אצלנו בחצר – טיול חג

משקיפים על עין כרם הציורית. הקטע החדש בשביל ישראל

מאיה, מאיה, מאייייייייה, נשמע קולו של האב מלמטה.

אבל מאיה לא ענתה. היא הייתה עסוקה בהתבוננות באדמה ובאחד הצמחים.

מאיה, בואיייי, למטה יש חנות שוקולד, כדאי לך, ניסה שוב האב.

אבל מאיה בשלה, לא מעוניינת. יותר טוב לה במקום שבו היא נמצאת.

הסתכלנו אחד על השנייה. היה ברור מי בצד של מי: הבנזוג בצד של הילדה, הצד המתבונן, המתרכז במה שניצב מולו, ולא נכנע לפיתויים זמניים. ואני בצד של האבא, שרוצה להתקדם ולא להיתקע, להיות עם כל הקבוצה שאיתה התחילו את הטיול (ראינו אותם), ולא להישאר לבד באמצע ההר.

בסופו של דבר, אחת האימהות נחלצה לעזרת האב, ואיכשהו בכוחות משותפים הם הצליחו לגרום למאיה להתקדם וללכת על השביל. הבנזוג חשב שזה נורא, ואני חשתי את ההקלה של האבא. כדי שהטיול שלנו יישאר עצמאי ולא עם הקבוצה, עצרנו לצילומים. בכל זאת, יופי של נוף יש משביל ישראל המשקיף על שכונת עין כרם הציורית.

אנחנו על המפה. שביל ישראל בקטע בין עין קובי לסטף

גילינו את זה ממש במקרה: עם התקדמות העבודות על הקו החדש של הרכבת הקלה בירושלים, החלטנו לבדוק את הטיילת החדשה שנבנתה אשר משקיפה על עין כרם. תוך כדי מסלול ההליכה הבחנו בסימון שביל ישראל. שביל ישראל? אצלנו בשכונה? הפתעה רצינית. בירור קל מעלה שאכן לאחרונה הוסט תוואי המסלול בין עין קובי לסטף, ולמעשה הוארך פי שלושה. כעת הוא עובר בעין לבן, קרית מנחם, עין כרם ונחל שורק – ומספק לא מעט נקודות עניין חדשות (שאנחנו מכירים כי טיילנו בהן בעבר).

נקודת המוצא שלנו הייתה ברחוב הנרייטה סולד ליד 'אלוין ישראל', וממנה ירדנו למטה לעבר עין כרם. ההתחלה היא בשביל עפר רחב, שלאט לאט הופך צר יותר. נוף ההרים נעלם ונחשף חליפות, עד שהוא נותר שם במלוא הודו. בדרך עברנו בור מים עתיק, שבעזרת ענף עץ גדול הצלחנו למדוד את עומק המים שבו – בערך מטר – ולידו מדרגות החצובות בסלע. לעתים הבור מוסתר על ידי פח מגולוון, ואז ניתן לראות רק את הבור הקטן יותר שצמוד אליו.

ממש עוד רגע נכנסים לעין כרם. הקטע האחרון בהחלט לפני הכניסה לשכונה ולפני "מדרגות הרומאים"

המקטע הזה של שביל ישראל נעים להליכה בכל עונות השנה, ובחורף נוספת לו פריחה נאה. חלקו האחרון של השביל יורד במדרגות חקלאיות עתיקות, ומוקף עצי פרי. מרחוק שמענו נעירות חמור, אך לא הצלחנו לראות אותו. בין לבין שמענו את פעמוני הכנסייה של מנזר יוחנן בהרים, שהוסיפו לאווירה החו"לית שקיימת כאן ממילא. נקודת הסיום שלנו הייתה בשכונה עצמה – סטינו מעט מהרחוב הראשי לעבר רחוב המעיין, שם נמצאת הגלידריה "טרזורו". המלצה שלנו: קרמל מלוח. לא תצטערו.

מפת החברה להגנת הטבע לתוואי המסלול החדש (מסומן בסגול). התחלנו ליד אלווין וסיימנו בתוך שכונת עין כרם

 

*בשולי הדברים: בתחילת השבוע הניחו שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש העיר אבן פינה להקמת המכללות הצבאיות סמוך לעין כרם, מיקום שיפגע – כך טוענים התושבים – באזור כולו, כולל קטע שביל ישראל. שווה לקרוא את הידיעה הזו, להבין את האטימות, ולקוות שיימצא למכללות האלה מיקום חלופי.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  ביום 22 בספטמבר 2017 בשעה 22:17

    יופי של טיול, הוא ארוך? ואיך חוזרים לנקודת המוצא?

    • galithatan  ביום 22 בספטמבר 2017 בשעה 23:18

      לא כ"כ ארוך, תלוי עד כמה עוצרים בדרך ליהנות מהנוף. אפשר לחזור באותה דרך, או על המדרכה לאורך הכביש מעין כרם (קטע המכונה דרך כרמית) עד לצומת עם רח' הנרייטה סולד – אבל צריך לקחת בחשבון שזו עלייה רצינית. אנחנו פשוט לקחנו מונית 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: