מי מסתתר מאחורי החמניה

למעלה מ-62 אלף פריימים צוירו בעבודת יד / Loving Vincent, courtesy of Good Deed Entertainment

מי ירה בג'יי אר זו שאלה שעדיין מעסיקה פה ושם אנשים, עובדה שאפשר למצוא אותה בחיפוש פשוט בגוגל. אבל מי ירה בוינסנט ון גוך, והאם הוא התאבד – זה נמצא קצת פחות בתודעה הכללית, בוודאי פחות מהחמניות שלו. הבמאים דורוטה קביילה ויו ולצ'מן החליטו שזה לא עסק, יצאו לחקור את העניין לעומק, ומהתשובות שקיבלו יצרו סרט. אלא שהם לא עשו את זה בשיטה הרגילה והמקובלת.

תנו לי לצייר זאת בפניכם: יושבת בחורה וקוראת קרוב ל-800 מכתבים שכתב אמן משוגע אחד. היא מזעיקה חבר שהוא במאי ויוצר סרטים, ויחד הם יוצאים לצלם סרט רגיל, עם שחקנים חיים. אחר כך הם מזמנים צבא שלם של 125 אמניות ואמנים לפולין (60% מהנבחרת הזו הם נשים), נותנים להם לצפות בסרט, ומבקשים מהם לצייר אותו – תמונה אחר תמונה.

הרעיון המשוגע הזה גורם להם לייצר כ-75 גרסאות בממוצע לכל ציור של ון גוך שמופיע בסרט, על מנת לקבל 'אמנות בתנועה' שתתאים למסך הגדול. כך הפך "לאהוב את וינסנט" לסרט הראשון שצויר כולו בעבודת יד – 130,000 ציורי שמן על קנבס שמאכלסים קרוב ל-65,000 פריימים. אגב, 3,000 מהפריימים נזרקו לפח וצוירו מחדש, כיוון שבמהלך העבודה על הסרט התפרסם מחקר שהוכיח כי ון גוך כרת לעצמו את כל האוזן, ולא רק חתיכה ממנה.

"הציורים של ון גוך הם מאוד קולנועיים, והם משקפים הרבה מהחיים שלו ומהסביבה שבה הוא פעל. זה מצא חן בעיניי", אומרת קביילה. הדמות של אדלין ראבו / Loving Vincent, courtesy of Good Deed Entertainment

"לקראת גיל 30 דורוטה הייתה במשבר יצירתי", מסביר הבמאי-שותף ולצ'מן, "ואז היא התחילה לקרוא את המכתבים של ון גוך, וגילתה שגם הוא התחיל לצייר רק בגיל 29" / Loving Vincent, courtesy of Good Deed Entertainment

קביילה, שחוגגת השנה את יום הולדתה ה-40, למדה ציור באקדמיה לאמנויות יפות בוורסאו, פולין. לקראת סיום הלימודים הרגישה שהיא נמשכת דווקא לעולם הסרטים, ועברה ללמוד בבית ספר לקולנוע. שם היא חיברה בין שתי האהבות שלה, והחלה ליצור סרטים קצרים מצוירים. את העבודה על 'וינסנט' החלה קצת לפני יום הולדתה ה-30, כשישבה בעליית הגג והרגישה אבודה בחיים חסרי משמעות. "היא הייתה במשבר יצירתי", מסביר ולצ'מן, "ואז היא התחילה לקרוא את המכתבים של ון גוך, וגילתה שהוא התחיל לצייר רק בגיל 29. הסיפור שלו נראה לה מדהים ועוצמתי, והיא החליטה לעשות עם זה משהו".

"הציורים של ון גוך מאוד קולנועיים, והם משקפים הרבה מהחיים שלו ומהסביבה שבה הוא פעל. זה מצא חן בעיניי", אומרת קביילה עצמה. "לא להאמין שזה הוביל אותי לכאן", היא מוסיפה, ומתכוונת בין היתר למועמדות לאוסקר בקטגוריית סרט האנימציה הטוב ביותר, ואולי גם למעמדה כיום, כאחת האנימטוריות המובילות בעולם. אמנם 'וינסנט' לא זכה בפרס הנחשק, אבל בחיקו 'נפל' פרס סרט האנימציה האירופי הטוב ביותר, יחד עם עוד ששה פרסים נוספים. לא רע בשביל סרט שהתחיל כסרט קצר בסגנון "יום בחיי".

מצד אחד, זהו סיפור מרגש של אישה שדווקא מתוך השפל של חייה הצליחה לייצר פרויקט מדהים, ולהגיע הכי רחוק שאפשר. מצד שני, חשוב לא לשכוח את הקשיים שבדרך, ולא לחשוב שבאמת יש דבר כזה, סיפור סינדרלה. אף אחד לא היה שם, כשהיא חיה בחרדות שלא תשיג את המימון המלא להשלמת הסרט – למעשה זה קרה רק שלושה חודשים לפני תום העבודה עליו. אם יש משהו שאני לוקחת מהסיפור של קביילה הוא שצריך לפרק את הפחדים, לעשות את מה שמדליק אותנו באמת ולהתאזר בכמויות עצומות של סבלנות. בסוף, זה שווה את זה.

3,000 מהפריימים נזרקו לפח וצוירו מחדש, כיוון שבמהלך העבודה על הסרט התפרסם מחקר שהוכיח כי ון גוך כרת לעצמו את כל האוזן, ולא רק חתיכה ממנה / Loving Vincent, courtesy of Good Deed Entertainment

הבכורה של "לאהוב את וינסנט" היא הערב, 8.3.18

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: