לאן הייתם הולכים עם זה

IMG_8736

יש קסם נהדר בתערוכות בוגרים של מחלקות אופנה. זה המקום שבו אין כמעט דבר כזה 'לא לגיטימי', הכל הולך, אין מגבלות של לבישות, אפשר להשתולל, אף אחד לא אומר פרט א פורטה בקול רם, למה צריך שיהיה רדי טו וור. רק תנו לנו בראש. אנחנו כבר נזרום אתכם, נעוף אתכם, ואם תהיו ממש מוצלחים, נמחא לכם כפיים בסגנון העכשווי: צילום והעברה בווטסאפ לחברים, ו/או פרסום ברשתות החברתיות.

ובכל זאת, לא כל המיצגים שראינו בתערוכת הבוגרים בבצלאל צייתו לכללים הפשוטים האלה. חלקם נבעו מתוך רצון להתחבר לשורשים, להציג אותנטיות, לתת כבוד למקורות. חלקם התקשו ליצור משהו ייחודי מספיק, כזה שיגרום לקהל להיעצר יותר מחצי דקה (ועדיין בכל פעם שנעצרת, מסתכלת לימין ולשמאל, בודקת אם המעצב נמצא ברדיוס, אולי לא כדאי לומר את דעתי בחופשיות ובקול רם?). אלה יצטרכו להתאמץ קצת יותר בצאתם אל העולם הקר שם בחוץ. סומכת עליהם: הרי הםיכולים לעצב לעצמם את המעיל, הצעיף והכפפות.

בינתיים נתרכז כאן בקולקציות שתפסו את תשומת לבנו.

****תערוכת הבוגרים של בצלאל מוצגת עד ה-29.7, בקמפוס בהר הצופים. כל הצילומים הם שלי****

*

זו שהעברתי בווסטאפ לחברות: הקולקציה של שחר אברג'יל

עולם הילדות חודר לאופנת המבוגרים

עולם הילדות חודר לאופנת המבוגרים

לקולקציה הזו קוראים "מיועד לגילאי 6+" ויש מאחוריה סיפור: העסק המשפחתי הוא חנות צעצועים שנקראת על שמה של שחר, והיא זו ששימשה תפאורה לנעוריה (הו הקנאה) והשראה לפרויקט. מתוך שפע הצעצועים שהקיפו אותה, אברג'יל נמשכה במיוחד לאוסף רובוטים עשויים פח שהיה מונח על מדף גבוה בחנות. הגזרות לבגדים בקולקציה נוצרו בהשראת חלקי הרובוטים השונים, ושולבו בהם חומרים מתוך ערכות יצירה לילדים, שקיבלו פרשנות חדשה מתוך נקודת מבט עכשווית. אגב, הפריט שהעברתי לחברות היה הבגד השקוף,  והפריט שהבנזוג חשב שמגניב אם הוא יהיה בארון שלי הוא החולצה הצהובה. החומרים בקולקציה: כותנה, אריגים סינתטיים, צבעי ויטראז' וטוליפ, חרוזי גיהוץ.

*

זו שמיהרתי להעלות בפייסבוק: הקולקציה של דקל בר

הכלאה בין הגוף הטהור לגוף הזר שהשתלט עליו

הכלאה בין הגוף הטהור לגוף הזר שהשתלט עליו

"גוף זר" של דקל בר הוא משהו שאי אפשר להתעלם ממנו. לא ראיתי אחד שנשאר אדיש, למרות שכמעט בכל שנה אחד הבוגרים מציג משהו בסגנון הזה, שכולו קפלים ושכבות. לדברי בר, חלומות חוזרים שרדפו את שנתה הם שהיוו את ההשראה לפרויקט. בחלומות, נשים רדופות שמרחביהן הפרטיים והאינטימיים חוללו, חותרות להשיג בחזרה את השליטה על חייהן ועל גופן. הקולקציה, לפי בר, יוצרת הכלאה בין הגוף הטהור לגוף הזר שהשתלט עליו. הנפחים העצומים בולעים את הגוף, ולהמשך ההסבר קצת פחות התחברתי – אבל למי אכפת מההסברים כשיש כזה דבר מול הפרצוף. פשוט נהדר.

*

אלה שהעברתי לקולגות מהעבודה: הקולקציות של קים פרץ וליהיא פרידר  ושל עדי אוסדון

זה מה שקורה כשמשחקים בארגז כלי התפירה

זה מה שקורה כשמשחקים בארגז כלי התפירה

קים פרץ וליהיא פרידר יצרו את "החוט המקשר" תוך כדי משחק בארגז כלי תפירה, עם סרט המידה, המספריים, החוט והמחט, ועם תפיסה שהכול יכול להשתנות. הוספנו והורדנו, פירקנו והרכבנו, עד שהבגד, החוט המקשר בינינו, הפך למציאות חיה", הן מסבירות. חומרים: משי, כותנה, צמר, אריגים, וסריגים סינתטיים.

הגלדיאטוריות החדשות

הגלדיאטוריות החדשות

נקודת המוצא של עדי אוסדון בפרויקט "מעשה ברקמה שנפרמה" הייתה מסורת הנדוניה, שנועדה להבטיח שאישה נשואה לא תישאר חסרת כל במקרה שבעלה ימות.  נערות רקמו בגדים מגיל צעיר כדי להבטיח את הנדוניה שלהן, וזה מה שאוסדון עשתה כאן – אם כי היא השתמשה בתך המודפס בהדפסת תלת ממד, המדמה רקמה פרומה. הגזרות השונות מדמות שריונות של גלדיאטורים ומבטאות את עוצמתן של הנשים, הנראות כלוחמות. חליפת החצאית שנמצאת כאן בפרונט שבתה את לבי. שווה לעשות בשבילה דיאטה. חומרים: עור, ניילון, מתכת.

*

זו שחזרתי אליה פעמיים: הקולקציה של רוני גלילי

אשליות אופטיות שמצריכות מבט נוסף

אשליות אופטיות שמצריכות מבט נוסף

"הקו המטעה" של רוני גלילי הוא פרויקט שבו חקרה אשליות אופטיות, וניסתה לטשטש את גבולות המתאר של הגוף באמצעות שפת האופנה. הבגדים עשויים יריעות רחבות ושטוחות, ועליהן דפוסים של רישומי קווים שיצרה בעיפרון. התוצאה היא אשליה נהדרת של גופניות אחרת. מפתיע לגלות שרק חומר אחד שימש בקולקציה הזו: צמר.

*

זו שלקחתי את הגלויה שלה כדי לתלות בעבודה: הקולקציה של ענבל מימון

מוטיב הציפור, המסמלת חופש, הוא חלק בלתי נפרד מהקולקציה

מוטיב הציפור, המסמלת חופש, הוא חלק בלתי נפרד מהקולקציה

בקולקציה שלה, "השבט שלי", חקרה ענבל מימון את השבטים האתניים ואת סגנון ההתקשטות וההתגנדרות שלהם. היא סבורה שהעולם המודרני גורם לנו להתנתק מהטבע ומעצמנו, וההתכתבות עם שבטים מסמלת עבורה את החיבור מחדש לעצמה, לשבט שלה. בין המוטיבים החוזרים: ציפור שמסמלת את החופש, כמי שיכולה לעוף בין תרבות המערב האינדיבידואלית לתרבות השבטית המסורתית. אגב, הצד האחורי של כל עיצוב בקולקציה מעניין לא פחות מהצד הקדמי (וכשאתלה את הגלויה במערכת, זה הצד שיראו בה). חומרים: צמר, עור, פרווה סינתטית, חבל, קש, נוצות, צדפים, עץ ופלסטיק.

*

זו שאמרתי לבנזוג 'בוא הנה אתה חייב לראות את זה': קולקציית הנעליים של איה פלדמן

Try walking in my shoes

Try walking in my shoes

לקוקלציה קוראים היברידים, והיא נובעת מתוך הסקרנות של פלדמן בכל הנוגע לשאלת קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ. בהשראת עולם בדיוני משלה, כמו המבנה והתנועה של בעלי כנף, היא יצרה נעליים המתאימות לכף הרגל האנושית אך מהדהדות היברידים מעולם מדומיין. אישית קשה לי לדמיין עצמי צועדת שני צעדים רצופים עם הנעליים האלה, אבל פלדמן מבטיחה שהחוקיות של כובד המשיכה נותרת על כנה, מייצבת את הגוף ומחברת אותו למציאות. במילים אחרות, יש תחושת ריחוף וחוסר משקל אבל זה לא אומר שאי אפשר להתקדם. הייתי שמחה לבדוק אם היא צודקת.

*

וזו שבלטה דווקא בכיוון לא צפוי: הסל של רוחמה קזז

את הסל הזה הייתי שמחה לקנות לעצמי

את הסל הזה הייתי שמחה לקנות לעצמי

כשרוחמה קזז יצרה את "רוחמה דור ב'", היא שאבה השראה מסבתה רוחמה שחיה בעיראק של תחילת המאה ה-20, אך תיבלה את העיצובים שלה בהומור עצמי עכשווי. לקולקציה התחברתי פחות, אבל הסל הזה פשוט שבה את לבי. בשמחה הייתי קונה אותו (אפילו הבנזוג אהב מייד!). כשניסיתי לברר עם רוחמה לגבי האפשרות הזו, היא סיפרה שהייצור שלו מאוד יקר כרגע, והיא עובדת על כך שיהיה יותר סביר לייצר ולמכור אותו בכמויות גדולות. נחזיק אצבעות שזה יקרה במהרה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On 26 ביולי 2016 at 4:10

    הבגדים של רוני גלילי מרתקים

    • galithatan  On 26 ביולי 2016 at 10:30

      לגמרי. ובדיעבד אני חושבת שהייתי צריכה לצלם בזווית שממחישה את זה טוב יותר

  • עדה ק  On 26 ביולי 2016 at 10:44

    הסל באמת חמוד, והנעליים (האחרונות) מזכירות קצת זוג ברבורים שעומד להמריא מתוך האגם, אבל אני סקרנית לראות איך לא נופלים מהן.

    • galithatan  On 26 ביולי 2016 at 10:58

      אהבתי את דימוי הברבורים, ובעניין איך לא ליפול – אני קצת מצטערת שלא הייתי בתצוגה של הבוגרים, כי מן הסתם שם היה אפשר לפענח את התעלומה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: