ניפגש בקפה

יותר קל לדמיין את קריסטן סטיוארט עושה הירואין מאשר שותה משקה בריאות. סטיוארט וג'סי אייזנברג ב"קפה סוסייטי"

יותר קל לדמיין את קריסטן סטיוארט עושה הירואין מאשר שותה משקה בריאות, ועדיין התאהבתי בה. סטיוארט וג'סי אייזנברג ב"קפה סוסייטי"

אנשים נוירוטיים מוציאים אותי מדעתי, אבל כשהם על המסך זה משהו אחר. כלומר תלוי אם קוראים להם וודי אלן או לא. קפה סוסייטי, סרטו החדש של אלן, עולה לאקרנים הערב (21.7.16), ולמרות שהוא לא נראה על המסך – אלא רק משמיע את קולו, כמו ב"ימי הרדיו" – זה לגמרי סרט בצלמו ובדמותו ובהתפלספותו.

לתפקיד הוודי אלן העכשווי נכנס ג'סי אייזנברג ("הרשת החברתית"), והוא עושה זאת יפה, במיוחד בסצנה עם הזונה: בטוח ראה את כל סרטי אלן הישנים ברצף. פשוט חיקוי מושלם, וגם פתרון לאלן שלא יכול להישאר צעיר לנצח, ויודע שיש גיל (80) שבו אתה כבר לא רוצה לראות את עצמך על מסך ברוחב 10 מטר וגובה 6 מטר, במיוחד אם אתה לא חובב גדול של בוטוקס וניתוחים.

העלילה היא כזו: בובי דורפמן (אייזנברג) בחור יהודי מניו יורק מייחל לעזוב את המשפחה המטורללת שלו, ולהצטרף לעסקי הקולנוע. אימא שלו מסדרת שזה יקרה דרך אחיה פיל סטרן, סוכן שחקנים (סטיב קארל) טיפוסי קלאסי ודמות חזקה בתעשייה ההוליוודית. כמובן שהוא לא משתגע על הרעיון, אבל יש גבול כמה אתה יכול להתחמק מהמשפחה היהודית שלך. הוא מבקש מווני, אחת העוזרות שלו (קריסטן סטיוארט), להדריך את בובי בעיר. לאט לאט נרקם ביניהם קשר חברי חזק שמתפתח קדימה, אלא שהיא כבר בשיאו של רומן עם מישהו אחר (לגלות או שזה ספויילר? נשאיר את זה ככה, למרות שהאמת מתבררת די מהר).

לסרט, שנבחר לפתוח את פסטיבל קאן, יש אסתטיקה מופלאה שמזכירה במשהו את "גטסבי הגדול". כאן זהו הזוהר ההוליוודי של שנות ה-30, ומסיבות הבריכה האלגנטיות. כן, גם אז ריכלו וסנדלו, אבל עם הרבה יותר סטייל שעם השנים הפך מקור לחיקוי. בשלב מסוים בובי מבין את הפרנציפ, וחוזר לניו יורק. שם הוא מתחתן עם ורוניקה (המכונה גם היא ווני. מגלמת אותה בלייק לייבלי), ומנהל ביד רמה את מועדון הלילה של אחיו המפוקפק. לכאורה הכול בסדר והוא מוצא את מקומו, שמח בחלקו. עד שמתרחש המפגש החוזר, הבלתי נמנע. הופ.

אייזנברג מציג חיקוי מושלם של וודי אלן, כנראה בזכות מרתון צפייה בסרטיו הישנים

אייזנברג מציג חיקוי מושלם של וודי אלן, כנראה בזכות מרתון צפייה בסרטיו הישנים

הסוכן ההוליוודי הקלאסי. סטיב קארל

הסוכן ההוליוודי הקלאסי. סטיב קארל

בעצם יש פה שלושה שחקנים ראשיים: קארל, אייזנברג וסטיוארט. בעיניי, סטיוארט עושה עבודה נהדרת, מחליקה בטבעיות לתוך התקופה, וברור למה בובי מתאהב בה. אני אוהבת לראות אותה על המסך, למרות שהיא לא מזוהה אצלי עם משהו חיובי – יותר קל לי לדמיין אותה עושה קוקאין או מזריקה הירואין, מאשר שותה משקה בריאות.

גם סטיב קארל עושה פה יופי של תפקיד, שנפל עליו ממש במקרה – ברוס וויליס היה אמור לגלם את פיל סטרן, אבל הוא כל כך זלזל בהפקה, שוודי אלן אמר לו תודה ושלום. אבל מי שגונבות את ההצגה בעיניי הן אחותו של בובי ואימא שלו, הדמויות הסופר-יהודיות המצחיקות, שלדעתי אפשר היה לתת להן סרט משל עצמן. כל סצנה שלהן היא כמו מירי פסקל האשכנזית. בזכותן, בעיקר, אפשר להגדיר את הסרט כקומדיה. ואם אני לא טועה, האימא היא זו שקיבלה את המשפט "תחיה כל יום כאילו הוא האחרון, ויום אחד זה יקרה".

יש עוד יתרון לסרט: הוא נמשך רק 96 דקות. בימים שבהם במאים מרגישים שאם הם עשו סרט בן פחות מ-120 דקות הם פישלו, מדובר במחווה נאה לצופים. במיוחד לאלה מהם שמתקשים לשבת על הישבן, ומתגעגעים לימים שהייתה הפסקה באמצע.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: