הכחולה הגדולה

מה שטוב לנשיא צרפת. מסעדת "הרכבת הכחולה" בפריז (צילום יח"צ)

מה שטוב לנשיא צרפת. מסעדת "הרכבת הכחולה" בפריז (צילום יח"צ)

כידוע לקוראי הבלוג, את יום הולדתי ה-40 שחל לפני זמן לא רב חגגתי בפריז. את ארוחת יום ההולדת, שעליה אספר היום, החלטנו לאכול בתחנת רכבת. לא, לא השתגענו, ולא חשבנו שבגט עם פרומז' תוך צפייה ברכבות נכנסות ויוצאות זו הדרך הכי 'מגניבה' לחגוג. הסיבה היא אחרת: בגאר דה ליון נמצאת מסעדת 'הרכבת הכחולה'.

המסעדה נבנתה יחד עם התחנה ב-1900 כחלק מההכנות לתערוכה הבינלאומית שנערכה בעיר באותה השנה. הארכיטקט מריוס תיאודור תכנן מגדל שעון בגובה 64 מטר וחזית מרשימה, ואז התבקש על ידי חברת הרכבות לבנות מקום שיהווה "בופה יוקרה" ויעיד על שירותי הנוחות שהיא מציעה. הפתיחה התרחשה שנה מאוחר יותר, בנוכחותו של לא פחות מנשיא צרפת דאז, אמיל לובה. ובכן, הוחלט שמה שטוב לנשיא (וגם לסלבדור דאלי, קוקו שאנל ובריז'יט בארדו), טוב גם לי.

כיאה למקום עם היסטוריה, אפילו הצלחות ממותגות

כיאה למקום עם היסטוריה, אפילו הצלחות ממותגות

אחד הטיפים שקראתי ברשת לפני הנסיעה היה שבמסעדות פריזאיות בשום פנים ואופן לא מומלץ לומר למלצר את המילים 'מנה צמחונית' או 'אלרגיה', כיוון שיהיה זה כמו לצעוק 'מחבל' במסעדה תל אביבית. ובכן, אני צמחונית ואילו בן זוגי אלרגי למזונות רבים. הוסיפו לכך את העובדה שהצרפתית שלנו דלה, ושהמלצר הגיע לפני שהספקנו לשאול מה הסיסמה לאינטרנט האלחוטי ולגלוש במהירות ל'גוגל תרגום', וקבלו מצב מצוקה.

איך יצאנו מזה? אני רוצה להאמין שזה החיוך. שלו, לא שלי. אני הייתי מוטרדת מדי מכך שאני מוקפת צרפתיות מוקפדות ומתוקתקות מכף רגל ועד סיכת ראש. שלא לדבר על הטבעיות שבה הן השתלבו שם, כאילו גדלו לתוך מסורת הפאר הזו (כלומר, כן, ברור שגדלו). וזה הזמן לומר שחלל המסעדה נראה כמו אולם שנלקח מארמון ורסאי – עם הרבה קישוטי זהב, פרסקאות ותקרות מעוגלות מצוירות.

לא פחות מ-27 אמנים צרפתיים עמלו על היצירה המוזיאונית הזו, שנחשבת בצרפת למונומנט היסטורי. אפשר לקנות בה כמזכרת את דגם הכובע הכחול של הכרטיסן לצד ארנקים כסופים וצלחות יוקרה – במידה ואתם ממש פרנקופילים. אגב, שמה הנוכחי של המסעדה ניתן לה ב-1963, על שם הרכבת האגדית שיצאה משם לעבר הריביירה הצרפתית.

שעשוע החיך שקיבלנו עוד לפני המנה הראשונה

שעשוע החיך שקיבלנו עוד לפני המנה הראשונה

מתחילים את העונג

מתחילים את העונג

והאוכל, אתם שואלים? זו הייתה אחת הארוחות הטובות והיפות ביותר שאכלנו. אחרי שאתה מסתכל על המנות מכמה כיוונים, אתה מתענג על כל ביס, נהנה מהטעמים הנהדרים בפה, ולוקח עוד לגימה מכוס היין המדויקת שהתאימו לך. על החשבון בסוף אפשר לומר כך: ביומולדת עגול לא חוסכים. בכל זאת, בא רק פעם בעשור, וחוץ מזה, בעשורים הקודמים הייתי מאוד חסכונית.

הכניסה למסעדה (צילום יח"צ)

הכניסה למסעדה (צילום יח"צ)

מי שרוצה לרכוש העתק מכובעו של הכרטיסן, מוזמן להתחיל לספור את שטרות היורו

מי שרוצה לרכוש העתק מכובעו של הכרטיסן, מוזמן להתחיל לספור את שטרות היורו

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 19 ביוני 2016 at 7:35

    זאת לא רק מסעדה מעוצבת להפליא, זהו אתר היסטורי מדהים !! מסכימה איתך שביום הולדת עגול לא חוסכים. בכיף 🙂

    • galithatan  On 19 ביוני 2016 at 11:01

      בהחלט מדהים שם 🙂 ואני שמחה שבסוף הלכנו (זו לא הייתה הבחירה הראשונה)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: