אוי רוטרדם, ווי מדאם נו מדאם

20150914_133330

לא הולנדית טיפוסית, במובן החיובי של המילה. רוטרדם

אתמול קראתי משפט של מרסל פרוסט: "המסע האמיתי של הגילוי לא מורכב מחיפוש ארצות חדשות, אלא מהתבוננות עם עיניים חדשות". במילים אחרות, אפשר לגלות דברים חדשים בכל מקום שבו נמצאים, גם אם זה כבר שנתיים או חמש שנים. ואפשר להגיע למקומות חדשים ולא לגלות בהם שום דבר, כי לא מנסים לפקוח את העיניים באמת.

בקרוב נציין שנה לנסיעה שלנו לבלגיה, שבה גם ביקרתי בהולנד (בזמן שהבנזוג היה בכנס שלו). עכשיו, כשאני כבר די רחוקה משם, וגם נסיעות לחו"ל קצת רחוקות ממני, נחמד לפתוח את היומן ולהיזכר ביום שלי ברוטרדם. לכאורה, עיר תעשייתית ומאוד לא הולנדית במובן הפסטורלי הכפרי או הימי ביניימי שמקושר בדרך כלל לארץ המישורית הזו. אין כאן טחנות רוח, וגם אין שייט תעלות. אבל העיר הזו הציעה לי חוויה כייפית במיוחד, שאני מציעה בחזרה לכל מי שקורא כאן.

בשעת בוקר מוקדמת יחסית (אבל לא יותר מדי. בכל זאת, בי עסקינן) יצאתי ברכבת הישירה לרוטרדם, והגעתי תוך שעה ורבע. כדי לנסוע במטרו של העיר רכשתי כרטיס מגנטי במכונות האוטומטיות (לא היה קל: האנגלית שם מתובלת בהולנדית) ונסעתי לתחנת Blaak. ממש ביציאה מהתחנה מצאתי לימיני את בתי הקובייה ומשמאלי את השוק המקורה.

השוק המקורה הראשון בהולנד. Market Hall

השוק המקורה הראשון בהולנד. Market Hall

על הקשת הפנימית של השוק יש ציורי ענק

על הקשת הפנימית של השוק יש ציורי ענק

כבר אכלתם גבינת קוקוס? גבינות מיוחדות באחד מדוכני השוק

כבר אכלתם גבינת קוקוס? גבינות מיוחדות באחד מדוכני השוק

כיוון שהבתים נפתחים רק ב-11, החלטתי להתחיל בשוק שנקרא Market Hall ושנחשב לשוק המקורה הראשון בהולנד. חלק מהדוכנים עוד לא היו פתוחים כשהגעתי (אוהבים לישון פה), אבל לאט לאט נפתחו עוד ועוד דוכנים. השוק מעוצב מדהים, כקשת שעל צדה הפנימי מצוירים ציורי ענק של פרחים, פירות וירקות שמכוסים במנורות לד. מבחוץ ראיתי מרפסות, אז אולי זה גם מלון – רשמתי לעצמי לברר (בבית מצאתי שאכן יש בו 246 דירות ומשרדים).

בכל מקרה, הניקיון והסדר הזכירו לי את השווקים של שטוקהולם, והאפשרויות הקולינריות הזכירו לי את הבוקריה בברצלונה. כמו שניתן להבין מאוד נהניתי שם, ואף רכשתי לי גבינת כמהין – המוכרת הבטיחה שהגבינה יכולה לעמוד סגורה חודש מחוץ למקרר, ולא יקרה לה כלום. אוכל של ממש לא קניתי, כי לא הייתי רעבה.

מעניין כמה עולה פה שכר דירה. בתי הקובייה של רוטרדם

מעניין כמה עולה פה שכר דירה. בתי הקובייה של רוטרדם

יצאתי מהשוק, חציתי את הרחבה הגדולה, והגעתי לבתי הקובייה – פרויקט אדריכלי מסוף שנות ה-80 שכבר עבר שיפוץ פעם אחת, ובימים אלה עובר שיפוץ שוב. מדובר ב-18 בתים בני שלוש קומות כל אחד, שמלמדים פונקציונליות מהי, עם אפשרות לשמור על מרחב. אחת הדירות היא דירה לדוגמה או מוזיאון או איך שרוצים להגדיר את זה אחרי שמשלמים 3 יורו.

נכון שהזהירו שם על כל חלון שלא להעז לפתוח אותו כי "לא יתקבלו החזרים על אצבעות שייחתכו", אבל זו עדיין הייתה חוויה די כייפית להסתובב שם, ובמיוחד לשבת בסלון עם הסקיילייט בקומה האחרונה של הבית. לא רציתי לזוז משם, אבל כן רציתי שכל האחרים יזוזו כדי שתהיה לי זווית צילום טובה. לצערי, שכחתי לשאול כמה עולה שכר דירה, ואם יש אנשים שמחכים בתור לשכירות, פשוט כי זה מדליק. מה שכן, זה מתאים רק ליחיד או לזוג. לא למשפחה, לא לשותפים, ולא לאנשים שמתעייפים מהר מלעלות במדרגות.

אחרי הביקור פצחתי בשופינג קל בחנויות שבסביבה, ותכננתי לבדוק האם הכנסייה פתוחה, כי המבנה נראה מעניין מבחוץ. אלא שאז התחיל לרדת גשם ונאלצתי לקנות מטריה פשוטה ודפוקה ב-4 יורו רק כדי להמשיך את היום הזה. ובכן, לא ברור אם כל המהלך היה שווה, כי הכנסייה היתה סגורה והכרתי בדבר רק אחרי שסיימתי להקיף אותה, וכי כמעט לא ירד יותר גשם אחר כך.

המבנה הגבוה ביותר בהולנד, 185 מטר. היורומאסט

המבנה הגבוה ביותר בהולנד, 185 מטר. היורומאסט

הנקודה הבאה שלי הייתה יורומאסט – המבנה הגבוה ביותר בהולנד, המתנשא ל-185 מטר. הכניסה עולה 10 יורו ואפשר לשלם רק עם כרטיס אשראי – לא לעניין, לדעתי, כי לא לכולם יש אחד כזה. בכל מקרה במעלית בדרך למעלה השמיעו את השיר האהוב עליי Because I'm happy – בהחלט תאם את מצב הרוח שלי. עלינו 112 מטר עם המעלית, ואז עוד כ-60 מטר עם מעלית שנייה. כל הדרך למעלה השקפנו על הגנים ועל הנמל ועל הגשר של קלטראווה. אין ספק, העולם נראה יפהפה ממעוף הציפור.

הסתובבתי קצת, צלמתי קצת, החלטתי שמיציתי, ונעמדתי במה שחשבתי שהוא התור למעלית למטה. ובכן, הפלא ופלא, זו הייתה מעלית שהיא בעצם טבעת המקיפה את המחט הלבנה של היורומאסט, ושעולה באיטיות עד לנקודה הגבוהה ביותר האפשרית, ואז עושה סיבובים של 360 מעלות כדי שנהנה מכל הנוף (בסרטון המצורף עשיתי זום על הגשר של קלטראווה). זו הייתה חוויה נהדרת ולא צפויה מבחינתי, שלאחריה כבר הייתי ממש רעבה.

לא זול, אבל שווה כל יורו, קודם כל בזכות הנוף. המסעדה של היורומאסט

לא זול, אבל שווה כל יורו, קודם כל בזכות הנוף. המסעדה של היורומאסט

ירדתי למסעדה של היורומאסט – שגם היא נהנית מנוף מדהים 360 מעלות, והזמנתי כריך מושקע שכלל זוקיני, פטה, ממרח חצילים ופסטו. יחד עם דיאט קולה זה עלה 10 יורו – לא זול, אבל לא נורא. מה גם שהנוף שווה כל יורו, ושיש wifi חינם, לא עניין של מה בכך באמצע היום. לקחתי את הזמן עם החוויה הזו, אבל בסוף לא הייתה ברירה וירדתי למטה. השיר שהתנגן במעלית הפעם: איי וויש דאט איי קוד פליי (Fly away) של לני קרביץ. בחירה מעניינת!

אם היה לי עוד קצת זמן, הייתי עושה שייט בנמל, בודקת את הגנים או נוסעת לגשר היחיד שנבנה בזכות מימון המונים ושעוצב ברוח השיתופית הזו. אבל אני הייתי צריכה לחזור לאנטוורפן, וכך הסתיים לו היום הכי לא הולנדי שאפשר לדמיין, ועם זאת, הולנדי לגמרי: עם גבינות, אדריכלות ייחודית ונופים לא צפויים.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: