בשביל מה לכם לדעת עליי

עזבו אותי באמא'שלכם. ציור של בלתוס

עזבו אותי באמא'שלכם. ציור של בלתוס

להגיע רק פעם בארבע שנים, זה עסק מיוחד מתברר: 29 בפברואר הוא תאריך נדיר, במושגים של תאריכים, ולכן כשהוא כבר בסביבה, מקדישים לו לא מעט תשומת לב. נראה לי שזו הזדמנות מצוינת לשים זרקור על אמן בשם Balthus שנולד ב-29 בפברואר 1908 (ומת ב-2001), וצייר בעיקר ילדות וחתולים בסגנון מאוד אירופי קלאסי. אגב, באחת התמונות מצעירותו שמצאתי ברשת הוא נראה כמו מי שהיה יכול להיות סבא של אדריאן ברודי, רק אומרת.

balthus02

Girl and cat, 1937

Girl and cat, 1937

יש בילדות בציורים שלו משהו מתריס. רוב הזמן הן יושבות בפוזה של "מה תעשו לי", או "ככה בא לי", והחתולים תומכים בהחלטותיהן. ואמנות הרי צריכה להתריס, או לכל הפחות להזיז לנו משהו קטן, כי אחרת, מה הכוח שלה?

השם המלא שלו היה בלתזר קלוסובסקי דה רולה. פריזאי ממוצא פולני. חשב שצריך להתעסק באמנות ולא במילים, ולכן לא רצה שיבנו לו פרופיל מקצועי. לקראת רטרוספקטיבה שנערכה לו בסוף שנות ה-60, סירב שיכתבו עליו משהו, ושלח לאוצרים במוזיאון את המסר הבא: No niographical details. Begin: Balthus is a painter of whom nothing is known. Now let us look the pictures. יש בזה משהו קצת נודניקי לטעמי, אבל בטוחה שיש כאלה שיעריכו אותו על כך יותר.

ובכל מקרה, המסר ברור: בואו מתרכז בתמונות. חדל קשקשת ברשת.

The cat in the mirror

The cat in the mirror

Katia Reading 1974

Katia Reading 1974

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 29 בפברואר 2016 at 11:52

    אהבתי את סגנון ציוריו. אכן, מי צריך מילים כשיש ציור או צילום? מיד נזכרתי בספרו האחרון בהחלט של יורם קניוק "בא בימים". אמנם שם לא נשאלה השאלה הזאת אבל הדמות המרכזית אורלוב, צייר שהנציח מתים מבליט את חשיבות הציור לעומת הספדים וכדומה.

    • galithatan  On 29 בפברואר 2016 at 23:23

      אני חושבת שהציור חשוב לא פחות מהמילים, אבל גם לא הרבה יותר. השילוב – כשנעשה בחוכמה – הוא זה שמנצח.

  • liebermanorna  On 29 בפברואר 2016 at 20:38

    אמא שלו נקראה בלדין קלוסובסקה אבל שם נעוריה היה שפירו. היא נולדה במשפחה יהודית בעיר ברסלב ואביה אברהם שפירו היה חזן בבית הכנסת המפורסם "החסידה הלבנה".

    נישאה לאריך קלוסובסקי דה רולה, שנולד למשפחת אצולה זעירה פולנית, היסטוריון של אמנות וצייר. לזוג נולדו שני בנים, בלתוס הצייר ופייר הסופר. בלדין הייתה ציירת בעצמה אבל היא מפורסמת ביחוד משום שהייתה אהובתו האחרונה של המשורר רילקה, וגם המוזה שלו עד מותו. רילקה עודד את שני בניה המוכשרים וביחוד את בלתוס ועזר לו לפרסם בגיל 14 סדרת רישומים שנושאה הוא חיפושו אחר חתולו האהוב שהלך לאיבוד.

    • galithatan  On 29 בפברואר 2016 at 23:25

      ומאז נהייתה אובססיה לחתולים?
      ולעניין – תודה על כל הפרטים. מעניין שהוא לא רצה שיעסקו בכל זה, אולי כי לא רצה שיחפרו ביחסי הוריו, ואולי יש עוד פרטים עליו שלא כתבת כאן, והוא לא היה מעוניין לחלוק עם הציבור. רק את ציוריו רצה לחלוק עם הציבור.

      • liebermanorna  On 1 במרץ 2016 at 14:16

        לקורות חייו של בלתוס הגעתי לגמרי במקרה כשעשיתי מחקר על רומן קצר של הסופר והמשורר הצרפתי
        Pierre Jean Jouve
        שהגיבורה הנשית הראשית שלו נקראת בלדין. ז'וב הכיר באופן אישי את בלתוס ומשפחתו ובלדין האמיתית שימשה לו מקור השראה. מה שהפעים אותי במיוחד בקורות חייה הוא שהיא הייתה בתו של חזן מברסלב, ולכן כתבתי לך את התגובה.
        אין לי ספק שאת צודקת. בלתוס היה מעוניין להסתיר הרבה דברים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: