כשהאדמה זזה – פוסט אורח

פרסקו של העיירה אמטריצ'ה

פרסקו של העיירה אמטריצ'ה, מתוך האתר הרשמי של העיירה http://www.amatriceturismo.it

איך הייתם מרגישים אם ברגע אחד המציאות הייתה רועדת לכם מתחת לרגליים, וכל התוכניות הפשוטות והמסובכות של החיים היו נעצרות בבת אחת? בלתי נתפס כמעט. אבל למרבה הצער, אפשרי.

תכירו את אילנה אפרתי: יוצרת רב תחומית – אמנית, מעצבת אופנה, חוקרת, חקלאית אורגנית, כותבת ומצלמת. ב-15 השנים האחרונות היא חיה במקביל בתל אביב ובאומבריה. בארץ היא מעצבת אופנה, ובאיטליה היא עוסקת בחקלאות אורגנית וגם יוצרת.

הבת של אפרתי, ד"ר אור רוזנבויום, היא מומחית להיסטוריה של רעיונות פוליטיים ופועלת בקיימברידג', אנגליה. השנה ייצא לאור הספר הראשון שלה, בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון. ביחד הן חוקרות תרבויות וכותבות עליהן באתר מסעות.

עכשיו הן כאן, בפוסט אורח, שמציע מבט אחר – ודווקא אופטימי – בעקבות רעידת האדמה באיטליה. כאילו רוצות לומר: נכון, היה נורא, מזעזע, הרס עוצמתי, אבל האיטלקים ינצחו את זה. תסמכו עליהם.

 

אמטריצ'ה ידועה בעולם בזכות הספגטי ברוטב 'אל אמטריצ'יאנה', all'amatriciana

אמטריצ'ה ידועה בעולם בזכות הספגטי ברוטב 'אל אמטריצ'יאנה', all'amatriciana

אומבריה 2016

תמונת טבע שלווה של עיירות ציוריות המפוזרות על פסגות הרים, וגולשות ברכות על המדרונות הירוקים מתחלפת בשברירי דקות למחזה מזעזע של הרס וחורבן. מראות קשים הגיעו השבוע מאיטליה באמצעי המדיה השונים אל מיליוני אנשים בעולם. התעתוע המבלבל של שלווה ההופכת להרס בלתי ייאמן מבהיל אותנו כל פעם מחדש.

לפני שבוע, ב-24 באוגוסט, זה קרה בחבל לאציו שבמרכז איטליה. בנקודה מבודדת, באזור הררי שבו שוכן מפגש הגבולות בין שלושה חבלים – אומבריה, לאציו ומרקה – התרחשה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה. אנחנו חשנו את טלטול האדמה באופן קל, אבל העיירה אמטריצ'ה לא שרדה את עוצמת הרעש, שהמוקד שלו היה מתחת למבניה.

אבל אנחנו מבקשות לנטוש לרגע את החדשות הקשות, כדי לספר על העיירה אמטריצ'ה (Amatrice) – על התרבות שלה, יצירות האומנות והארכיטקטורה, אוצרות תרבותיים ששרדו כל כך הרבה שנים מימי הביניים והעת העתיקה. כמחווה למאות שנות תרבות של העיירה שנמחקו, ביקשנו מהאנתרופולוגית וחוקרת התרבות האיטלקייה מריה לוצ'יאנה בוסגין לספר עליה.

אמטריצ'ה נמצאת בחבל סבינה, על אדמתן של מסורות עתיקות מאוד בצפון לאציו. זהו חבל עשיר מאוד במנהגים ובמסורות, שעברו בירושה מהאזורים השכנים – אברוצו, מארסיקה, אומבריה ורומא העתיקה והמודרנית. אמטריצ'ה ידועה בעולם בזכות הספגטי ברוטב 'אל אמטריצ'יאנה', all'amatriciana, עם פלפל שחור או פפרונצ'ינו, פקורינו, 'גואנצ'יאלה' (נקניק לחי חזיר) ועגבניות.

יש מי שטוענים שמדובר במתכון עתיק מאוד, ייחודי למטבח הרועים שהיו מסתובבים בהרים. המתכון מבוסס על גריצ'ה (gricia), רוטב רומאי טיפוסי המבוסס על שומן חזיר, גואנצ'יאלה, פקורינו ופלפל שחור, מרכיבים שהרועים לקחו איתם בתרמיליהם. התוספת של העגבניות היא כמובן מאוחרת יותר, אבל טיפוסית למטבח העממי האיטלקי המסורתי.

מדי שנה מגיעים אנשים מכל העולם לאמטריצ'ה כדי לחגוג את חגיגת הפסטה, שנערכת לקראת סוף אוגוסט. הפעם היו אמורים לציין 50 שנה לאירוע, אך כמובן שבעקבות רעידת האדמה הוא בוטל. עם זאת, בכל רחבי העולם מסעדנים הרימו את הכפפה. בטורינו, ארגון סלואו פוד ארגן בכיכר סן קרלו חגיגת ספגטי לאות סולידריות עם הנפגעים, ובמטרה לאסוף תרומות עבורם. גם בפרוג'ה שבאומבריה נערך אירוע דומה. במסעדות איטלקיות ברחבי העולם החליטו להגיש מנת ספגטי אל אמטריצ'יאנה, וחלק מההכנסות נתרמו לנפגעי רעש האדמה.

***

בזיליקת סן פרנססקו מתוך האתר www.amatriceturismo.it

בזיליקת סן פרנצ'סקו מתוך האתר http://www.amatriceturismo.it

פרט מתוך הפרסקו Albero di Jesse

פרט מתוך הפרסקו Albero di Jesse

הכפר ההררי המקסים הזה אוצר בתוכו גם עבודות אמנות חשובות, ביניהן פרסקו מיוחד המתאר את דמותה של הסיבילה, נביאה מיתולוגית מהתרבות הים תיכונית העתיקה והימי ביניימית, ודמויות נודעות נוספות כמו המשוררים וירג'יליו ודאנטה אליגיירי, או דוד המלך ומלאכי שרת.

הציור, Albero di Jesse, הוא פרי מכחולו של צייר אנונימי מהאסכולה המרקיג'יאנית או אברוצית, שפעל עבור בזיליקת סן פרנצ'סקו. למרבה הצער, עתידו של הפרסקו, שהושלם בשנת 1390, עומד בסכנה לאחר רעידת האדמה והתמוטטות גג הכנסייה.

אמטריצ'ה היא גם מקום של כישוף ומסתורין. במסורת העממית המקומית, בלב הכפר נפערה דרך תת קרקעית שרק הנזיר בנדטו הקדוש הכיר. המנהרה הייתה דרך היציאה היחידה מעולמה המכושף של הסיבילה ההררית, שגרה במערה בהר הסיבילה בין אומבריה למארקה, ומשכה אל גן העדן שלה אבירים תועים ומטיילים סקרנים, כדי לכלוא אותם בביתה לנצח.

ואי אפשר שלא לחשוב: מה נפער שם עכשיו?

אחד מהספרים שפורסמו על אגדת הסיבילה

אחד מהספרים שפורסמו על אגדת הסיבילה

*כל הזכויות שמורות למסעות בגארדרובה ומריה לוציאנה בוסגין

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומית לוי  On 1 בספטמבר 2016 at 15:25

    לבי יוצא אל תושבי האזור.
    ואהבתי את העובדה שארחת את הבלוג של אילנה אפרתי ובתה. גם כי הן מעניינות, ברור. מאד. וגם כי זה סוג של הזדהות עם אנשי הכפרים באזור הזה.

    • galithatan  On 1 בספטמבר 2016 at 15:36

      זה שופך יותר אור על המקומות עצמם, ולא רק ברמת הנזקים שהם חוו. ובהחלט היה משמח להכיר את הבלוג שלהן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: