לייב אין בית שמש

הראשון לגלות את העיר הקדומה בית שמש היה חוקר סקוטי ב-1911

אין לי ספק שנחמד יותר לבקר בתל בית שמש באביב או בחורף. בין החורבות פזורים מרבדים של כלניות אדומות, ולצידן ניסנית דו-קרנית צהובה ומקור חסידה מצוי בגוון ורוד. הנוף אל ההרים, והשדות המוריקים הפרוסים תחתיכם משלימים חוויה הרבה יותר חיה ואנרגטית מהחוויה הצהובה הצרובה מהשמש, שהייתה מנת חלקנו בשבוע שעבר. ובכל זאת, כדאי להגיע לסיור בתל הזה, שאמור להפוך ביום מן הימים לגן לאומי, ולו רק בזכות המאגר התת קרקעי שבו.

אבל עוד לפני המאגר – צריך להבין עם מי יש לנו כאן עסק. החוקר הסקוטי דנקן מקנזי הגיע לארץ ישראל החמה והמדברית בשנת 1911, כדי לגלות עולמות עתיקים. החפירות שערך במקום, שהוגדר מאוחר יותר כתל בית שמש, חשפו שרידי מבנה ציבורי גדול (יותר מ-250 מ"ר) בקרבת פסגת התל, את חומת העיר ואת השער הדרומי. זו הייתה רק ההתחלה: חפירות נוספות בוצעו במהלך תקופת המנדט, ובשנות ה-90 החל גל חפירות נוסף.

תל בית שמש היה מצירי המעבר החשובים בין מישור החוף להרי יהודה

המיקום האסטרטגי של התל איפשר לו לחלוש על הפתח המזרחי של עמק שורק, והוא היה בין צירי המעבר החשובים בין מישור החוף להרי יהודה. לכן, לא פלא שמאז המאה ה-14 לפנה"ס חיו כאן קהילות ואנשים. אז הייתה זו עיר כנענית, ולאחר שהיא נחרבה, בתקופת ממלכת יהודה (מאות תשיעית-עשירית) הייתה זו עיר מחוז שהוקמו בה מבנים רבים. ביניהם ניתן למנות את אותו מבנה ציבורי גדול שהזכרנו, מאגר תת-קרקעי לשעת מצור, וסדנה לעיבוד ברזל, שבה התגלו עשרות ראשי חץ לצד פיות של מפוחים ועשרות פריטי ברזל שיוצרו או תוקנו בה.

האם הייתה זו עיר יהודית או לא – הדעות חלוקות, אבל צריך לזכור שעל פי התנ"ך (שמואל א'), לכאן הוחזר ארון הברית מידי הפלישתים. על פי הסיפור המקראי, שתי פרות יצאו לבדן עם עגלה מהעיר עקרון, והגיעו לבית שמש. תושבי העיר חשבו שזו פאטה מורגנה, אבל הפלא הפך למציאות בדוקה כשהלוויים הורידו את הארון אל הקרקע. לאחר מכן הקריבו את הפרות כקורבן, ונערכו חגיגות נוספות לכבוד ה'. סימן נוסף לקשר היהודי נוגע לכך ששרידי בעלי החיים שהתגלו כאן שייכים ברובם המכריע למינים כשרים.

כמה מהממצאים היותר חדשים בתל בית שמש

 

בתוך המאגר התת-קרקעי, שיכול היה להכיל 800 מ"ק מים. לא לשכוח להביא פנסים

אחרי שהסתובבנו בין החפירות הוותיקות יותר לאלה החדשות, והתעניינו ב"אמבטיה" וביתר הממצאים, שמנו פעמינו אל ההיילייט של הביקור: מאגר המים התת-קרקעי. המאגר ממוקם בחלקו הצפוני של התל, ויורדים אליו במדרגות אבן. קירות התמך של המדרגות בנויים מאבני ענק מסותתות שמשקלן מאות קילוגרמים, והצבתן הייתה אתגר הנדסי לבנאי המאגר.

אחרי המדרגות יש שער ברזל, חדש, והירידה למאגר עצמו היא דרך מדרגות תלולות חצובות באבן הגיר, שיש לרדת בהן בזהירות (לעלות יותר קל). המאגר, שמטויח בטיח עבה, חצוב בסלע בצורת צלב, כלומר- חלל מרכזי ומצדדיו שלושה אולמות מלבניים. בימיו הטובים הוא הכיל כ-800 מ"ק מים. את המים שאבו בדרך כלל מהחור שנמצא במרכז תקרת המאגר – מומלץ להאיר עם הפנס של הטלפון, כי כיום לא נכנס דרכו אור רב. אגב, בזכות החור הזה החוקרים גילו לראשונה את המאגר.

בית שמש הישנה, בית שמש החדשה

בצאתנו מהמאגר הקריר אל החום הלוהט הצטרפו לביקור שלנו בתל גם קולות הכבשים והעזים. העדר הרועה למרגלות התל ממש היה מלא שמחה ועזוז, כאילו כל הלחות הזו לא נוגעת לו כלל וכלל.

אומרים שבית שמש חרבה שלש פעמים – במסע שישק מלך מצרים, בידי סנחריב (מתקופה זו נמצאו ידיות של קנקנים ועליהם הכיתוב "למלך", שמקובל לזהות כחלק מההכנות שעשה המלך חזקיהו לקראת בואו של סנחריב), ובידי נבוכדנצר. יש כאלה שידברו על חורבן רביעי עם כל מה שקורה בעיר הזו עכשיו, אבל אנחנו מעדיפים להתעסק כעת, כאן בפוסט הזה, בהיסטוריה. גם ממנה יש לא מעט מה ללמוד.

שקיעה של שישי מעל התל

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 21 ביולי 2017 at 15:24

    דונקן מקנזי היה מעורב בחפירות ארכיאולוגיות בכרתים במשך 30 שנים יחד עם ארכיאולוג נוסף, אוונס. הם היו בין הראשונים שחשפו שרידים מהתרבות המינואית, התרבות המינואית עתיקה מאוד, בערך משנת 2000 לפני הספירה וגולת הכותרת שלה – ארמון קנוסוס.
    אגב, מתי ביקרתם בתל בית שמש? מקווה שלפני גלי החום הנוראיים של חודש יולי.

    • galithatan  On 21 ביולי 2017 at 15:42

      תודה על המידע המעניין – בלי קשר למקנזי הייתי מאוד רוצה לבקר שם (גם בסנטוריני יש קצת מהתרבות המינואית).
      ולגבי החום – בדיוק בשישי שעבר, אז כן, היה לוהט, אבל השתפר אחה"צ.

  • עדה ק  On 22 ביולי 2017 at 10:08

    אני בכל זאת כנראה אעדיף לבקר שם בחורף, אבל כמה יפה הצילום האחרון, והוא קיצי דווקא 🙂

    • galithatan  On 23 ביולי 2017 at 0:57

      אני מתכננת לבקר שם גם בחורף. ותודה בעניין הצילום 🙂

  • Israel's Good Name  On 31 באוגוסט 2017 at 16:47

    פוסט מעניין, לא ידעתי על מאגר המים…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: