מי צריך פרשנות

יאיר גינזבורג, ללא כותרת, שמן על בד, 2019. צילום: לנה גומון

במרחק גדול מכל תערוכות הבוגרים של בתי הספר לעיצוב ולאמנות בארץ, ורגע לפני ראש השנה, נפתחה השבוע תערוכת הבוגרים של בית ספר בסיס לאמנות. טיימינג מוזר, אבל נראה לי שאם אתם מאזור המרכז, שווה למצוא איזו שעה פנויה, ולקפוץ להרצליה.

מכיוון שהשנה מדובר בששה בוגרים, לא פלא שלכל סטודנט שם יש סטודיו אישי, כלומר סביבת עבודה משלו. יחד עם זאת, מעודדים אותם להתחבר לסביבה הסוציו-פוליטית שלהם, ולהיות מעורבים במרחבים הסובבים אותם. אחרי שלוש שנים בבית הספר, הם מציגים כעת את עבודותיהם, שרובן נוטות לייצוג הדו-ממדי, אבל כוללות קשת רחבה של דימויים. מתוך הששה, עבודותיהם של שניים מצאו חן בעיניי במיוחד.

בן מימון, אמבטיה, שמן על בד, 2019. צילום: לנה גומון
בן מימון, מקום, טכניקה מעורבת, 2019, צילום: לנה גומון

הראשון הוא בן מימון, בן 31 מכפר סבא, שמציג את הציור 'אמבטיה' ואת המיצב 'מקום'. "הרעיון לציור האמבטיה נולד מתרגיל לעשות מחווה לציור קיים", הוא מספר. "בחרתי את הציור 'אופליה' של ג'ון אוורט מיליי, המבוסס על הדמות מהמחזה 'המלט' – דימוי שאליו נחשפתי גם בסרט מלנכוליה של לארס פון טרייר. העבודה 'מקום' באה אחריה, לאחר שהתנסיתי בפיסול עם דמויות קטנות". העיסוק בתוך המרחב הביתי, הוא אומר, היה מכוון – "מתוך עניין במקום המוקצה לנו למגורים ולאינטימיות, ומפריד אותנו מהעולם החיצוני". ממה הוא עוד מושפע? "מכל דבר שמסקרן אותי: אמנות, קולנוע, מיסטיקה, מוזיקה, פילוסופיה ושיחות עם אנשים".

יאיר גינזבורג, ללא כותרת, שמן על בד, 2019, צילום: לנה גומון

ציורי השמן של יאיר גינזבורג, בן 27 ממעלות (היום כפר סבא), הפעימו אותי ממש. קודם כל, כי ברגע הראשון אתה חושב שהם בכלל צילומים חזקים. וכשאתה מגלה שמדובר בעבודת יד, אתה כמעט נאלם ברגע הראשון. אבל אם תנסו לקבל ממנו הסברים, תצאו עוד יותר מבולבלים.

ראשית, הציורים אינם מבוסס על צילומים שהוא צילם. לדבריו, "בתהליך בחירת התצלומים חלק מכריע הוא לאו דווקא הדימוי המצולם, אלא ההקשר של התצלום למקום, זמן, אירוע, היסטוריה, שבאים לביטוי ויזואלי". כך, אולי, אפשר להבין את הטענה שלו שהוא לא בחר בנושאים המצוירים, אלא זו פשוט "תגובה למציאות סביבי". הבחירה להתמקד בצבעי שחור-לבן? "משום שהדברים עליהם אני מתבונן התקבעו בזמן כך, ולא אחרת".

התשובות האלה גרמו לי להיזכר בדברים שהבנזוג נוהג לומר לי מדי פעם: מאמנות אפשר ליהנות או לא, אבל אין חובה (שלא לומר צורך) לדבר עם האמן כדי שיפרש לך מה את רואה. מה שקורה במפגש המיידי של האדם עם היצירה, זה מה שקובע.

אז הנה, בחרתי כאן את העבודות שהותירו עליי את הרושם החזק ביותר. מכאן והלאה, הפרשנות עליכם.

נעילה: 5.10.19

כתובת: בית ספר בסיס לאמנות, רח' המדע 14, אזור התעשייה הרצליה.

שעות פתיחה: ראשון-שלישי, חמישי, 18:00-12:00, רביעי, 20:00-12:00, שישי-שבת, 14:00-10:00 (הכניסה חופשית)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: