שוקינג

Akomfrah01

מטריד אך ממגנט. צילום מתוך התערוכה של ג'ון אקומפרה בגלריה ליסון שבלונדון Photo: Courtesy of Lisson Gallery

 

תהממו אותנו. תוציאו אותנו משלוותנו. תגעילו אותנו.

תירו עלינו. בום בום בום.

תאיצו את זרימת הדם שלנו, תעלו לנו את הדופק. רק אל תתנו לנו להיכנס ולצאת בלי שיקרה לנו משהו.

אנחנו רוצים להתרגש, מתחננים להתרגש. ועכשיו.

הפכנו חסרי סבלנות, גם לאמנות שאנחנו צורכים. היא חייבת להיות גרנדיוזית, אחרת נצא בעצמנו פארשים, כי לא יהיה לנו מה לספר לאחרים, לא תהיה לנו תמונה טובה לשתף בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

"לא כל מה שאני עושה הוא לכולם", אומר ג'ון אקומפרה     מטריד אך ממגנט. צילום מתוך התערוכה של ג'ון אקומפרה בגלריה ליסון שבלונדון Photo: Courtesy of Lisson Gallery

"לא כל מה שאני עושה הוא לכולם", אומר ג'ון אקומפרה Photo: Courtesy of Lisson Gallery

בדרך כלל, עבודתו הקולנועית של ג'ון אקומפרה היא לא קומוניקטיבית. במילים יפות אפשר לקרוא לזה יצירה אוונגרדית עמוסת דימויים, בשפת המציאות קוראים לזה "הצטיידו בהרבה סבלנות", ובשפה של אקומפרה עצמו "לא כל מה שאני עושה הוא לכולם. אין לי בעיה עם כך שלא כולם אוהבים את האמנות שלי". אבל מחר תיפתח תערוכה חדשה שלו בגלריה ליסון (Lisson) בלונדון, והיא זועקת אסתטיות גדולה מהחיים.

התערוכה כוללת שלושה סרטים, ותמונות סטילס מתוכם. התמונות שאני מביאה כאן הן מתוך הסרט Tropikos, שבו הוא לקח את הנוף של עמק תמר בדרום מערב אנגליה והעביר אותו מסע בזמן אל המאה ה-16, סוג של ביקורת על המעורבות הבריטית בסחר העבדים מאפריקה. במידה מסוימת, הוא מתכתב כאן עם העיסוק המתמשך שלו, הכמעט אובססיבי, עם נושאי ההגירה, הזהות והיחס לשחורים. אני די בטוחה מה דעתו על כך שבין המועמדים לאוסקר השנה אין אפילו אפרו-אמריקני אחד.

מסע בזמן אל המאה ה-16     מטריד אך ממגנט. צילום מתוך התערוכה של ג'ון אקומפרה בגלריה ליסון שבלונדון Photo: Courtesy of Lisson Gallery

מסע בזמן אל המאה ה-16 Photo: Courtesy of Lisson Gallery

אבל עם כל הלוחמנות והביקורת שמניעה אותו, לאקומפרה יש מבט אסתטי על החיים. הוא מקפיד על הפרטים, יוצר מציאות שנראית מפוארת, אבל אם מתבוננים בפרטים הקטנים שלה מגלים שיש לה גם צדדים מכוערים. הוא נראה לי אדם מלא תשוקה, אבל חייבת לומר שהראיונות איתו תמיד הולכים לכיוונים משעממים. אולי הוא מסוג האנשים שעדיף להתרכז במה שהם עושים, אבל ביום טוב.

אקומפרה הוא דור שני לאקטיביזם     מטריד אך ממגנט. צילום מתוך התערוכה של ג'ון אקומפרה בגלריה ליסון שבלונדון Photo: Courtesy of Lisson Gallery

דור שני לאקטיביזם Photo: Courtesy of Lisson Gallery

קצת על אקומפרה: הוא נולד באקרה שבגאנה ב-1957 להורים אקטיביסטים, וכשהיה בן 4 עבר עם משפחתו לבריטניה. הוא נחשב לדמות מובילה בקולנוע הבריטי השחור בשנות ה-80, מייסד הקולקטיב Black Audio Film, שפעל מ1982 ועד 1998, ולא פעם סבל מיחס עוין.

יחסית לז'אנר הדוקומנטרי, אפשר להגדיר אותו כיוצר פורה. הסרט המפורסם ביותר שלו הוא Handsworth Songs, שעסק במהומות ברמינגהם שהתרחשו ב-1985. לאורך השנים הוא כיהן במספר תפקידים בבתי ספר לקולנוע, וגם העביר קורסים באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת פרינסטון. הממסד התרבותי אוהב לשתף איתו פעולה, כנראה כי יש עם מי לדבר.

עיסוק מתמשך בהגירה ובזהות     מטריד אך ממגנט. צילום מתוך התערוכה של ג'ון אקומפרה בגלריה ליסון שבלונדון Photo: Courtesy of Lisson Gallery

עיסוק מתמשך בהגירה ובזהות, והחבל שכל הזמן נמצא שם Photo: Courtesy of Lisson Gallery

אני חושבת על התמונה שתפסה אותי מהרגע ראשון, זו שבראש הפוסט: אישה לבושה במיטב מחלצותיה, ידיה על בטנה, ומבטה מופנה הצידה. אולי מישהו סידר את הידיים אחרי מותה, אולי מישהו הלביש אותה כמו בציור המונח לצידה. יש שם גם חבל – אותו חבל שכל הזמן נמצא שם, גם בצילומים אחרים – אולי כדי להראות איך היא קשורה ומחויבת למוסכמות או איך היא קושרת כאלמנט של שליטה. זה צילום מטריד אבל ממגנט. כמו שאמנות צריכה להיות.

לבריטניה יש לא מעט אחריות לסחר העבדים מאפריקה Photo: Courtesy of Lisson Gallery

לבריטניה יש לא מעט אחריות לסחר העבדים מאפריקה Photo: Courtesy of Lisson Gallery

התערוכה תוצג עד 12 במרץ 2016. גלריה ליסון, 27 & 52 Bell Street, לונדון

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 20 בינואר 2016 at 10:21

    גלית – יש לך אבחנה מעניינת לדברי אומנות. שהיתי מספר שנים בדרום אפריקה ואני מכירה אישית כמה ציירים שחורים ששגשגו בעולם התרבות העולמי מאז סיום משטר האפרטהייד. אבל גאנה זה משהו קצת שונה. תודה!

    • galithatan  On 20 בינואר 2016 at 10:46

      הוא נולד בגאנה, אבל גדל בבריטניה. טוען שיש לשורשים שלו השפעה, אבל מן הסתם היא מוגבלת כי בכל זאת ההתפתחות שלו כאדם הייתה בעולם המערבי. לדעתי רואים את זה ביצירה.
      תודה לך 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: