לראות את נתניה בצבעים

בתום סיור ציורי הקיר שעשינו בנתניה, העיר שבה גדלתי, התיישבנו במסעדה בקצה המדרחוב והסתכלנו על העוברים ושבים. מיהם התיירים שמגיעים לנתניה, שאלתי את עצמי, ולא כדי לענות את התשובה הבנאלית והמתבקשת "צרפתים". האם יש ישראלים שרואים בעיר שלנו עיר תיירות? מה העיר מציעה להם, מלבד חופי ים משגעים וקניון (עיר ימים) לא רע? האם זה בכלל מספיק?

למען האמת, לא נראה לי שהעיר מציעה הרבה, וזו אולי הסיבה שבמחלקת השיווק של העיריה חשבו להרים את פרויקט ציורי הקיר לאורך הרחוב הראשי של העיר, זה שדרכו נכנסים אליה וממנו מגיעים עד לים ממש – רחוב הרצל.

בדיוק לפני שנה, במאי 2015, הגיעו לנתניה אמני גרפיטי מארה"ב ואירופה, וכל אחד מהם מקבל קיר כדי להשתעשע עליו. על פי אתר העיריה, "הפעילות בוצעה על ידי קבוצת אמני הגרפיטי artist for Israel, הרואים באמנותם כלי הסברתי וחלק מדיפלומטיה בינלאומית הקוראת לאמנים מרחבי העולם להגיע לישראל, שהינה מקום סבלני כלפי תרבויות שונות". הייתי מתווכחת עם הסיום של המשפט, אבל היי, לא באנו לכאן בשביל דיונים פוליטיים וחברתיים. באנו כדי להתפעל ממה שבכל זאת יש.

הסיבה שאני בכלל כותבת את הפוסט הזה היא שלא מצאתי בשום מקום מפה מסודרת שמראה היכן למצוא את הציורים האלה, למרות שזה נראה לי הכי בסיסי – הרי כל הרעיון הוא למשוך תיירים, ואיך הם יידעו לאן ללכת? אגב, בבריסל יש פרויקט דומה, עם הרבה יותר ציורי קיר, ושם עשו שת"פ מוצלח עם גוגל מפות. אבל לנתניה כנראה אין תקציב לזה.

אז הנה, לטובת מי שבכל זאת מתכוון להגיע לנתניה במהלך חול המועד פסח, או בקיץ הקרוב, בנינו מסלול שמתחיל באזור קניון השרון (שם כדאי להחנות את הרכב) ומגיע עד למדרחוב. הערה: המסלול אינו כולל את השוק – זה כבר ביקור נפרד, לחובבי הז'אנר.

*

נקודה ראשונה: צועדים מהקניון לכיוון הים, בצד הצפוני של רחוב הרצל. כשמגיעים לתחנת סונול, רואים את הציור המרשים הזה

נקודה ראשונה: צועדים מהקניון לכיוון הים, בצד הצפוני של רחוב הרצל. כשמגיעים לתחנת סונול, רואים את הציור המרשים הזה

*

נקודה שנייה: אנחנו עדיין בתחנת סונול, אבל כעת יש 'משחק' ציורים בין שני קומות של אותו מבנה

נקודה שנייה: אנחנו עדיין בתחנת סונול, אבל כעת יש 'משחק' ציורים בין שני קומות של אותו מבנה

*

נקודה שלישית: אחרי שמתבוננים בנקודה השנייה מקרוב ומרחוק, מומלץ לסובב את הראש אחורה, ולצלם את זה

נקודה שלישית: אחרי שמתבוננים בנקודה השנייה מקרוב ומרחוק, מומלץ לסובב את הראש אחורה, ולצלם את זה

*

נקודה רביעית: הרצל פינת ויצמן, סמוך לתחנה המרכזית. מבנה המצויר משתי דפנות שונות שלו. לכן מומלץ לחצות את הכביש לנקודה האלכסונית למבנה, ואז לצלם

נקודה רביעית: הרצל פינת ויצמן, סמוך לתחנה המרכזית. מבנה המצויר משתי דפנות שונות שלו. לכן מומלץ לחצות את הכביש לנקודה האלכסונית למבנה, ואז לצלם

*

נקודה חמישית: חולפים על פני שער הגיא ושער העמק ומגיעים לכיכר ציון. בצד הצפון מערבי של הכיכר נמצא הציור הזה

נקודה חמישית: חולפים על פני שער הגיא ושער העמק ומגיעים לכיכר ציון. בצד הצפון מערבי של הכיכר נמצא הציור הזה, שבמרכזו ילד על טיל (?) (לא ממש הבנתי)

*

נקודה שישית: כעת יש לפנות שמאלה לרחוב סמילנסקי, להמשיך כ-100 מטר, וכשמשמאלכם קולנוע שרון הנטוש, להסתובב אחורה. על הבניין הגבוה יחכה הציור המעט-ילדותי אך חייכני הזה

נקודה שישית: כעת יש לפנות שמאלה לרחוב סמילנסקי, להמשיך כ-100 מטר, וכשמשמאלכם קולנוע שרון הנטוש, להסתובב אחורה. על הבניין הגבוה יחכה הציור המעט-ילדותי אך חייכני הזה

*

נקודה שביעית: חוצים לצד השני של סמילנסקי, ובפנייה הראשונה ימינה פונים למדרחוב קראוזה הקטן. כשהוא יסתיים, תראו מולכם את קפה שטמפפר, ומימינו הציור הזה

נקודה שביעית: חוצים לצד השני של סמילנסקי, ובפנייה הראשונה ימינה פונים למדרחוב קראוזה הקטן. כשהוא יסתיים, תראו מולכם את קפה שטמפפר, ומימינו הציור הזה

*

נקודה שמינית: מהנקודה הקודמת נכנסים לתוך המדרחוב הקטנטן תל חי, מגיעים כמעט עד לנקודת החיבור מחדש עם רחוב הרצל, ואז עוצרים ומסתובבים אחורה. לטעמי זה הציור המרשים ביותר בכל הפרויקט. הוא הותיר עליי רושם כביר

נקודה שמינית: מהנקודה הקודמת נכנסים לתוך המדרחוב הקטנטן תל חי, מגיעים כמעט עד לנקודת החיבור מחדש עם רחוב הרצל, ואז עוצרים ומסתובבים אחורה. לטעמי זה הציור המרשים ביותר בכל הפרויקט. הוא הותיר עליי רושם כביר

*

נקודה תשיעית: חזרנו לרחוב הרצל, ואנחנו ממשיכים לצעוד קדימה. ממש לפני הפנייה לרחוב דיזינגוף, בצד הצפוני של הרחוב, נמצא הציור המשעשע הזה

נקודה תשיעית: חזרנו לרחוב הרצל, ואנחנו ממשיכים לצעוד קדימה. ממש לפני הפנייה לרחוב דיזינגוף, בצד הצפוני של הרחוב, נמצא הציור המשעשע הזה

*

נקודה עשירית: אנחנו נכנסים למדרחוב של נתניה, זה שממנו מגיעים לחוף סירונית. תוך זמן קצר, מצד שמאל (דרום), משמאל לדוכן מפעל הפיס, נראה את הציור הזה

נקודה עשירית: אנחנו נכנסים למדרחוב של נתניה, זה שממנו מגיעים לחוף סירונית. תוך זמן קצר, מצד שמאל (דרום), משמאל לדוכן מפעל הפיס, נראה את הציור הזה

מהנקודה האחרונה שבמדרחוב אפשר להמשיך עד לים, לעצור באחת המסעדות, או סתם ליהנות מהמזרקה החדשה. ואז לחזור את כל הדרך חזרה 🙂

20160424_193011

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דפנה לוי  On 26 באפריל 2016 at 8:00

    איזה יופי וכמה יצירתיות

  • עדה ק  On 27 באפריל 2016 at 10:24

    משעשע איך שהמזגנים משתלבים בציורים (:
    אהבתי את הרצל פינת ויצמן.

    • galithatan  On 27 באפריל 2016 at 10:32

      האסתטיקה הישראלית בתחום המזגנים לוקה בחסר… זה בעיניי סוג של גלגל הצלה קטן.
      גם אני אוהבת את הרצל פינת ויצמן, זה ציור הקיר שראיתי הכי הרבה פעמים כי הוא במיקום מרכזי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: