גיבורים על קנקנים – תערוכה חדשה

מסע מרתק בזמן. מתוך התערוכה "אלים, גיבורים ובני תמותה ביוון העתיקה", מוזיאון ארצות המקרא בירושלים

מסע מרתק בזמן. מתוך התערוכה "אלים, גיבורים ובני תמותה ביוון העתיקה", מוזיאון ארצות המקרא בירושלים

תמיד חשבתי שאילו היו קוראים לאלים היווניים בשמות פשוטים יותר, נניח משה ודוד ויוסף, ולמקומות שבהם חיו היו קוראים באר שבע ובאר שמונה, היה לי הרבה יותר פשוט לזכור את פרטי הסיפורים והמיתוסים שנטוו סביבם. נכון שזה היה מוריד במקצת מהאטרקטיביות שלהם כאלים, בכל זאת האל מושיקו לא יצליח לעורר יראת כבוד אם הוא יחיה בקרית אונו וישתה יין פטישים מגביע זכוכית פשוט, אבל לפחות אצליח לעקוב אחריו ולא אתן לכל מיני פריטי מידע להתעופף ברוח. תגידו מה שתגידו, קיתוס ואולפה הן לא מילים שגורות בעולמנו, וקל לאבד את חוט המחשבה כשמנסים לזכור מהו המעיין המקודש בקלירואה ומה הקשר בין המנדות לבין דיוניסוס.

אפשר לעבוד על תרגילי זיכרון שיעזרו לעבד את המידע הקדום, אבל שיטה אחרת, פרקטית יותר, היא לבקר בתערוכה "אלים, גיבורים ובני תמותה ביוון העתיקה", שמוצגת בימים אלה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. בפעם הראשונה מוצג אוסף נדיר של כלי קרמיקה יווניים שיוצרו בין תקופת הברונזה התיכונה לתקופה הקלאסית, ושמעבר לצד הפרקטי שלהם הם גם מספרים סיפור דרך דמויות מהמיתולוגיה היוונית ומחיי היומיום שמצוירות עליהם.

למי שמסתובב במוזיאונים ברחבי אירופה, אין כאן הרבה חידוש. במוזיאון הלובר, למשל, אפשר להתרשם מהאוספים העצומים של קרמיקה יוונית ששמים את התערוכה הזו בכיס הקטן. אבל אנחנו כאן, בישראל, ואיך אומרים בשפה פשוטה: נותנים לך, תיקח. ההסברים המעניינים המלווים את התערוכה לוקחים אותך למסע מרתק בזמן, אלפי שנים אחורה, וכך, למרות שמדובר בתערוכה לא גדולה, הביקור בה יכול להימשך קרוב לשעה (בעיקר אם אתם סקרנים, ויש לכם עם מי לחלוק את הסקרנות).

החלטתי להביא כאן כמה מהמוצגים בתערוכה עם ההסברים עליהם, שממחישים שמדובר באמנות שאינה מנותקת מהתרבות שבתוכה היא פועלת. זה גרם לי לחבב את היצירתיות היוונית הקדומה עוד יותר מבדרך כלל.

קרטר (כלי מהילת יין במים) עם תיאור של דיוניסוס, סילנים ומנדות, יוצר בין השנים 500-510 לפני הספירה. בחברה היוונית של אותה תקופה שתיית יין שאינו מהול במים נחשבה לחוסר ריסון עצמי. המנדות, נשים פרועות למראה, תוארו על פי רוב כשהן נתונות במצב של שלהוב אקסטטי וטירוף חושים בהשראת האל / צילום: ולדימיר נייחון

קרטר (כלי מהילת יין במים) עם תיאור של דיוניסוס, סילנים ומנדות, יוצר בין השנים 500-510 לפני הספירה. בחברה היוונית של אותה תקופה שתיית יין שאינו מהול במים נחשבה לחוסר ריסון עצמי. המנדות, נשים פרועות למראה, תוארו על פי רוב כשהן נתונות במצב של שלהוב אקסטטי וטירוף חושים בהשראת האל / צילום: ולדימיר נייחון

קיליקס (קערה לשתיית מים) מאתונה, יוצר בין השנים 540-550 לפני הספירה. על הכלי מופיע חתימת הקדר "קסנוקלס עשה אותי", ואתם חייבים להודות שזו דרך מצוינת להשאיר חותם בעולם. עד כה התגלו כ-20 כלים עם חתימה כזו / צילום: גלית חתן

קיליקס (קערה לשתיית מים) מאתונה, יוצר בין השנים 540-550 לפני הספירה. על הכלי מופיע חתימת הקדר "קסנוקלס עשה אותי", ואתם חייבים להודות שזו דרך מצוינת להשאיר חותם בעולם. עד כה התגלו כ-20 כלים עם חתימה כזו / צילום: גלית חתן

לוטרופורוס (קנקן למים) עם סצנת נישואים מהתקופה הקלאסית ביוון, יוצר בין השנים 440-450 לפני הספירה. לוטרופורוס הוא כלי עם קווי מתאר סגלגלים, צוואר מאורך ושתי ידיות. כלים מסוג זה שימשו לנשיאת מים מהמעיין המקודש בקלירואה לטקס רחצת הכלה ערב נישואיה. ייתכן שהציור על הקנקן הזה בא לתאר סצנה מליל הכלולות – נשיאת הכלה מביתה על ידי החתן (נוהג שנשמר בדרך כזו או אחרת בעולם המערבי) / צילום: גלית חתן

לוטרופורוס (קנקן למים) עם סצנת נישואים מהתקופה הקלאסית ביוון, יוצר בין השנים 440-450 לפני הספירה. לוטרופורוס הוא כלי עם קווי מתאר סגלגלים, צוואר מאורך ושתי ידיות. כלים מסוג זה שימשו לנשיאת מים מהמעיין המקודש בקלירואה לטקס רחצת הכלה ערב נישואיה. ייתכן שהציור על הקנקן הזה בא לתאר סצנה מליל הכלולות – נשיאת הכלה מביתה על ידי החתן (נוהג שנשמר בדרך כזו או אחרת בעולם המערבי) / צילום: גלית חתן

לקיתוס (כד לשמן) ועליו תיאור של הרקולס נאבק באפולו, יוצר בין השנים 500-510 לפני הספירה. המאבק בין השניים הוא על חצובת הברונזה המקודשת של דלפי, מקום מושבה של הפיתיה בזמן שהיא מוסרת נבואות מטעם האל. הרקולס מחזיק את החצובה ורץ, תוך שהוא מביט לאחור ומאיים על אפולו שמאחוריו. בעקבות אפולו מגיעים שני אלים: אחותו ארטמיס, והרמס / צילום: גלית חתן

לקיתוס (כד לשמן) ועליו תיאור של הרקולס נאבק באפולו, יוצר בין השנים 500-510 לפני הספירה. המאבק בין השניים הוא על חצובת הברונזה המקודשת של דלפי, מקום מושבה של הפיתיה בזמן שהיא מוסרת נבואות מטעם האל. הרקולס מחזיק את החצובה ורץ, תוך שהוא מביט לאחור ומאיים על אפולו שמאחוריו. בעקבות אפולו מגיעים שני אלים: אחותו ארטמיס, והרמס / צילום: גלית חתן

שני כלי אריבלוס (מיכל לשמן או לבושם): הראשון מעוצב כראש לוחם, ככל הנראה מרודוס, המאה השישית לפני הספירה. הכלי משתייך לסדרה של כלים ליין, לשמן או לבשמים שעוצבו בטין רך. הם יוצרו בתבנית, על פי רוב בצורת ראש אדם או בדמות בעל חיים. השני, מסוף המאה השישית לפני הספירה, הוא בצורת ארנבת שהייתה אז פופולרית עבור מיכלים כאלה – בעיקר בקרב ציידים, כמתבקש. אגב, גברים מבני האצולה נהגו להעניק למאהבים הצעירים שלהם ארנבות חיות במתנה / צילום: גלית חתן

שני כלי אריבלוס (מיכל לשמן או לבושם):
הראשון מעוצב כראש לוחם, ככל הנראה מרודוס, המאה השישית לפני הספירה. הכלי משתייך לסדרה של כלים ליין, לשמן או לבשמים שעוצבו בטין רך. הם יוצרו בתבנית, על פי רוב בצורת ראש אדם או בדמות בעל חיים.
השני, מסוף המאה השישית לפני הספירה, הוא בצורת ארנבת שהייתה אז פופולרית עבור מיכלים כאלה – בעיקר בקרב ציידים, כמתבקש. אגב, גברים מבני האצולה נהגו להעניק למאהבים הצעירים שלהם ארנבות חיות במתנה / צילום: גלית חתן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 9 בפברואר 2017 at 10:35

    תודה רבה, מאוד מעניין ועושה חשק לעלות ירושלימה..

    • galithatan  On 9 בפברואר 2017 at 10:43

      משמח מאוד 🙂 ותמיד שווה לבוא לירושלים, למרות כל הבלגן הפוליטי שמציירים סביבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: