זהו זה ולא החרת

ברוכים הבאים לעין חרת. יבש אבל פורח

ברוכים הבאים לעין חרת. יבש אבל פורח

האם גם לכם קורה שאתם חולפים על פני מקום מסוים כמעט מדי יום ביומו, אבל אף פעם לא עוצרים ובודקים במה מדובר? אז זה בדיוק מה שקרה לי עם מסלול הר חרת (Heret) ועין חרת, שמתחיל בכביש שבין הסטף למבשרת ציון, כביש שלמדתי להכיר ממש-ממש טוב בשנים האחרונות.

הטיול הוא בגובה 780 מטר מעל פני הים – גם ביום חם יחסית, יש רוח מלטפת. שם ההר ניתן לו בעקבות דמיון השם הערבי חוריית' לשם מקום הנזכר במקרא בנדודי דוד המלך – יער חרת. יש שתי אפשרויות למסלול, ואנחנו לקחנו את הקצרה יותר כי היא גם תלולה יותר – כלומר הייתה אפשרות לטפס לראש הפסגה ואז לרדת (3.5 ק"מ), או להקיף את ההר מלמטה מסביב (5.7 ק"מ). רציתי אתגר ורציתי לשרוף קלוריות, אז היה ברור באיזו אפשרות נבחר.

מי אתה? מה שבטוח: מומחה בהסוואה

מי אתה? מה שבטוח: מומחה בהסוואה

מתחילים במסלול המסומן בשחור. אחרי כ-600 מ' מגיעים למעיין עין חרת, הנובע מתוך ניקבה קצרה למרגלות הדרך המסומנת. זהו אחד ממעיינות הנקבה הרבים של הרי ירושלים, אך הוא כמעט יבש לגמרי (רק הבריכה הייתה מלאה בקצת מים מזוהמים) – ככל הנראה בשל פעילותה של מחצבה גדולה בפסגת ההר, שפגעה קשות באגן ההיקוות.

בחלק הזה של המסלול וגם בהמשך אפשר לראות כמה שומרות הרוסות – מבני שמירה קדומים, לרוב בני שתי קומות, המשמשים להגנה על החלקה החקלאית בעונה שבה היא מעובדת. כשאני פוגשת אתרים ארכיאולוגיים אני אוהבת לדמיין מי גר שם פעם, לפני הרבה שנים, מבודד מכל מקום יישוב. האם אותו אדם התגורר בשומרה לבד או עם המשפחה? היו איתו כלבים וסוסים? התנים שרו לו במקהלה בלילה?

לשון פר מצויה, צהרון מצוי וחברים

לשון פר מצויה, צהרון מצוי וחברים

נמפית הסרפד נתנה לנו מופע קצר

נמפית הסרפד נתנה לנו מופע קצר

חוץ משומרות ועליות תלולות היו גם המון-המון-המון פרחים צבעוניים עם שמות נהדרים כמו קידה שעירה, לשון הפר, ורוניקה סורית, חיננית הבתה, צהרון מצוי, טופח ריסני וגם רקפות וכלניות. היו גם הרבה חרקים, כולל פרפרים בשלל צבעים – פשוט מרהיב.

בהצטלבות עם מסלול ירוק, בחרנו בו והתחלנו את הטיפוס התלול. תוך זמן לא ארוך (תלוי בכושר שלכם ובהפסקות השתייה) מגיעים למחצבה נטושה ענקית, שנראית לי כמו גן עדן לבעלי חיים למרות שלא ראינו שם אף אחד. בשביל הסמוך גילינו עקבות של צבאים, אבל לא זכינו לצפות בצבאים עצמם. ממשיכים על השביל ומטפסים עד לפסגה – בעבר לא ראו מפה כ"כ את הנוף, אך בשל כריתת העצים באזור ירושלים בשנה האחרונה, ניתן לצפות על הסטף, הר איתן וכל הנוסף שמסביב.

הבז המדגמן בקצה המסלול

הבז המדגמן בקצה המסלול

ממשיכים בשביל השחור, עד להתפצלות עם שביל ירוק, אז יורדים במדרגות וממשיכים בשביל עד שרואים את הכביש. אפשר לפנות שמאלה עם השביל הירוק, או ללכת בשביל שמקביל לכביש, ועדיין ליהנות מיופיו של הטבע. לא רק זה: בעמוד חשמל מעל השביל, בז אחד דפק לנו פוזות של דוגמן ועשה לנו את הטיול – אם כי עוד קודם הוא היה שווה.

בסך הכול מדובר במסלול כייפי, לא יותר מדי קשה למרות העלייה התלולה, הרבה אטרקציות לחובבי טבע וגם יש בו תצפיות נוף שוות שמתאימות לפיקניק או סתם קפה שחור בטבע. הוא אמור לקחת שעתיים (הארוך – 4 שעות) אבל אנחנו עצרנו כל אימת שהתחשק או שנגלתה לנו הזדמנות צילום, אז זה לקח לנו שלוש שעות ורבע. השאיפה היא להגיע לשם שוב, עוד לפני הקיץ.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נעמה  On 9 במרץ 2015 at 9:38

    וואו פשוט מדהים,
    אני בטוח אלך לטייל שם, תודה.

  • א.ב  On 9 במרץ 2015 at 10:43

    לגבי הפסקה הזו:
    ״בחלק הזה של המסלול וגם בהמשך אפשר לראות כמה שומרות הרוסות – מבני שמירה קדומים, לרוב בני שתי קומות, המשמשים להגנה על החלקה החקלאית בעונה שבה היא מעובדת. כשאני פוגשת אתרים ארכיאולוגיים אני אוהבת לדמיין מי גר שם פעם, לפני הרבה שנים, מבודד מכל מקום יישוב. האם אותו אדם התגורר בשומרה לבד או עם המשפחה? היו איתו כלבים וסוסים? התנים שרו לו במקהלה בלילה?״

    זה לא במישורים של ארכאולוגיה ארץ ישראלית. אז זה לא ממש אתרים ארכאולוגיים. זה הרבה יותר קונקרטי. האנשים שגרו שם היו פלסטינים. יש להם שמות, ילדים ומשפחות.
    זה לא אבסטרקטי.

  • שלומית לוי  On 9 במרץ 2015 at 16:43

    יופי של שם לפוסט. אהבתי. הפוסט שלך זרק אותי באחת לימי העליזים בצבא (הייתי מדריכה בבית ספר שדה). כמה כיף היה.

    • galithatan  On 9 במרץ 2015 at 17:37

      מצד אחד נראה לי כיף גדול להעביר שירות בהדרכת טיולים, מצד שני תלוי על איזו כיתה את נופלת, לא?

      • שלומית לוי  On 9 במרץ 2015 at 18:27

        לא, היה נהדר להדריך. רוב המודרכים (למיטב זכרוני, יכוללהיות שאני כבר לא זוכרת טוב) היו ילדים קשי יום, ילדי פנימיות, עיירות פיתוח. הרגשנו שאנחנו עושות משהו חשוב. הייתי חוזרת לזה עכשיו. לגמרי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: