הכי גאים שיש. במדריד

ההשערה היא שאת המונה ליזה הזו צייר בן זוגו של לאונרדו דה וינצ'י, פרנצ'סקו מלצ'י – בנו של אציל מילנזי, שבגיל 14 מונה על ידי אביו להיות שוליה של דה וינצ'י /// Photo: Courtesy of Prado Museum

הרבה חדשות זרמו בגלי צה"ל מאז הפעם הראשונה שנתקלתי בתערוכה "The Other’s Gaze. Spaces of difference", שמוצגת בימים אלה במוזיאון הפראדו במדריד. בעוד שאצלנו נאבקים על זכויות האימוץ של גייז כאילו אנחנו לא עמוק במאה ה-21, בספרד ציינו לאחרונה 40 שנים למצעד הגאווה הראשון. מדריד זכתה לארח את אירועי הגאווה השנתיים הבינלאומיים, שחרגו בהרבה מתהלוכה רועשת וגועשת ברחוב, וכללו גם את התערוכה הזו בפראדו, שמוקדשת ל'אמנות חד מינית' (תימשך עד ה-10 בספטמבר).

התערוכה כוללת כ-30 ציורים, רישומים ופסלים שרוכזו במספר חללים – מפיסול יווני קלאסי, דרך ציור של דוד עם ראש גוליית בידו שצייר האיטלקי הנודע קרוואג'יו, ועד דמויות של גויה. זה לא שלא ראינו כבר תערוכות אמנות קוויריות ברחבי העולם, ואפילו בישראל, אלא שב- The Other’s Gaze חוזרים אחורה בזמן. "המטרה היא לבחון כיצד ההבנה והסובלנות כלפי קשרים חד מיניים השתנו לאורך הדורות", מסבירים במוזיאון, אבל לא תמיד נותנים ביאור מספק לנוכחות של עבודה כזו או אחרת בתערוכה.

פסל של הקיסר הרומי אדריאנוס, שנת 134 לספירה. אומרים שאדריאנוס ניהל מערכת יחסים עם אנטוניוס, עובד משק הבית שלו. הם נפגשו כשאדריאנוס היה בן 39 ואנטוניוס בן 14. מותו של אנטוניוס נחשב לתאונה, אך אדריאנוס האמין כי הוא הוטבע על ידי משרתים קנאים. עם מותו הכריז עליו אדריאנוס כאל, בנה לכבודו עיר, והציב פסלים בדמותו ברחבי האימפריה הרומית /// Photo: Courtesy of Prado Museum

Orestes and Pylades or The San Ildefonso Group, שיש קררה לבן /// Photo: Courtesy of Prado Museum

התערוכה מחולקת לארבעה חלקים. אחד מהם, שנקרא "רודפי התשוקות" מוקדש לאמנים מצליחים שהמיניות שלהם, בחיים וביצירה, הובילה לכך שנרדפו מסיבות 'מוסריות' לכאורה, הפכו למושא לבוז וזלזול, וסבלו מדימוי מעוות במשך מאות שנים. הדרך שלהם להתמודד עם המציאות הקשה הייתה לנסות להפוך את עצמם ל'בלתי נראים' ואת האמנות שלהם ל'מוצפנת', ובכל זאת זה לא תמיד הצליח, וחלקם הועמדו לדין באשמת 'מעשי סדום'. בין האמנים האלה נמנים קרווג'יו, בוטצ'לי ודה וינצ'י. אגב, אפילו יצירות אמנות שהביעו תשוקות 'מסוג זה' ספגו חצי ביקורת מוסרית צדקנית – אבל זה לא גרם להן להיכחד או להיעלם מהעולם. נקודה למחשבה.

החלק האחרון בתערוכה נקרא "לאהוב כמו האלים", והוא כולל סדרת יצירות מיתולוגיות, המייצגות יחסים שלא יכלו להתקיים אז ב'עולם האמיתי'. יצירות מסוג זה נועדו למרחבים הפרטיים של האליטות החברתיות בלבד, כיוון שהן הציגו אלים בהתנהגות שאסורה על בני תמותה, ושרק שליטים ונסיכים יכלו להרשות לעצמם. כלומר, קוויריות הייתה פריבילגיה של בני המעמד הגבוה, שהיו מוגנים מפני רדיפה אזרחית וקהילתית – אם כי בהסתייגות, כי במקרים מסוימים יחסים חד-מיניים היו עשויים להמיט עליהם חרפה פוליטית או להוביל להגליה. מה שבטוח, רק הם היו יכולים לצפות באמנות שמציגה יחסים חד-מיניים כלגיטימיים. אולי לפחות במובן הזה, התקדמנו מאז.

La siesta, Alma Tadema, 1868 /// Photo: Courtesy of Prado Museum

לצפות בתערוכה כזו במוזיאון ישראל בירושלים נשמע כמו חזון אחרית הימים, למרות שהוא הרבה יותר מתאים לכך ממוזיאון תל אביב לאמנות, למשל (וגם שם ספק אם יציגו אותה). אבל גם תערוכה שלמה של איי וייויי לא חשבנו שנראה פה, אז מי יודע, אולי הכול יכול להיות.

***

El Cid של הציירת רוזה בונהאור, 1879. לדברי בת הזוג שלה, "היא תמיד נמשכה לאנרגיה הקדמונית של בעלי החיים", וכאן יש מבחינתה סוג של פורטרט עצמי /// Photo: Courtesy of Prado Museum

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 30 ביולי 2017 at 13:27

    בעיניי חשובה האומנות נטו. יצירות שלעולם לא יאבד עליהן הכלח. אני לא רוצה להצטרף למקהלת מהללי הלהטב"ים אף שכאלו היו בעלמנו מאז דוד ויהונתן.
    "נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (שמואל ב', א', כ"ו). פסוק זה אינו לבד, ובתנ"ך המתקמצן במילים מיותרות, מתואר מגע פיזי אשר כלל חיבוקים ונשיקות בין השניים. בהם ניתן לציין את "וַיְהִי, כְּכַלּותוֹ לְדַבֵּר אֶל-שָׁאוּל, וְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן, נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד; ויאהבו יְהוֹנָתָן, כְּנַפְשׁוֹ" (ספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק א'), הפסוקים אודות הקשר בין השניים גם הולידו את הכינוי להומואים בראשית דרכה של ישראל – "הנאהבים והנעימים". (מקור: http://www.mako.co.il/pride-culture/magazine/Article-05694c09691be41006.htm)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: