דבש הכל דבש

900 דליי דבש לפרויקט אחד. מצולמת של בלייק ליטל

900 דליי דבש לפרויקט אחד. מצולמת של בלייק ליטל

האגדה מספרת שלאחר מותו בבבל בשנת 323 לפנה"ס, הוכנסה גופתו של אלכסנדר מוקדון לתוך סרקופג זהב מלא בדבש, ששימש באותם ימים לחניטה. במשך שלוש שנים 'נדד' הסרקופג עם הדבש במדינות שונות, עד ש'נחטף' למצרים ושם נקבר – אם כי עד היום איש אינו יודע היכן בדיוק.

כדי לייצר 1 ק"ג דבש דבורים צריכות "לבקר" כ-40 מיליון פרחים. דבורה ממוצעת חיה כחודש וחצי, ובמשך הזמן הזה היא מספיקה לייצר 1/12 כפיות דבש. כלומר, כדי לייצר כפית דבש צריך ש-12 דבורים יעבדו יחד במשך חודש וחצי, ולא יתעייפו אפילו פעם אחת בדרך. אבל את הצלם בלייק ליטל זה לא ממש מעניין. לא הייתה לו שום בעיה לשפוך 900 דליים של דבש על אנשים רק לצורך צילומי התערוכה העכשווית שלו.

תינוק בן שנה וחצי, צעיר המצולמים של ליטל. מתוך התערוכה preservation

תינוק בן שנה וחצי, צעיר המצולמים של ליטל. מתוך התערוכה preservation

ליטל חי ופועל בלוס אנג'לס. הוא צילם הרבה כוכבים הוליוודיים, כמו למשל גווינית פלטרו, אדריאן ברודי, טום קרוז, קווין ספייסי וזו רק התמצית. הפעם, לכבוד התערוכה שלו, preservation, שמוצגת בגלריה קופקין בלוס אנג'לס עד אמצע אפריל, הוא החליט לגוון קצת. הוא צילם נשים וגברים בכל מיני גילאים, מתינוק בן שנה וחצי ועד אישה בת 85, בעלי מבני גוף שונים, כלומר רזים ושמנים. חלקם צולמו בעירום מלא, חלקם לבשו בגדים צמודים, שנצמדו עוד יותר בגלל הדבש.

הצילומים שלו דביקים ומדביקים, קשה להישאר אדיש כלפיהם. זה לא שלא ראינו כבר אנשים מתפלשים במזון נוזלי – כמו אמבטיה של שוקולד, למשל. אבל בתוך האמבטיה הם די מכוסים, שם הם לא חושפים עבורנו את קווי המתאר של גופם. ואילו כאן, המצולם הופך לאמן בפני עצמו.

"לאט לאט הדבש מתחמם על הגוף, ואז פתאום את מרגישה מוגנת"

"לאט לאט הדבש מתחמם על הגוף, ואז פתאום את מרגישה מוגנת"

בסרטון שנעשה סביב הכנת התערוכה רואים כיצד האסיסטנטים של ליטל שופכים דליי דבש על המצולמים. אחת המשתתפות בפרויקט מסבירה ש"אמרו לי שאני ארגיש כבדות, אבל זה ממש לא היה כך. בהתחלה, כששופכים עלייך את הדבש, הוא קר. אבל אז לאט לאט הוא מתחמם על הגוף ואז פתאום את מרגישה מוגנת".

כשמתבוננים בתמונות עולה התחושה שלדבש יש מין תכונה כזו להפוך כמעט כל אחד למדהים יותר, למיוחד יותר, לעתים אפילו לנשגב. אולי בגלל זה ליטל טוען שהוא ביצע פרויקט דמוקרטי, אוניברסלי – כי אצלו כל אחד יכול. הוא מאתגר את תפיסת היופי האידיאלי, ובכך כוחו: הוא לא נותן לנו לדבוק בתבניות הסכמטיות שלפיהן המחשבה שלנו מאורגנת. לא ביחס לדבש, ולא ביחס לגוף האנושי.

ליטל טוען שמדובר בפרויקט דמוקרטי ואוניברסלי

ליטל טוען שמדובר בפרויקט דמוקרטי ואוניברסלי

ולמרות כל העומק, והפליאה, וההתפעלות, מחשבה אחת לא עוזבת את הראש כל הזמן: איך מורידים אחר כך את הדבש, נפטרים מהדביקות הזו?

על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק, בגלריה בלוס אנג'לס

על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק, בגלריה בלוס אנג'לס

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומית לוי  On 16 במרץ 2015 at 17:24

    אהבתי מאד את התמונות, ביחוד (כמובן) את הרקדנית.
    ולא אהבתי את התינוק. רחמים עליו. באמת.

    (יש לך רעיונות מגניבים לפוסטים, באמת!)

    • galithatan  On 16 במרץ 2015 at 17:39

      גם אני חשבתי שרחמים על התינוק, ואולי צילמו אותו מהגב כי על הפנים לא שפכו דבש? מי ההורים שבכלל הסכימו לזה?

      (שמחה שאהבת! איזה כיף)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: