המוזיאון הוא עירום

פסל במוזיאון דאלי בפריז. מאכזב, בוודאי בהשוואה למוזיאון בפיגרס שבספרד

פסל במוזיאון דאלי בפריז. מאכזב, בוודאי בהשוואה למוזיאון בפיגרס שבספרד

בעקבות חוויה שחוויתי לפני כמה חודשים, חשבתי לשאול כמה אנשים – מה המוזיאון הכי לא מוצדק שהייתם בו. היו כאלה שהפתיעו עם מוזיאון תל אביב, המומה והלובר ("תור ענק ולא נגמר לראות את המונה ליזה, ואתה לא מבין מה יש בה"), וכמובן שממש לא הסכמתי איתם. מאוד אוהבת את שלושת המוזיאונים האלה, שמחזיקים באוספים עשירים ומגוונים, וכמובן שביקרתי יותר מפעם אחת.

הייתה מישהי שציינה את מוזיאון ון גוך באמסטרדם ("הייתי שם שלוש פעמים ובכולן הכול התפספס לי, כמו פיל לבן של אמנות נהדרת רק שטובעת במבנה שהורס לה"). שניים ציינו את סלבדור דאלי: אחד התייחס למוזיאון של האמן הספרדי המשוגע בברלין ("לא מרשים בשום צורה, בעיקר הדפסים"), ואחרת סיפרה שמישהו טען בפניה שהאספוזה של דאלי בפריז לא שווה את הביקור, אבל לדעתה הוא דווקא היה מדהים. אני מסכימה עם אותו מישהו: היה קצת מאכזב, בוודאי בהשוואה למוזיאון בפיגרס שבספרד. הייתה גם אחת שכתבה שלא הייתה במוזיאון כבר עשור.

סרט הקפטן של פויול במשחק ב-16.5.10 שהסתיים בניצחון של בארסה 4:0 על ויאדוליד. מוזיאון קבוצת הכדורגל ברצלונה

סרט הקפטן של פויול במשחק שהתקיים ב-16.5.10, והסתיים בניצחון של בארסה 4:0 על ויאדוליד, במוזיאון קבוצת הכדורגל ברצלונה. יותר טוב מהנעליים, ועדיין

במקרה שלי אלה היו שניים. הראשון הוא מוזיאון הכדורגל של קבוצת ברצלונה, המכונה גם בארסה. בעיניי מה שהולך שם זו פשוט מסחרה אחת גדולה ומוגזמת. או כמו שהבנזוג אמר בזמן שהיינו שם: "באימא שלכם, אתם מראים לנו גרביים ונעליים? מה יהיה? אולי תנסו להציג משהו יותר משמעותי מהגביעים?". מחירי הכניסה הגבוהים לא משפרים את המצב ואת תחושת ה"עשו עלינו סיבוב".

מהפריטים הבודדים בביתן של מיס ון דר רוהה. למעריצים בלבד

מהפריטים הבודדים בביתן של מיס ון דר רוהה. למעריצים בלבד

המקום השני – ומדובר במקרה שונה לחלוטין, אולי אפילו קטגוריה אחרת – היה הביתן של מיס ון דר רוהה בברצלונה. אומרים לך שזה מקום קטנטן אבל שווה ביקור, נבנה ב-1929 לכבוד התערוכה העולמית ואפשר למצוא בו גם את הכורסה שעיצב ון דר רוהה באותה שנה. אני מניחה שרוב האנשים שמגיעים ומשלמים 5 יורו דמי כניסה יודעים לאן הם נכנסים, אבל אני לא ידעתי ולכן הייתי מאוד מאוכזבת. ממש המלך הוא עירום. אין שם כלום למעט הכורסאות, פסל אחד והמבנה עצמו. ממש הרגשתי כאילו רימו אותי.

הלכתי לחנות המזכרות הקטנה רק כדי לעשות עוד משהו במקום הזה, ומצאתי ספר שלם (!) על הביתן, ובו בין היתר שתי זוויות צילום מעניינות שלו. מייד הלכתי לבדוק אותן בעצמי. אחת הצליחה יותר, אחת פחות. תוך 10 דקות, שמתוכן 8 היו מריחת זמן, מיצינו את עצמנו ויצאנו לעבר פובלה אספניול (עוד מקום שנוי במחלוקת, אגב).

העניין הוא שכאשר מישהו מחליט לרכז אוספים בחלל אחד, ולגבות כסף תמורת הצפייה בהם, נוצרת אצלנו ציפייה לכך שהוא יספק לנו חוויה מהותית שתעשיר את חיינו, תחכים אותנו, ואולי אפילו תייצר רגש אמיתי. זו לא יכולה להיות חוויה שתסתיים ממש מהר ולא תותיר חותם אמיתי. אסור שנצא עם תחושה של בזבוז זמן. האפקט הטוב ביותר יהיה אם נרגיש שיצאנו לעולם מחדש – לא רק פיזית מהמבנה שבו שהינו, אלא גם מנטאלית ורגשית. נכון, לא קל לייצר את האפקט הזה, אבל חובה לנסות. הרי שילמנו, לא?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Kmo Menifa  On 18 בספטמבר 2016 at 8:37

    מוזיאון הנעליים בטורונטו. הוא אולי לא המקום הכי נורא ביקום המוזיאוני, אבל הציפיות שלי היו ממש גבוהות. לא ציפיות ולא נעליים.

    • galithatan  On 18 בספטמבר 2016 at 10:04

      אויש באמת מאכזב. כי אם כבר מישהו מחליט שיש מספיק סיבות לפתוח מוזיאון כזה, הוא חייב להוכיח שהוא צודק

  • שלומית לוי  On 18 בספטמבר 2016 at 14:11

    כמה שאת צודגקת לגבי מיס ון דר רוהה והפואבלה אספניול!!! ממש החמצה.
    ומיזיאון ואן גוך ממש נפלא, בעיני. אולי כי באתי אחרי השיפוץ הגדול שעשו בו.

    • galithatan  On 18 בספטמבר 2016 at 14:42

      אההה, אני אגיד לבנזוג שיש מי שהסכים איתי על מיס ון דר רוהה!
      בון גוך הייתי לפני 13 שנה, לא זוכרת משם כלום, אפילו לא אם החמניות כן או לא היו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: