בואי נרד אל הגן

 

גן גרוטאות – אורטל קרן

גן גרוטאות – אורטל קרן

שמתי לב לתופעה: צעירים בני אותו גיל, נגיד 35, מדברים אחרת בהתאם למצבם המשפחתי – הורים או לא. אלה שהם הורים, מדברים על ילדות (Childhood) רק בהקשר של הילדים שלהם. כאילו הילדות שלהם עצמם נמחקה, פחות חשובה או פחות מעניינת. הם כמעט אף פעם לא ידברו איתך על חוויות שהם חוו כילדים, אלא יתרכזו במה שעבר ועובר על הילדים שלהם. לא-הורים, לעומת זאת, עדיין אוהבים להיזכר במה שקרה בטיול השנתי או בהפסקה הגדולה ההיא. ואיתם, נכון לעכשיו, יותר כיף לי לדבר על הנושא הזה: מה אתם זוכרים מתקופת גן הילדים שלכם?

אני זוכרת בגן אחד בריכה גדולה, נראתה לי ענקית, בטח היום היא מגיעה לי עד המותניים (על עקבים). זוכרת את היום שהבאתי צעצועים במתנה לגן, ואז העירו לי שאני הולכת עם מחזיק מפתחות על המכנסיים וזה עושה הרבה רעש, אז נעלבתי ובהסתר לקחתי את הצעצועים בחזרה הביתה.

ופעם אחרת, בגן אחר, עשינו בחצר רכבת ילדים, ופתאום הרמתי יד ונתתי למישהו מכה, אני אפילו לא יודעת למה, זה לא שהוא הרגיז אותי או משהו. הוא לא התלונן יותר מדי, אבל הגננת ראתה את ההתרחשות, וכעונש הושיבה אותי לכל היום בתוך חדרון קטן וסגור. כנראה זה היה טראומטי (ודי יוצא דופן) כי אני זוכרת את זה עד היום.

מה שבטוח, כל הגנים היו די פשוטים, בלי יותר מדי אתגרי חשיבה או פעילויות מעניינות. היום, אני בטוחה, המצב הרבה יותר מתקדם, אבל אפשר עוד הרבה יותר מזה – כפי שעולה מתערוכת בוגרי שנקר בעיצוב פנים מבנה וסביבה. פרויקט הגמר שלהם הוקדש לארכיטקטורה של גני ילדים ו"עיצוב הדורות הבאים", מתוך הבנה ש"זכרונות ילדות מעוצבים בתוך כוריאוגרפיה משולבת של מראות, צלילים, מגע ומסרים הסובבים את הילד כל העת. בתוך מופע הילדות, כל מראה, כל קול וכל מגע הוא שיעור".

הנה כמה מהגנים שמצאו חן בעיניי:

Facegarten – סיון כהן

Facegarten – סיון כהן

"הפרויקט עוסק בשאלת הזהות העצמית לאור יצירת קשרים חברתיים בגיל הרך, תוך יישום עקרונות הרשתות החברתיות. סביבת הגן החדשה מבוססת על פלטפורמות עיצוביות ומבניות, הפועלות ביחד ולחוד כמערכת שלמה המעודדת את הילדים ליצור קשרים חברתיים. המערכת מאפשרת לכל אחד לשלוט על רמות חשיפת המידע אודותיו, להעצים את תכונותיו החזקות ואת האיכויות הבולטות שלו ולטשטש את הפערים הטבעיים בין הילדים.

"במרחב החדש שמור לכל ילד מקום כאינדיבידואל שיכול לבטא את עצמו בכלים שונים, בהם תקשורת אנונימית באמצעות מערכת צינורות וקיר משחקים אינטראקטיבי דו-צדדי הגובל בגן השני. האזור המרכזי של הגן, הנראה מכל נקודה במרחב, משמש לפרסום תכנים מהמתרחש בו ומספק לילדים מרחבים אישיים לביטוי עצמי ולהכרת חבריהם".

*

חינוך הילד דרך יחסי הגומלין בין הבנוי לצומח – ג'ניה קוגן

חינוך הילד דרך יחסי הגומלין בין הבנוי לצומח – ג'ניה קוגן

"חלל הגן הנוכחי מנותק לחלוטין מהחצר המלאה בעצים, דשא וצמחיה. הילדים שוהים בחצר זמן מוגדר ומוגבל, כך שהסביבה הזו אינה מהווה חלק משמעותי מתהליך התפתחותם. מחקרים שונים טוענים כי מרחב מוכרח להכיל בתוכו את הטבע כדי לחדש את היחסים העתיקים בין האדם לצומח. עבור ילדים הדבר משמעותי במיוחד, מאחר שהטבע מהווה סביבה מלמדת, מחנכת ומקנה ערכים. חשיפה לעולם הטבע מפתחת את היצירתיות שלהם ואת תפיסת עולמם וחושפת בפניהם את מעגל החיים הטבעי.

"בפרויקט ביקש קוגן לבדוק כיצד מערכת היחסים בין הבנוי לצומח יכולה לשרת את הילד ולתרום להתפתחותו. באמצעות שילוב צמחייה בחלל הגן הבנוי נוצרת מערכת משותפת אחת, שבה מתנהלים יחסי תלות והשפעה הדדית. הגן המוצע בנוי מביתנים מוגבהים מהאדמה, הפזורים ברחבי החצר בהתאם לעצים הגדלים בה. הביתנים יהיו פתוחים רוב ימות השנה ויזמנו תנועה חופשית בכל רחבי הגן. העצים וצמחיית המקום יאפשרו לילדים ללמוד, לחקור ולגלות את עולם הצומח, ישמשו כמקור הצללה טבעי ויספקו אינספור אפשרויות משחק וגילוי".

*

בסימן שאלה - מירלס קרן

בסימן שאלה – מירלס קרן

"ביקשתי לבחון כיצד תורם מרחב הגן לעיצוב תודעת הילדים בהתאם לנורמות החברתיות. מתוך הבנת המנגנונים הסמויים בגן, שתפקידם לעצב את אישיותו של הילד, אני מציעה שילוב בין התבנית הקיימת לעיצוב חדשני. בעבודתי מול גן 110 ברמת גן יצרתי מערכת שמקרינה דימויים גרפיים מונפשים המותאמים לו. העיצוב החדש הוא מעין טפיל המתקיים בזכות הגן הקיים, כשרק בחיבור ביניהם מתקבלת משמעות חדשה למרחב. הדימויים בהם בחרתי להשתמש משבשים את מבנה הגן הקיים והמוכר ומאפשרים לילדים להכיר רעיונות חדשים, לשאול שאלות ולהטיל ספקות".

*

מאייway - יפעת ביביצ'אייב

מאייway – יפעת ביביצ'אייב

"שיטת החינוך המסורתית שמה דגש על המחנך ועל העברת המידע שברשותו לילדים. לתפיסה זאת, הוא ניצב בגן/כיתה כבעל כוח ושליטה, המחזיק בתשובות כ'יודע כל', בעוד הילדים הם 'נבחנים' התלויים בו. הפרויקט מציע מרחב חינוכי המעודד ילדים ללמידה עצמאית ולרכישת ידע באמצעות ניסיון, תוך שימוש בחלל כ'מורה שלישי'. באופן זה, כוחו של המחנך עובר לידי הילדים, שמעשירים את חוויית הלימוד שלהם דרך הפקת לקחים מפעולות שביצעו בעצמם".

*

גן גרוטאות – אורטל קרן

גן גרוטאות – אורטל קרן

לגן הזה התחברתי כיוון שביליתי לא מעט בחצר הגרוטאות בגן בקיבוץ של סבא וסבתא (אפילו יש תמונה).

"חצר הגרוטאות – אותה ניתן למצוא בעיקר בגנים מיוחדים או בקיבוצים – מבטאת את תפיסת החינוך הפרוגרסיבי והיא מהווה כלי לביטוי עצמי מלא של הילדים באמצעות דמיון וחופש ביטוי. בפרויקט נעשה שילוב בין רעיון זה, המושתת על חינוך קיבוצי של למידה מהסביבה ותוך כדי התנסות, לסביבה עירונית.

"האסטרטגיה העיצובית מבוססת על הרחבת מושג הגרוטאה והפיכת הגן כולו לחצר גרוטאות. מכולות ציוד יוסבו למגורים ולצרכי הגן ויציעו אפשרות למידה חווייתית לילדי הגן ולקהילה בו הוא נמצא. מבנה הגן, החצר, חללי הפנים ואף תכנית הלימודים בגן ישקפו את הרעיון של חצר גרוטאות, עד שיהפוך למקור השראה וסמל ליצירה, לחדשנות ולחופש ביטוי".

*

בין גירויים להכוונה ביטוי עצמי בתוך מסגרת – עדי טיכו

בין גירויים להכוונה ביטוי עצמי בתוך מסגרת – עדי טיכו

"בספרו 'הילד ותכנית הלימודים' מדגיש הפילוסוף והפסיכולוג האמריקני ג'ון דיואי את חשיבות הלמידה דרך עשייה, תוך התחשבות בייחודו של כל ילד. לגישתו של דיואי, האינדיווידואליזם נובע מייחודיותם של בני האדם ויכול להתפרש כיצירתיות, כך שחינוך משמעותו פיתוח הדמיון היצירתי.

"ברוח תפיסות אלו עוצב חלל גן המאפשר טווח אפשרויות בין הסטטי לדינאמי, בין העצמי לחברה ובין מתן גירויים לבין הכוונה. בכך הוא יהווה פלטפורמה בה כל ילד יוכל להביע את עצמו ואת היצירתיות שלו ואף לתרום חזרה לסביבה. הגן המוצע כולל חלל פעילות המשתנה בהתאם לתנועות הילדים (כמו: הגמשה, רידוד, דחיפה, קיפול, סיבוב, הזזה, משיכה וגרירה). כל אחת מהן יוצרת שינוי בחלל ובפונקציה שהוא מציע. באופן זה, מזמן העיצוב הגמיש מגוון אפשרויות עבור הילדים, תוך שהוא מעורר אצלם רצון לחקור ולשנות ולא להסתפק במצוי".

 

נו, אז באיזה גן אתם בוחרים?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תימורה  On 23 ביולי 2015 at 22:19

    א. תתפלאי, אפשר להיות בו זמנית גם אמא וגם "אוסף-חי" של זיכרונות ילדות 🙂 יש לי קטלוג שלם בלב של חוויות (טובות וגם רעות) מגן יהודית, מגן ברכה ומגן ציפורה (אמא'לה, איזה שמות היו פעם לגננות!), ואפילו אחד מהזיכרונות הראשונים שלי בכלל – מ"גן" מרים – שהיה בכלל משפחתון…

    ב. מזעזע, מחריד ממש, העונש שקיבלת. היום זה פשוט לא היה עובר בשתיקה (מדמיינת פוסט ויראלי בקבוצת הורים אחת או שתיים – והנה זה בעמוד הבית של Ynet).

    ג. איפה מתקיימת התערוכה הזו? האם היא מתבססת על גנים אמיתיים?

    • galithatan  On 23 ביולי 2015 at 23:05

      א. טוב לדעת. אזכור זאת לשיחת המסדרון (הקפה) הבאה 🙂 אגב גם לי היה גן מרים.
      ב. זה באמת כל כך מחריד? אולי זה חינך אותי טוב-טוב? (אבל באמת לא רואה איך זה היה עובר היום בשקט)
      ג. מתקיימת בבניין שנקר ברמת גן, ומבוססת על עבודה עם גנים של רמת גן

  • תימורה  On 23 ביולי 2015 at 23:14

    להתראות במסדרון 🙂

  • כמו מניפה  On 24 ביולי 2015 at 13:50

    הכי נכון בעיני גן הגרוטאות של הקיבוץ, שאיפשר לילדים לשחק במלוא מובן המילה בחפצים אמיתיים (ולא חיקויים מפלסטיק).
    ואני זוכרת מהילדות שלי את השטח שלפני הבית שבו יצרתי לי את ה'בית' שלי, עם, כן, חפצים ישנים שמצאתי, כיסא שבור, פינת מטבח עם כלים שאיש לא חפץ בהם עוד, מטאטא מכשפה שבור. קסם.

    • galithatan  On 24 ביולי 2015 at 13:57

      גן הגרוטאות היה נהדר, וגם היכולת לפתח את החשיבה ולהפוך כיסא שבור לכס מלך. אבל תראי כמה מההצעות הנהדרות של הסטודנטים – גנים מפתחי חשיבה, מלאי גירויים ומלהיבים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: