הטיימינג לא היה משהו: ערב הפתיחה של פסטיבל האור 2016 נקבע לערב ל"ג בעומר, מה שגרם למיעוט בולט של מבקרים – במיוחד בהשוואה למה שמצופה בערב כזה – ולנוכחות מובלטת של תיירים. זה דווקא היה נחמד, לשמוע כל כך הרבה שפות מסביבך (מעניין אם הם שמו לב שהפעם, יותר מתמיד, היה מדובר באירוע סופר תיירותי), אבל הייתה חסרה לי ההמולה המתלווה לפסטיבל בדרך כלל. מי היה מאמין שאתגעגע לצפיפות.
כמובן, יש עוד עניין פעוט אחד: מאז אוקטובר, שזה יוצא כבר שבעה חודשים, אנשים די מתרחקים מהעיר העתיקה. אפילו אנחנו בקושי מגיעים לשם, למרות שאנחנו מאוד אוהבים אותה, ובקיאים ברוב הסמטאות. אף אחד לא רוצה דייט עם סכינים, אם זה לא במסעדה.
השנה יש חמישה מסלולים, אחד מהם יוצא מגבולות העיר העתיקה, ועובר ברחוב יפו הראשי בואך נחלת שבעה וכיכר החתולות. יש גם רכבת כותל – אטרקציה חמודה לילדים. אנחנו התחלנו במסלול ה"קלאסי", הארוך והמשמעותי ביותר – זה שנקודת המוצא שלו היא שער יפו ושממשיך מהרובע הארמני לעבר הרובע היהודי ויציאה דרך שער ציון.
חייבים להודות שבהשוואה לשנים קודמות, מורגשת ירידה באיכות. פחות מיצגים, פחות דברים מלהיבים באמת, קצת שחזור של דברים שראינו בשנים קודמות – במיוחד הסרטונים שמוקרנים על בניין מרכז המידע הנוצרי (אין לי שמץ מה זה אומר) ובכיכר בתי מחסה (אפילו תלת הממד כבר אינו חידוש). יש גבול למספר הפעמים שאפשר להגיד "וואו", מבלי שיחדשו לך באמת.
מה שכן אהבתי הוא שלראשונה לא הוצג פסל כלשהו ברחבה הגדולה של בית כנסת החורבה, אלא השתמשו בתוואי המבנה עצמו, על הייחודיות שבו, והציגו עליו סרטון אור שמתכתב עם היצירה "4 העונות" של ויולדי, שהושמעה ברקע. אהבתי גם את המיצג על מבנה הדורמציון לצלילי האופרה. צריך להיות שם כדי להבין את העוצמה. הייתי לוקחת מזה עוד.
לירושלים חסר אור בשנה האחרונה, וצריך להיאחז בהזדמנויות שצצות פה ושם לאופטימיות. אז לא, אני לא מצטערת שבאתי, ואני בוודאי אבוא שוב – לפחות עוד פעמיים, אם זה תלוי בי – כדי לראות את המסלולים האחרים. יהיו חששות ליד שער שכם? יהיו. אבל כבר נשארנו בבית מספיק. הגיע הזמן לחזור לבלות בעיר הזאת.
תגובות
קשה בדרך כלל ללכוד את האור בצילום, וכאן נדמה לי שהצלחת. אני בהחלט קיבלתי השראה (וגם הרשאה?) ללכת 🙂 תודה.
תודה לך, ובילוי נעים 🙂