את הכרטיס שלי שתעבירי לו".

נראה ששדה התעופה החדש בדרום מדינת ישראל כבר תוכנן, אבל אולי בקצה אחר בעולם יש למישהו שאיפות לאחד חדש. בינתיים אני רוצה להתמקד בדירוג שדות התעופה הטובים בעולם, שערכה חברת Y Combinator האמריקאית. מדובר בחברה שהדירוג שלה מתחרה בזה של חברת Skytrax, הנחשבת למובילה בתחום, ולכן לגבי כל אחד משדות התעופה יוצגו שני הדירוגים. עם זאת, ויי קומבינטור באים עם אג'נדה שגורמת לי להקשיב להם יותר.

החברה לקחה על עצמה להקל על צרות הטיסה של כולנו (ומי לא חווה צרות כאלה), ובין היתר גם לדאוג לנוסעים שטיסתם התאחרה, נדחתה או שהייתה באובר בוקינג. לדבריהם, הם מעוניינים להפוך את כל תהליך ההתנהלות מול חברות תעופה לפשוט וקל יותר, וחלק מהעניין הוא שקיפות: מידע זמין, בהיר ונהיר לכולם. במצב הקיים, הם טוענים, יותר מדי נוסעים לא מכירים את הזכויות שלהם, וסכום מצטבר של 5 מיליארד אירו פיצויים (!) נשאר בחשבונות הבנקים של חברות התעופה.

בסך הכול דורגו 141 שדות תעופה. המדדים שלפיהם נקבע הציון הסופי הם עמידה בלוחות זמנים, איכות השירות והסנטימנט לנוסע. אף אחד לא הגיע לציון 10 הנכסף, ואפילו לא 9, כך שלכולם יש במה להשתפר. ובכל זאת מעניין לגלות שהעולם הערבי והמזרח הרחוק עוקפים את העולם המערבי בהליכה. כלומר בטיסה.

הנה לפניכם העשירייה הפותחת:

שדה התעופה של דוחא / HIA Arrivals and Departures Facade
שדה התעופה של דוחא / HIA Seating Area And Oryx
  1. שדה התעופה Hamad בדוחא, קטאר. נפתח באפריל 2014, ועוברים בו למעלה מ-260 אלף מטוסים בשנה. דורג בעקביות על ידי חברת Skytrax כ"נמל התעופה הטוב ביותר במזרח התיכון". מקום 5 בדירוג Skytrax העולמי.

2. שדה התעופה Athens באתונה, יוון. נחנך במרץ 2001, ועוברים בו קרוב ל-22 מיליון נוסעים בשנה. באופן מפתיע ביותר, נמצא רק במקום 39 בדירוג Skytrax העולמי.

שדה התעופה Haneda בטוקיו / Photo: Haneda Airport

3. שדה התעופה Haneda בטוקיו, יפן. נמל התעופה הגדול במדינה, ועל כן לא פלא שב-2017 עברו פה כ-85 מיליון נוסעים (!) – מקום רביעי בעולם בדירוג כמויות הנוסעים. מקום 3 גם בדירוג Skytrax העולמי. נבחר לנקי ביותר בעולם.

4. שדה התעופה Cologne Bonn בבון, גרמניה (מקום ראשון בעמידה בזמנים. גרמנים או לא?!?). שדה התעופה עצמו מעריך שבסיכום שנתי, ב-2018 יעברו בו 13 מיליון נוסעים, 5% יותר מהשנה הקודמת. מצד שני, על מחזור הכנסות שנתי של 330 מיליון אירו, יש להם רווח נקי של מיליון אירו בלבד. "זו תוצאה נמוכה מדי", הם מודים. מה שמעלה את השאלה, עד כמה שווה להיות מקום 4, אם זה המצב שלך בסוף. באופן מפתיע, רק מקום 31 בדירוג Skytrax העולמי.

שדה התעופה בסינגפור / Photo: Singapore Changi Instagram
אזור בטרמינל הנוסעים של Singapore Changi / צילום: Pixabay

5. שדה התעופה Singapore Changi בסינגפור (מקום ראשון מבחינת השירות ללקוח). הוא הגדול ביותר מבין שלושה במדינה, וב-2017 עברו בו מעל 62 מיליון נוסעים. בדירוג של Skytrax מופיע שש שנים ברציפות במקום הראשון.

6. שדה התעופה Chubu Centrair בנגויה, יפן. ב-2017 עברו כאן 11.5 מיליון נוסעים, בכ-101 אלף טיסות. נבחר על ידי Skyrax לשדה התעופה האזורי הטוב ביותר בעולם. מקום 7 בדירוג Skytrax העולמי.

7. שדה התעופה Viracopos בקמפינה, ברזיל. שטח השדה הוא 17 מיליון מ"ר, מתוך זה 30 אלף מ"ר מוקדשים לטרמינל הנוסעים. על פי הצהרת שדה התעופה, עוברים כאן כ-6.8 מיליון תיירים בשנה.

 שדה התעופה בעמאן, כ-8 מיליון נוסעים בשנה / Photo: Amman Queen Alia

8. שדה התעופה Amman Queen Alia בעמאן, ירדן. ב-2017 עברו כאן 7.9 מיליון נוסעים. ממוקם 16 ק"מ דרומית לעמאן. אתר שדה התעופה כולל צילום אוויר שלו מגוגל ארת'. אם תרצו לדעת היכן נמצא בית המרקחת שם – זה אפשרי.

שדה התעופה ברסיף, ברזיל / Photo: Recife/Guararapes–Gilberto Freyre

9. שדה התעופה Recife/Guararapes–Gilberto Freyre ברסיף, ברזיל. שטח השדה הוא 4.2 מיליון מ"ר, מתוך זה 52 אלף מ"ר לטרמינל הנוסעים, ועוברים כאן כ-11 מיליון נוסעים בשנה בממוצע.

10. שדה התעופה Mariscal Sucre בקוויטו, אקוודור. נפתח כבר ב-1935, אבל את השיפוץ הגדול והמאסיבי עבר בשנות האלפיים, עד לפתיחת השדה החדש ב-2012. ב-2018 קיבל את פרס שדה התעופה הטוב ביותר של דרום אמריקה ב-World Travel Awards. למעשה זכה בהמון פרסים לאורך השנים, ומשוויץ בכולם באתר הבית שלו.

>>>>>>>> כמה הערות:

*נתב"ג בכלל לא על המפה, ולא ברור למה. עד כדי כך רע פה, או שיש הסבר פוליטי?!? שדה התעופה ה'מוצלח' שארה"ב הצליחה להכניס לדירוג נמצא בסיאטל (מקום 33)

*שדה התעופה היחיד שמצטיין יותר מכולם בפרמטר מסוים, ובכל זאת לא נכנס לעשירייה המובילה הוא Nairobi Jomo Kenyatta  שבניירובי, קניה – מקום ראשון בסנטימנט ללקוח.

*כאן הדירוג המלא. ואת הדירוג של Skytrax תמצאו כאן. שוב אין זכר לישראל.

 

%d בלוגרים אהבו את זה: