פלאש גורדוניה

הבריכה הפרטית בסוויטה של מלון גורדוניה / צילום: יח"צ

כמה ימים לפני התאריך המיועד, קיבלנו שיחת טלפון מפתיעה. האם אפשר לשאול אותנו כמה שאלות, תהתה בחורה חביבה מהמלון שבו עמדנו להתארח. נו, בטח, קדימה, שוט. באיזו טמפרטורה תרצו שיהיה החדר כשתגיעו? איזו מוזיקה תרצו שתושמע בחדר? האם תרצו שיחכו לכם מים מבעבעים או רגילים? – חבל שבחיים ה'אמיתיים' אף אחד לא שואל אותנו את השאלות האלה.

מעטים הרגעים בחיים שבהם אתה מבין שהגעת לאחד המלונות המפנקים ביותר שהיית בהם עד היום. החמישייה הפותחת, אפילו. אלה רגעים מאוד מיוחדים, נדירים, שבהם אתה מעז ואומר "מגיע לי". רגע כזה חווינו במלון גורדוניה שבקיבוץ מעלה החמישה (800 מטר מעל פני הים, ופחות מחצי שעה מירושלים). זו הייתה חופשה בת שלושה ימים, שישי עד ראשון (ועוד נידרש לראשון הזה בהמשך), לרגל יום הנישואים השלישי שלנו. הוזמנו על ידי המלון ללילה אחד, ושילמנו על השני. כדי ליצור חופשה הוליסטית הכנו רשימה של מסלולי טיולים באזור לכל מזג אוויר, בית קפה לבוקר שלפני הצ'ק אין, וכמובן, רשימת מסעדות.

למעשה, בתחום המסעדות עשינו תחקיר של ממש, כולל דיון ארוך באיזו מסעדה נרצה לאכול בערב יום הנישואים. עד שכבר החלטנו, בחרנו והזמנו מקום, פתאום, ארבע שעות לפני שעת ההתייצבות במסעדה, גילינו שהאירוח שלנו כולל ארוחת ערב במלון עצמו. 'את בטוחה?', שאלתי את פקידת הקבלה. 'בהחלט', השיבה, 'אצלנו תמיד האירוח הוא חצי פנסיון'. את פרצוף ההלם שלנו היה שווה להנציח. או אולי לא. בכל מקרה, הארוחה של גורדוניה בהחלט התאימה לנו  – את המנה העיקרית בוחרים מתוך תפריט מרשים, חוץ מזה יש מרקים, סלטים ושפע של תוספות במזנון, ובל נשכח את היין ואת האספרסו בסוף עם הקינוח. פינוק עד הסוף, וברגעים כאלה לא סופרים קלוריות אלא אירועים משותפים בזוגיות שכיף להיזכר בהם.

16 סוויטות מרווחות וסלון שפתוח 24 שעות. מבט אווירי על המתחם של גורדוניה / צילום: יח"צ

לקבלה לא קוראים קבלה אלא סלון, מה שקצת מבלבל בהתחלה, אבל מילא. העיקר שבפנים קיבלו את פנינו עם כוס יין. הסלון של גורדוניה / צילום: יח"צ

אבל למה להקדים את המאוחר. אל המלון מגיעים דרך שער ברזל ושביל חצץ, קצת כמו טירה בטוסקנה. לקבלה לא קוראים קבלה אלא סלון, מה שקצת מבלבל בהתחלה, אבל מילא. העיקר שבפנים קיבלו את פנינו עם כוס יין. התיישבנו על הספות היפהפיות מול הנוף, והרגשנו שבחרנו נכון. קחו את הזמן, אמרו לנו, ואנחנו לקחנו עוד לגימה.

בגורדוניה, שמגדיר את עצמו "מלון יוקרה פרטי", ומצטט בעמוד הבית שלו את א.ד. גורדון ("ותדבק נפש האדם בנפש הבריאה והיו לנפש אחת חיה"), יש 16 סוויטות מרווחות. הסלון פתוח 24 שעות ביממה, וחוץ מנוף הוא מציע שתייה קלה ויין חופשי, וגם מאפים ופירות. במילים אחרות, אל תלכו לשום מקום, כי גם אם לא תעשו תוכניות טיולים כמו שלנו, תהיה לכם אחלה חופשה [זה אולי לא נשמע אמיתי, אבל תוך כדי שאני כותבת את כל זה, ממש בא לי להיות שם שוב].

אחת הסוויטות בגורודניה / צילום: יח"צ

חדר אמבטיה ענקי, ומוצרים של ל'אוקסיטן להשלמת החוויה / צילום: יח"צ

הבחורה מהקבלה ליוותה אותנו אל הסוויטה רחבת הידיים, והראתה לנו את כל הספוטים החשובים בין מכונת הקפה לבריכה. כשהגענו להאט טאב סיפרה שטמפרטורת המים היא 40 מעלות, והוסיפה בטון חצי-מתנצל "אל תיבהלו מהצבע שלהם, זה לא נפט". היא הסבירה שהגוון החום נובע ממשהו שמוסיפים למים (היינו כל כך בהיי, או שיכורים קלות ולא רק מהיין, שלא שמענו אם זה היה שמן קוקוס או משהו אחר). מודה שאף פעם קודם לכן לא הייתי בהאט טאב, ולכן כשכבר נכנסנו פנימה, זו הייתה חוויה קצת מוזרה. נאמר זאת כך: לקח לי זמן להיכנס למים עם כל הגוף. אחר כך לא התחשק לי לצאת.

אני לא כל כך אוהבת את השימוש המוגזם במילה "מפנק", אבל נראה שבגורדוניה באמת ניסו לעשות את זה, ממכונת הקפה עם הספלים האלגנטיים ועד לעיצוב של חדר האמבטיה הענקי, עם מוצרים של ל'אוקסיטן להשלמת החוויה. אבל ההיילייט האמיתי של כל החופשה הזו הייתה הבריכה הפרטית. ממש ממש פרטית, ופתוחה אל הנוף הרחב. מחוממת כל היום, מוארת בלילה, סיבה אמיתית לצאת מהחדר רק למרפסת. ובכלל, אין כמו רחצה לילית כדי להפוך חופשה לבלתי נשכחת, ולא ברמה הקלישאתית.

פינת ישיבה בין הסוויטות. חלפנו על פניה כמה וכמה פעמים אבל לא מצאנו בשבילה את הזמן. למה? כי יותר כיף בבריכה הפרטית המחוממת / צילום: יח"צ

החלק המפתיע מבחינתי היה כמות האנשים ששהו במלון במוצאי שבת. בדרך כלל אנשים מארגנים לעצמם חופשות סופ"ש בחמישי עד שבת, אבל לדעתי זה קונספט מוטעה. כל הכיף זה למנוע מעצמכם את שביזות יום א', ובזמן שכולם תקועים בפקקים לעבודה, לשבת בחדר האוכל של המלון, להשקיף על הנוף המדהים הנשקף מחלונות הזכוכית הגדולים, ולחייך.

יום ראשון בבוקר היה קצת גשום, אז אחרי הצ'ק אאוט לא נסענו לטייל בטבע אלא במלון אחר, נטוש, שלא הצליח להתרומם בגלל קשיים כאלה ואחרים, ולנצח נשאר פיל לבן עם גרפיטי צבעוני – מלון צובה. החוויה שם הייתה שונה ב-180 מעלות מזו שחווינו בגורדוניה, אבל זה כבר לפעם אחרת.

הכי טוב לפתוח ככה את יום ראשון: תשכחו משביזות יום א'. ארוחת הבוקר בגורדוניה / צילום: יח"צ

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: