הטיול שאינו נגמר: למה חשוב לצאת לטיולים מנטליים

טיול מנטלי אל הרגע שבו נאלצתי לצעוק חזק. מבט מלמעלה על מנזר מונסראט, ספרד

טיול מנטלי אל הרגע שבו נאלצתי לצעוק חזק. מבט מלמעלה על מנזר מונסראט, ספרד [צילום: גלית חתן]

לא תמיד אנחנו מקבלים באהדה אנשים נוסטלגיים, שמפליגים בסיפורי העבר במקום להתרכז בהווה ובייצור חוויות ייחודיות חדשות. לעתים אנחנו אפילו מתבוננים בהם קצת ברחמים: אולי אלה אנשים שעתידם מאחוריהם. אבל מחקר חדש שנערך באוניברסיטת פיטסבורג, ופורסם החודש (נובמבר 2016), מצא כי למטיילים בזמן, כלומר לאנשים שנוהגים "לחפור" בעברם, אולי אפילו להתרפק עליו, קל יותר למצוא משמעות בחיים.

הרעיון מאחורי הטענה הזו הוא שאנשים כאלה מפליגים בזמן ובזיכרון, אוספים אירועי חיים וחוויות נבחרות ומלכדים אותם לכדי בניית סיפור חיים קוהרנטי. המסע העצמי הזה מביא אותם למודעות גבוהה יותר, ומאפשר להם לחבר את הנקודות ולהבין טוב יותר את עצמם ואת משמעות חייהם. המחקר, למי שתוהה, נעשה בשלושה סבבים ונטלו בו חלק כ-840 משתתפים.

הגעתי למחקר הזה בזמן שחיפשתי משהו אחר לגמרי: רציתי לדעת מה מושך רבים כל כך, וגם אותי, לטיולים פיזיים ברחבי העולם. כלל לא חשבתי באותו רגע כלל על הטיולים המחשבתיים ברחבי הזיכרון. אלה האחרונים נחשבים ייחודיים לאדם – עוד לא נמצא בעל החיים שמפליג במחשבות על בשר הציד מלפני שבוע, ועל הנופים היפים של הסוואנה באפריקה – ובשנים האחרונות הנושא הזה מושך יותר ויותר חוקרים.

המונח המקצועי הוא MTT – ראשי תיבות של Mental Time Travel. המטייל המנטלי יכול 'לבקר' לא רק בעבר המציאותי אלא גם בעתיד האידיאלי, והדבר המעניין הוא ששני ה'טיולים' מתרחשים במוחנו על רשת עצבית משותפת, ומפעילים אצלנו מבנים קוגניטיביים דומים. ההבדל הוא בערך הרגשי שאנחנו נותנים לחוויות האלה: כשאנחנו חושבים על חוויות עתידיות יש בהן הטיה של אשליה חיובית, בעוד שהמסע אל העבר מוגבל למציאות, כלומר לדברים שקרו באמת (כמובן בתנאי שאנחנו לא מרמים את עצמנו).

זו הסיבה שטיולים מנטליים אל העתיד מניעים אותנו לחקור את הסביבה ולהגדיר לעצמנו יעדים חדשים, מתוך ציפייה שנצליח בהם. לעומת זאת, טיול מנטלי אל העבר מאפשר לנו בעיקר לתהות על שינוי קו החשיבה ותיקון ההתנהגות שלנו, כדי למנוע מעצמנו טעויות בעתיד (עוד על כך אפשר לקרוא במחקר הזה, שנעשה ב-2012 באוניברסיטת ארהוס שבדנמרק).

מומלץ לגלוש בטיול המנטאלי לא פחות מאשר בטיול הפיזי. בתמונה: המסלול הירוק מעל אגם בלד, סלובניה

מומלץ לגלוש בטיול המנטאלי לא פחות מאשר בטיול הפיזי. בתמונה: המסלול הירוק מעל אגם בלד, סלובניה [צילום: גלית חתן]

חייבים להודות שבסביבה שלי, ונדמה לי שזה נכון גם בסביבות אחרות – הרבה פעמים הטיולים המנטליים הם לטיולים פיזיים בחו"ל. אנחנו יושבים סביב השולחן, שולפים את החוויות הטובות והרעות כדי לחלוק אותן עם אחרים, אבל באותו זמן אנחנו גם מלמדים את עצמנו מהם הדברים המשמעותיים ביותר עבורנו, אלו שמותירים עלינו את החותם הגדול ביותר.

הניסיון שלי לטייל בטיולי העבר מעלה שאני בעיקר מחפשת להתגבר בהם על פחדים. מאז שנתקלתי באיזשהו מקום במשפט "כולם מפחדים, האמיץ הוא זה שמתגבר על הפחד", אני משתלת לבדוק את עצמי. זה יכול להיות הפחד לטייל לבד (הפעם הראשונה שבה התגברתי עליו הייתה בפריז, השנייה כמה חודשים אחר כך באיטליה), או המעצור שמונע ממני לצעוק בקול רם (בטיול בטבע בספרד, עמדנו לפספס את הרכבל האחרון, ונאלצתי לצעוק כדי לגרום לאימא שלי לחזור מהטיול העצמאי שלה. כמובן שמייד אחרי הצעקה התברר שהיא בסך הכול הייתה במרחק מטרים בודדים).

בטיולים בחו"ל התגברתי גם על פחד בסיסי יותר, הנוגע למתקנים עמוסי אדרנלין: הן בלונה פארק (המתקן ההוא בגני טיבולי בקופנהגן, כשבכל 30 שניות ראיתי מחדש איך החיים שלי נגמרים), והן במתקן גלישה על הר (הטובוגן בסלובניה מעל אגם בלד).

זו אינה כל המהות של הטיולים המנטליים שלי, אבל אלה הטיולים שבהם אני משתפת הכי הרבה את הסביבה. בדרך כלל, הטיולים המנטליים הם לא אל החוויות שאומרים לנו שהן צריכות להיות הכי חשובות: לא הרגע שבו ראינו את המונה ליזה בלובר, ולא הצפייה במשמר המלכה בארמון בקינגהאם בלונדון. אלה אירועים שבהם קרה לנו משהו באופן אישי, רגשי, תחושתי. אם נדע לחבר אותם, נדע מה באמת מניע אותנו – ולאן כדאי לנו לטייל בפעם הבאה.

אלא שבעידן העכשווי, שבו בכל דקה כמעט הטלפון שלנו מצפצף את צפצופי ההודעות השונים, כמעט ולא נותר פנאי לטיולים מנטליים. היכולת להתנתק מהמציאות הולכת ונחלשת. מפצירים בנו לחיות את הרגע וליהנות ממנו, אבל אולי בכל זאת כדאי להקדיש קצת זמן למחשבות. הרי בשורה התחתונה, המשמעות חשובה יותר מכל תמונה מצחיקה בווטסאפ.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • carmelgottlieb  On 20 בנובמבר 2016 at 9:06

    ממש אהבתי את הרעיון של קישור בין הטיול המנטאלי לטיול העתידי.

  • שלומית לוי  On 20 בנובמבר 2016 at 14:17

    כתבת מעניין ומעורר מחשבה.

    • galithatan  On 20 בנובמבר 2016 at 14:27

      תודה. לעורר מחשבה זה חלק מהעניין פה 😉

  • תרצה הכטר  On 21 בנובמבר 2016 at 0:32

    אם הבנתי נכון, מתוך הקישור למחקר – טיול מנטלי לאירוע אמיתי שהתרחש בעבר שונה מטיול מנטלי בספרה עתידית. זה האחרון הינו בגדר משאלה בלבד במובן אמוציונלי ופונקציונלי כאחד .
    The reality of the past versus the ideality of the future: emotional valence and functional differences between past and future mental time travel

    • galithatan  On 21 בנובמבר 2016 at 11:41

      זה בערך מה שכתבתי – ברור שטיול מנטלי לעתיד הוא לא רציונלי. יש בו הטיה של אשליה חיובית, אבל הוא מאפשר לנו להגדיר לעצמנו יעדים חדשים, וזה היתרון שלו. לכן שווה לצאת לשני הטיולים, לעבר ולעתיד, לכל אחד מהם מסיבה אחרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: