ארכיון קטגוריה: טיולים בחו"ל

שהאחרון ידליק את האור: על פסטיבל האור באמסטרדם

30 מיצגים לאורך ולרוחב תעלות אמסטרדם. העבודה Two Lamps של Jeroen Henneman
Photo: Galit Hatan

בשלב מסוים, בזמן התכנון של הקפיצה הקטנה שלנו לאמסטרדם, אמרתי לבנזוג שהדבר היחיד שבאמת חשוב לי זה שנחווה כמה שיותר מפסטיבל האור של העיר. אני אוהבת משחקי תאורה, אני אוהבת חוויות ייחודיות שלא נמצאות כל השנה אלא תלויות זמן ומקום, ופה גם יש היקף הגיוני וסביר – 30 מיצגים לאורך ולרוחב התעלות של העיר. היה לנו המזל להגיע בעיצומו של הפסטיבל (מתקיים עד ה-20 בינואר), אז למה לא לנצל את זה? מה יכול להיות רע?

לשמחתי, הייתה היענות, ואף יותר מזה: הבנזוג הציע שייט לילי בעקבות מיצגי הפסטיבל, משהו שעולה כ-24 יורו לאדם. אני הייתי סקפטית (למה לא לעשות סיורים רגליים, קצת בכל יום?) ,אך הסכמתי – בתנאי שנעשה גם סיבוב רגלי. סיכומו של דבר, שורה תחתונה: עשינו גם את וגם את זה, ושניהם גרמו לי להעריך יותר את פסטיבל האור של ירושלים. בחיי! הדבר היחיד שאני יכולה לזקוף לזכות ההולנדים הוא שהם החליטו לעשות פסטיבל כזה בחורף, במזג אוויר יותר בעייתי. בדבר אחד הם והירושלמים דומים: שם וגם אצלנו, מכבים אורות באחת-עשרה בלילה.

מבט ביקורתי על אובססיית המסכים של העידן הנוכחי. Absorbed By Light של גלי מאי לוקאס
Photo: Galit Hatan

הפסטיבל נערך זו השנה השביעית. יש בו אמנים מכל העולם, וגם מישראל. המיצב שהכי מצא חן בעיניי הוא לא הגדול ביותר ולא הצבעוני ביותר. הוא שייך לגלי מיי לוקאס (בריטית ילידת 1992), הוא נקרא Absorbed By Light, והוא עוסק באובססיה שלנו למסכים. שלושה אנשים יושבים יחד על אותו ספסל, שניים מהם בבירור קשורים זה לזו, ובמקום לדבר אחד עם השני, הם עסוקים במשימה של לבדוק מה מעניין יותר מעבר לפינה, כלומר מעבר למסך הטלפון.

הפנים שלהם מוארות לא כי הם שמחים – אולי גם בגלל זה – אלא כי מסך הטלפון מאיר אותן. הם לא מסתכלים עלינו, שבאנו לראות אותם. גם אנחנו לא מעניינים. מה שלא קורה כאן ועכשיו אלא במקום אחר הוא כמעט תמיד מסקרן יותר ושווה תשומת לב רבה יותר. למה ולמי שנמצאים כאן יהיה לנו תכף זמן, אבל לא עכשיו. והתכף הזה לא ממש מגיע, ואם הוא מגיע, הוא נמשך רק דקות ספורות, והופ, חוזרים לטלפון. כשמסר כזה מגיע מבחורה כל כך צעירה, שהיא בעצם חלק מדור המסכים, יש קטע.

אל תפספסו את הלילה של ון גוך. STARRY NIGHT של Ivana Jelić & Pavle Petrović
Photo: Galit Hatan

עוד עבודה שאי אפשר לפספס היא STARRY NIGHT של Ivana Jelić & Pavle Petrović בעקבות הציור המפורסם של וינסנט ון גוך. למעשה העבודה הזו הייתה קרובה יחסית למלון שלנו אז ראינו אותה כמה פעמים, והיא תמיד מזכירה לך את הכוכבים שמאירים את השמיים, חינם לכולם (כמו הפסטיבל עצמו, בעצם).

Groupe LAPS – Spider on the Bridge – Photo: Janus van den Eijnden
Photo: Galit Hatan
ניסיון להפוך רגשות למשהו שניתן לראות באמצעות לא פחות מאלף נורות. העבודה Parabolic Lightcloud של amigo & amigo
Photo: Galit Hatan

ניסיון לדמות את הפעילות המוחית שלנו. A.N.N. של סטודיו קורוס

לצערי הרב לא הצלחתי לצלם כמו שצריך את עבודת העכבישים הקטנים שמרכיבים את העכביש הגדול, ולעומת זאת לקח לי זמן להבין שמאחורי A.N.N. של סטודיו קורוס (פטר קורוס ורקה מאיור) יש ניסיון לדמות פעילות מוחית באמצעות תאורה – כלומר לייצג את הסיגנלים בין נוירון לנוירון במערכת המוחית. ואולי בעצם זה מה שקרה במוח שלנו כשהתבוננו במיצג הזה, ובתנועת האור הכחלחלה לאורך ה'נוירונים' האדומים?

אז אם אתם באמסטרדם בזמן הקרוב – תפרגנו לעצמכם קצת אור, ואל תלכו לישון מוקדם. את זה תמיד אפשר לעשות בארץ. אתר הפסטיבל.

Piet Hume – Ode aan de Mol. Photo: Janus van den Eijnden


Night Vision של Tom Biddulph & Barbara Ryan /
Photo: Galit Hatan

מה לא לשים במזוודה

את הדברים החשובים אל תשאירו במזוודה / Photo: Pixabay

אז מה, המזוודה שלכם הלכה לאיבוד? דווקא שלכם? איך זה ייתכן?

רובנו לא חושבים שזה יקרה. ועוד לנו. מה פתאום. הרי שדה תעופה זו מערכת משומנת היטב, שמשנעת אלפי מזוודות מדי יום ברחבי העולם. אז מה פתאום שניערך לאובדן מזוודה בטיול הנהדר שתכננו לעצמנו? בעצם, שמנו זוג תחתונים ספייר בתיק שעלינו איתו למטוס. או שלא?

למען האמת, הרבה מזוודות הולכות לאיבוד מדי יום אבל אנחנו לא שומעים על זה, בין היתר כי כבר פחות מספרים על טיולים כשחוזרים לארץ, יותר מעדכנים בווטסאפ את הקרובים, וברשתות החברתיות את כולם – ואז, כמעט תמיד, עסוקים בלהראות לכל אלה שנשארו בבית כמה נהנינו, שיקנאו בנו על המקום הנפלא שבו אנחנו נמצאים. הם הרי לא יכולים לדעת כמה קפוא אם לא נגלה להם, ומה פתאום שנספר שנדפקנו כשהמזוודה לא הגיעה. זו בכלל ברכה: הזדמנות לשופינג!

בתור אחת שהמזוודה שלה לא הגיעה עד היום לשלושה יעדים, והפעם האחרונה הייתה לפני חודשים אחדים, נראה לי שחשוב לחלוק לא רק את הכיף אלא גם את העצות הטובות ביותר לאריזה 'על כל צרה שלא תבוא'. אז הנה היא, רשימת 10 הטיפים לאובדן מזוודה, כפי שלמדתי על בשרי וגם מעצות של אחרים:

1. תמיד לעלות למטוס עם תיק גב או טרולי שיש תחתונים וגרביים, ועדיף שניים מכל דבר. יש כאלה שעל זה מוסיפים גם חולצה אחת.והמשוכללים עושים 'קופי פייסט' למזוודה, רק בקטן: פחות מגוון, יותר דגימות.

2. אם אתם טסים בשניים או יותר: לפזר לפחות מהבגדים בין שתי המזוודות. כך, גם אם המזוודה של אחד מכם לא תגיע, עדיין יהיו לוקצת בגדים ללבוש והוא לא יצטרך לרוץ לקניות על היום הראשון.

3. קחו עליכם ז'קט גם אם בדרך כלל חם לכם בטיסות / אחרי טיסות / מזג האוויר צפוי להיות נוח. זה יכול להועיל מאוד בערב.

4. אם כבר דיברנו על הערב: לנשים כדאי לקחת שמלה שאפשר 'לקפל בשנייה', כלומר שלא מתקמטת בקלות.

תמיד תדאגו שיהיו לכם לבנים וקצת בגדים בתיק שאיתו עולים למטוס / Photo: Pixabay

5. ערכת ריענון קטנה תמיד מצילה את המצב. מה כדאי שיהיה בה? מגבונים, דיאודורנט, קרם גוף וידיים (אבל באריזות קטנות), עזרה שנייה של נשים ואולי גם רסקיו בטיפות או בסוכריות. למשקיענים: מברשת שיניים (ואם יש לכם מיני-משחת שיניים זה מעולה. או שתקנו משחה בשדה, בתנאי שלא מדובר בטיסת קונקשן).

6. למי שאוהבת להתאפר – כדאי לקחת 'עלייך' גם את ערכת האיפור. אגב, פינצטה מותר להעלות למטוס.

7. אתם נוסעים למשחק או הופעה? גם אם האירוע עצמו לא מתרחש ביום הטיסה, תמיד תקחו אתם עותקים מודפסים של הכרטיסים. או לפחות תייצרו עוד עותק.

8. שימו בארנק או בכיס פנימי בתיק סכום כסף שלא מיועד לשימוש אלא למקרה שתיאלצו לעשות רכישות לא צפויות. זה יכול להיות 50 או 100 יורו (או דולר), אבל בכל מקרה, אל תשתמשו בכסף הזה ל'סתם' קניות.

9. לא בהכרח קשור למזוודה, אבל תמיד מועיל – שיהיה לכם חטיף בתיק. אין לדעת כמה זמן תיתקעו ואיפה, וכדי להשתיק רעב מהר יחסית, לפני שמוצאים מקום לאכול בו ממש, זה עושה את העבודה. ויש המוסיפים: חפיסת מסטיקים, שתועיל במיוחד מייד לאחר הטיסה.

10. בסיסי, ועדיין, שלא תשכחו: מטענים לטלפון/מחשב, מתאם חשמל ותרופות (מי שלוקח באופן קבוע).

ערכת רענון יכולה להפוך את השעות הראשונות ללא המזוודה להרבה יותר רגועות / Photo: Pixabay

10 חברות התעופה הגרועות ביותר

סיפורי זוועות בטיסות יש לכולנו, אפשר להעביר עם זה ערב שלם עם חברים, ולהפוך כל מקרה שהיה סיוט גדול למורשת קרב שיש ללמוד ממנה ולהפיק לקחים. אבל מיהן חברות התעופה הגרועות ביותר ולא רק במקרה האישי שלכם ושל חבריכם? חברת AirHelp מתמחה בפיצויי טיסות לנוסעים שסבלו לפני שהם התחילו ליהנות או אחרי שהם חשבו שהיה להם טיול כל כך מושלם ששום דבר לא יכול להרוס אותו, והתבדו.

מדי שנה מדרגת AirHelp את 10 חברות התעופה הגרועות ביותר בעולם, כדי שתדעו ממי להתרחק. ולפני שאתם מתחילים עם הבדיחות: אל על לא נמצאת שם (היא מקום 17 בדירוג החברות הטובות ביותר). כמה חברות לואו קוסט דווקא כן, וזה אולי מפני שלרוב אין עליהן פיקוח ורגולציה, אבל הן ממש לא היחידות. המדדים שנבדקו הם שלושה: המראה בזמן, איכות שירות וטיפול בכבודה.

אפשר להניח שלכל חברה יש מלאי של תירוצים למה היא מפשלת, כלומר 'עובדת בתנאים בלתי אפשריים' (למשל, שהרגולוציה האירופית באה לטובת הטייסים ולא לטובת החברות, או שיש מדינות כמו ישראל שאין בהן פיקוח ורגולוציה על חברות הלואו קוסט), אבל אפילו החברות יודעות: זה לא מעניין את הנוסעים. הם לא יחזרו למישהו שפוגע בהם. מזוכיסטים הם לא.

החברות הגרועות ביותר הן חברות לואו קוסט / צילום: גלית חתן
סיפורי זוועות מטיסות דומים קצת למורשת קרב / צילום: גלית חתן

לפניכם דירוג חברות התעופה הגרועות ביותר לשנת 2018:

  1. הגרועה ביותר: WOW Air, איסלנד. בתחילת החודש (נובמבר 2018), דווח כי היא נרכשת על ידי איסלנד אייר, מה שעשוי אולי לשפר את מצבה בדירוג בשנה הבאה.
  2. Royal Jordanian Airlines, ירדן.
  3. Pakistan International Airlines, פקיסטן.
  4. Easyjet, בריטניה. טסתי איתם פעם אחת בתוך אירופה ולא היה נורא, אבל גם לא היה זול כמו שציפיתי.
  5. Air Mauritius, מאוריציוס.
  6. Ryanair, אירלנד.
  7. Korean Air, דרום קוריאה.
  8. Iberia, ספרד (שמעתי כמה סיפורי זוועות. וכמו שנכתב בתגובות: מתקשים בטיפול בכבודה בטיסות המשך, מה שגרם לכך שמזוודות לא הגיעו בזמן, ונוסעים נתקעו בלי כבודה בתוך ספרד).
  9. Aerolineas Argentinas, ארגנטינה.
  10. Jet Airways, הודו.
החברה הגרועה ביותר WOW נרכשה החודש על ידי המתחרה, איסלנד אייר / צילום: גלית חתן
%d בלוגרים אהבו את זה: