מי קנה את השנה

ברכה תלת מימדית משנות ה-20 של המאה ה-20, יוצרה בגרמניה עבור יהודי ארה"ב. בברכה זו נראית "בת ציון" אוחזת בדגל הלאום על רקע העיר העברית הראשונה, ובראש הברכה כותרת מוזהבת שמשמעותה "פנורמה של תל אביב". מתוך התערוכה במוזיאון ישראל

ברכה תלת מימדית משנות ה-20 של המאה ה-20, יוצרה בגרמניה עבור יהודי ארה"ב. בברכה זו נראית "בת ציון" אוחזת בדגל הלאום על רקע העיר העברית הראשונה, ובראש הברכה כותרת מוזהבת שמשמעותה "פנורמה של תל אביב". מתוך התערוכה במוזיאון ישראל

כשהייתי ילדה היינו הולכים בסוף הקיץ או בתחילת ספטמבר לכיכר שבמפגש בין רחוב הרצל לשער הגיא, ושם מסתובבים בין הדוכנים הרבים עם השנות הטובות. בכל פעם התלבטות מה לבחור למי, לאיזו ברכה יש יותר נצנצים יפים, איזו ברכה הייתי רוצה לקבל בעצמי.

חזרנו הביתה עם שקית ברכות ביד, התחלנו לכתוב בעטים צבעוניים או בטושים יפים, וכמה ימים אחר כך הגיע הרגע: יוצאים לחלוקה. הרי מה הטעם לשלוח ברכות בדואר לאנשים שגרים כמה מאות מטרים ממך? הרבה יותר הגיוני לצאת להליכה, לקוות שלא תיתקל באף אחד בדרך כדי לא לקלקל את אלמנט ההפתעה, ולהכניס מעטפות שנה טובה לתיבות הנכונות.

החוויה הזו קצת מעומעמת אצלי – אני לא זוכרת, למשל, עם מי יצאתי לטיל החלוקה. האם היה מישהו קבוע בכל שנה, האם קרה שיצאתי פעם לבד. אני זוכרת שהיו תולים 'שנות טובות' בסוכה, וזוכרת שקבלתי כמה כאלה לתיבה המשפחתית, אבל לא זוכרת מה עשיתי איתן. יש לי אצל ההורים כמה מזכרות מהעבר, שנות טובות משום-מה לא נמצאות שם. ועדיין, אני זוכרת את זה כחוויה נהדרת, שעם השנים הלכה והתפוגגה.

הסטנדרט הנפוץ לברכות שנה טובה

הסטנדרט הנפוץ לברכות שנה טובה

למעשה, בשנים האחרונות אני מסתפקת בבחירת תמונה שצלמתי במהלך השנה, כתיבת ברכה קצרה על התמונה, ושיגורה במייל לכמה עשרות בודדות של אנשים. אז כן יש השקעה כלשהי, ואיחולים מהלב, אבל האם זה יכול להתחרות בשנה טובה שמגיעה בדואר? לא ממש. ומצד שני, עם מצב הדואר בימינו (במיוחד בירושלים), אם לא שלחת את ה'שנה טובה' כבר ביולי, יש סיכוי שהיא תגיע אחרי סוכות. בשלב הזה, נותרו רק געגועים לחוויה שחלפה ולא תשוב עוד.

ברכות מארץ ישראל, שנות ה-40

ברכות מארץ ישראל, שנות ה-40 – טרום הקמת המדינה

אחרי הקמת המדינה התחלפו הברכות ל"שנת שלום וביטחון"

אחרי הקמת המדינה התחלפו הברכות ל"שנת שלום וביטחון"

נוסטלגיה היא חברה טובה ביותר, ולכן שמחתי לגלות שבין כל התערוכות הרבות במוזיאון ישראל יש גם אחת צדדית וקטנה, המוקדשת לאותו מוסד של שנות טובות בגולה ובארץ ישראל שהפכה למדינה. יש שם ברכות מתחילת המאה ה-20 באירופה, לצד ברכות מארץ ישראל המאחלות "שנת שחרור ומדינה עברית".

הברכות התפתחו יחד עם המדינה ויחד עם ההשפעות המודרניות והגלובליות. יש ברכות אובר-פטריוטיות עם תמונות של אלופי צבא או של טנקים, ויש ברכות שכנראה נחשבו מאוד קוליות בשנות ה-60, עם תמונות של הביטלס ושל אלביס פרסלי. האיחול "שנת שלום וביטחון" היה פופולרי מאוד גם בימי ילדותי, כי תמיד דאגו להחדיר בנו את הרעיון שהעסק פה מאוד לא יציב.

ברכות שכנראה נחשבו מאוד קוליות בשנות ה-60, עם תמונות של הביטלס ושל אלביס פרסלי

ברכות שכנראה נחשבו מאוד קוליות בשנות ה-60, עם תמונות של הביטלס ושל אלביס פרסלי

הברכה הכי פטריוטית שיש: האלוף עוזי נרקיס והעיר ירושלים. היום פטריוטיות היא כמעט מילה גסה

הברכה הכי פטריוטית שיש: האלוף עוזי נרקיס והעיר ירושלים. היום פטריוטיות היא כמעט מילה גסה

כשמבקרים בתערוכה אי אפשר שלא להפליג בזיכרונות ובמחשבות, איך פעם כמעט כולם היו מגויסים לטובת המדינה. היה אידיאל אחד, עם הרבה דרכים להגשמה. היום כל אחד לעצמו, ובחוגים מסוימים פטריוטיות היא כמעט מילה גסה. היחידים ששולחים שנות טובות (במייל) הם משרדי יחסי ציבור, וחברות פשוט מחלקות לוחות שנה. הנחמה פורתא היא שלפחות צמד המילים "שנה טובה" עוד לא נעלם (ומה עם הדוד הגיבור אשר על המרפסת, איפה הוא?). גם זה משהו בימינו.

ברכה לשנה החדשה על איגרת לחג הפסחא, גרמניה העשור הראשון של המאה ה-20

ברכה לשנה החדשה על איגרת לחג הפסחא, גרמניה העשור הראשון של המאה ה-20

 

השנה החדשה כמלאך המתקרב ליבשה, העשור השני של המאה ה-20, ורשה

השנה החדשה כמלאך המתקרב ליבשה, העשור השני של המאה ה-20, ורשה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה הכטר  On 6 בספטמבר 2015 at 10:55

    שנה טובה ומוצלחת!

  • שלומית לוי  On 8 בספטמבר 2015 at 16:20

    שנה טובה. גם אני אוהבת "שנות טובות" ויש לי כמה עם זהבים. בשנים האחרונות מצאתי כמה כאלה שהודבקו למגנט. אחלה נושא לפוסט.

    • galithatan  On 8 בספטמבר 2015 at 16:53

      היו לי כמה זהבים (כסופים בעצם) כאלה אך הם נעלמו. כמה חבל. זה אחלה נושא לתערוכה, כי יש בזה אלמנט היסטורי-תרבותי-חברתי-מקומי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: