לייב אין רמת הגולן

עונת החלמוניות היא בחודשים אוקטובר-נובמבר, ואחד המיקומים הבולטים של הפריחה הוא רכס בשנית

עונת החלמוניות היא בחודשים אוקטובר-נובמבר, ואחד המיקומים הבולטים של הפריחה הוא רכס בשנית

אחרי חצי שעה של הליכה, התחלתי להתנצל: לא ידעתי שיהיו רק מעט חלמוניות, ושהן יהיו בחלק קטנטן מהמסלול. חשבתי שנראה הרבה יותר סתווניות, ושיהיו בצבע חזק יותר. התלהבתי יותר מדי מההבטחה למראות ייחודיים, שלא שמתי לב לאותיות הקטנות. גם לא ייחסתי מספיק חשיבות לכך שעוד לא ירד גשם ראשון, והכול עדיין צבוע בגוונים של חום. אם אתה רוצה לחזור, מבחינתי זה ממש בסדר.

הבנזוג הגיב בענייניות: חלק מהעניין זה לחוות את הטיול כמו שהוא. לא צריך ללכת רק על מה שמסעיר מייד. ממשיכים.

למען האמת, ממש קיוויתי שהוא יגיד שעושים "אחורה פנה". עם כל הכבוד להבטחות הפריחה ברכס בשנית, חשבתי שאפשר היה להסתפק בביקור של רבע שעה – כמו שעשתה המשפחה המורחבת שפגשנו שם – ולנסוע למקום אחר. כשכבר הגענו סופסוף לעין ג'וויזה ולחורבות הכפר הצ'רקסי שננטש ב-67', זה היה עוד יותר מאכזב. במעיין היו מעט מדי מים, והחורבות התגלו כבטון בלבד. שום קיר לבנים, או קיר בכלל, לא היה שם. שני סוסים חסרי בעלים וחסרי אוכף אכלו בשקט תחת אחד העצים, ומדי פעם הציצו עלינו. "עוד פראיירים הגיעו", דימיתי שהם מרכלים עלינו.

אחרי שהבנזוג צילם כמה ציפורי שיר ליד המעיין, ואני שכנעתי אותו לצלם אותי בין העצים, כדי שבכל זאת תהיה מזכרת, התחלנו את מסע הטיפוס למעלה (מי שמגיע עם שתי מכוניות, ממשיך עד לקיבוץ אלוני הבשן). בהתחלה היינו עסוקים בשיחה על כל אלה שהגיעו לראות את העגורים באגמון החולה, איזה בלגן ואיזו צפיפות, ככה זה בחגים. תוך זמן קצר יחסית, ראינו מולנו שוב שני סוסים חסרי בעלים וחסרי אוכף – אחרים, בצבעים שונים. ואז התחיל סרט הטבע שלנו.

שלושה צבאים בשביל רמת הגולן

שלושה צבאים ברכס בשנית, רמת הגולן

הצבאים עמדו ליד שני סוסים נטולי בעלים ונטולי אוכף

אחד הצבאים פתח במנוסה – אז עוד לא ידענו למה. מעליו: שני סוסים נטולי בעלים ונטולי אוכף

מכיוונם של הסוסים רץ משהו קטן ונמוך לעבר עץ סמוך. בשנייה הראשונה חשבתי שזה סייח, אך בזכות המצלמה זיהינו שזה צבי, שרץ לעוד שני צבאים שעמדו שם. משום מקום הגיע תן, נעמד והשקיף על כל החבורה. ואז הצבאים התחילו לברוח, והתן התחיל לברוח, ולא הבנו מה קורה.

חברי שבט חזירי הבר הראשון שפגשנו בשביל רמת הגולן

חברי שבט חזירי הבר הראשון שפגשנו ברכס בשנית

חזיר בר מהורהר. בטח התלבט מה יותר טעים, אתרוג או לולב, ואיפה משיגים הדס

חזיר בר מהורהר. בטח התלבט מה יותר טעים, אתרוג או לולב, ואיפה משיגים הדס

מה שקרה זה שמהצד השני התחיל לצעוד שבט שלם של חזירי בר. עשרה פרטים לפחות. מה שנקרא, נשים, גברים וטף. הם נעצרו לא רחוק מהסוסים, והחלו לאכול. הגם שהם כנראה לא הבחינו בנו, בכל זאת היה מרחק אווירי של 100 מטר, התלבטנו: מה עושים עכשיו? המשך המסלול שלנו עובר לא רחוק מהמיקום שלהם, ומה אם לא נבוא להם בטוב? מה אם הם יחשבו שאנחנו מאיימים עליהם? איך אני מסבירה להם שבשבילם עד חצי המלכות, רק שלא יעשו לי כלום?

בסופו של דבר חיכינו עד שהם סיימו לאכול, והמשיכו לנקודה הבאה שנראתה מרוחקת מהמסלול שלנו. בפעם הראשונה באותו יום נשמתי לרווחה.

הנשימה לא נמשכה זמן רב: תוך כמה דקות ראינו אותם שוב. הפעם הפריד בינינו לבינם סוס חמישי, בצבע חום כהה. הוא נראה כמי שאינו מוטרד כלל, אפילו לא זיכה אותם במבט, המשיך לאכול את העשב שלו. הייתי רוצה לומר ששאבתי ממנו ביטחון, אבל זו לא תהיה האמת: הייתי מאוד לא רגועה בגלל החלק של ה"טף", כלומר החזירים הקטנים שהוריהם ירצו להגן עליהם. שוב חיכינו עד שהשבט יאמר את דברו.

למרבה המזל, השבט חצה את השביל לצד אחר. תוך זמן קצר נשמעו יללות תנים נוראיות. למרות שמדובר היה בעלייה, הבאנו ספרינט לגדר השביל המפריד בין שני חלקי הטיול (כלומר את המסלול חוצה שביל עפר, ומשני צידיו הוצבו שתי גדרות שאותן יש לעבור). עכשיו, כשכבר היינו בצד ה"שני" הרגשתי גיבורה לומר: זאת רמת הגולן האמתית! ככה צריך לחוות אותה!

האם בזאת תמו הרפתקאות ספארי רמת הגולן? לא ממש.

אחד עמד ושמר, שלושה נעו בחופשיות. חבורת התנים בשביל רמת הגולן, קטע 7

אחד עמד ושמר, שלושה נעו בחופשיות. חבורת התנים בשביל רמת הגולן, קטע 7

אחרי שצילמנו בנחת סתווניות, הגענו לקרחת יער שבקצה שלה עמדו ארבעה תנים מדהימים ביופיים. התבוננו בהם: אחד עמד ושמר, שלושה נעו בחופשיות. אף פעם לא ראיתי חבורת תנים כזו, בצבע חום-אדום, כמו בסרט טבע של נשיונל ג'יאוגרפיק. לצערי, הסרט נגמר מהר: משום מה, הם ברחו. משום מה, תוך פחות מחצי דקה הגיע עוד שבט חזירי בר. שוב, גברים, נשים וטף. אולי היה גם נוער, מה אני יודעת. בכל מקרה, נאלמתי דום.

אולי עבור טיילי שביל רמת הגולן מדובר במופע שבשגרה, אולם עבורנו זו הייתה חוויה יוצאת דופן. לא נלאה בפירוט המשך העלילה, אך נאמר בקיצור: בחלוף כמה דקות הברחתי חזיר בודד ("את רואה!", פסק הבנזוג, "הם מפחדים ממך! את לא צריכה לפחד מהם"). בסיום המסלול, שהוא כאמור גם נקודת ההתחלה, עמדתי לקרוא את השלט שמסביר על המקום, על מנת לדעת האם כתוב בו איזה בעלי חיים עשוי המטייל לפגוש. סיימתי לקרוא, לא היה כתוב דבר בעניין, הסתובבתי אחורה, והופס, מאחוריי ארבעה חזירים חצו את הכביש. הבאתי ספרינט לאוטו. הבנזוג נשאר לצלם.

מתחילים לנסוע, אין נפש חיה באזור, תרתי משמע. הבנזוג מסמן לי לעצור – שבט חזירים הולך על ההר מימין לנו. ממשיכים, לפנינו חזיר חוצה את הכביש מימין לשמאל. נעצרתי מייד. הסתכלתי שמאלה: זכר ושני גורים היו מתחת לעץ שאליו הוא רץ. עכשיו הם היו ארבעה, ותוך שתי שניות כולם חצו את הכביש בריצה לצד השני, והצטרפו לשבט אחר. זה היה ממש כאילו אחד מהם בא לקרוא לחבר'ה המתבודדים לחזור, כי ממשיכים. שבט נוסף פגשנו ליד הטורבינות של רמת הגולן.

שבטים שבטים, גברים נשים וטף. חזיר בר ברמת הגולן

שבטים שבטים, גברים נשים וטף. חזיר בר ברמת הגולן

בכל חיי קודם לכן, במצטבר, לא ראיתי כזו כמות של חזירי בר. בוודאי שלא ביום אחד. הצירוף עם התנים והצבאים, כמו גם הסוסים המשוטטים נטולי הבעלים, יצר חוויה בלתי נשכחת (וזה בלי לקחת בחשבון פרפרים, לטאות, ציפורי שיר ואת הפרחים הייחודיים, כמובן). באתרים שבהם ביקרנו לא דיברו על חוויה כזו, בעיקר המליצו על חלמוניות וסתווניות שפורחות באוקטובר-נובמבר, וקבעו שזה ההיי-לייט. טיילנו הרבה בחגים האלה. כזה טיול – לא היה לנו.

האם התחלתי לחיות בשלום עם חזירי בר? לא ממש. הפחד יהיה שם גם בפעם הבאה. ובכל זאת, אני שמחה שהטיול הזה קרה לי, ושהבנזוג לא הסכים להצעה שלי לוותר על המסלול ה"משעמם". איך הוא אומר: אתה אף פעם לא יכול לדעת את מי תפגוש, ומה זה יעשה לך.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Kmo Menifa  On 31 באוקטובר 2016 at 5:53

    לא זוכרת דיווחים על התקפות של חזירי בר על מטיילים. זה אישיו? בכל אופן נשמע שקיבלת מנה גדושה של אדרנלין, משולב בהרבה יופי. השילוב המושלם.

    • galithatan  On 31 באוקטובר 2016 at 10:21

      לפני שנה בערך שאלנו פקח של רשות שמורות הטבע, הוא אמר שעלולה להיות בעיה כשמדובר באימא עם גורים, שתרגיש מאוימת על ידי בני אדם. במקום אחר קראנו שהם יכולים לפגוע, אבל לא לגרום למוות. בכל מקרה, לא הייתי רוצה לבחון את זה בשטח. זו לא בדיוק חיית ליטוף, בלשון המעטה

  • שלומית לוי  On 31 באוקטובר 2016 at 13:53

    מרתק. טיילתי הרבה ברמת הגולן אבל לפני הרבה זמן. מעולם לא ראיתי חזירי בר, . עשית לי חשק עצום לטייל שם.

    • galithatan  On 31 באוקטובר 2016 at 14:18

      אני כל כך אוהבת לטייל ברמת הגולן… מהמקומות הכי יפים ועשירים שיש (גם בחזירי בר)

  • עדה ק  On 31 באוקטובר 2016 at 20:00

    צפיתם שם בנדידת עמים שלמה (: אני מן הסתם הייתי בורחת מהר.

    • galithatan  On 31 באוקטובר 2016 at 22:23

      לגמרי נדידת עמים. גם אני הייתי בורחת – אם רק היה לאן. באמצע מסלול שנמשך כמה ק"מ זו בעיה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: