ביצים קמח חלב ואמנות

ננסי, הכוכבת הלבנונית, בעבודה של דוד עדיקא

ננסי, הכוכבת הלבנונית, בעבודה של דוד עדיקא

בין כל אלפי המוצרים שנמכרים בסופרמרקטים תמיד יש כאלה שנראים יותר טוב, כי מישהו קיבל החלטה להשקיע ולתת תקציב ראוי למעצבי המוצר. זה לא שהמראה החיצוני הוא האלמנט הקובע ברכישת מזון, במקרה הזה רובנו מסתכלים בקנקן ולא במה שיש בו, אבל עיצוב טוב בהחלט מושך את העין מייד ברגע הראשון. ומה לגבי אמנות טובה? וכשהיא מוצגת בסופרמרקט, מה הסיכויים שלה להתעלות על הצבעוניות המסחרית התוססת שמקיפה אותה? האם היא יכולה לבלוט בתוך הצבעוניות הזו, או שדינה הוא להיטמע בה?

כדי לענות על השאלות האלה הגענו לשופרסל דיל באזור התעשייה של תלפיות בירושלים. החל מאתמול ועד חמישי הבא מוצגות בין המדפים עבודות אמנות, ושירי משוררים נתלו ליד המשקאות ובמקררי הגלידות, המלאווחים והבשר. זו חוויה מיוחדת לחפש ולבלוש אחרי אמנות במקום אחרי השמרים היבשים (אף פעם אין לי מושג איפה שמים אותם) או אחרי ריבת האננס שאני אוהבת (לא תמיד מביאים אותה).

שעה ביום של שי אזולאי במחלקת הירקות

שעה ביום של שי אזולאי במחלקת הירקות

18 נקודות מפוזרות ברחבי הסופר. יש מפה להתמצאות

18 נקודות מפוזרות ברחבי הסופר. יש מפה להתמצאות

כל מי שמגיע מקבל מפה עם נקודות להתמצאות, כי בכל זאת, מדובר בסופרמרקט די גדול בכל סטנדרט ישראלי. התחלנו עם סדרת הציורים של שי אזולאי במחלקת הירקות, שהשתלבו נהדר עם התפוחים והתותים. הוא קרא לסדרה "שעה ביום", מושג שלקוח מתורת הרבי נחמן שמלמד את חסדיו להקדיש שעה ביום להתבודדות – זמן התבוננות וחשבון נפש. אזולאי החליט להקדיש שעה ביום לציורים קטנים, כשהוא מתפנה מהציורים ה"גדולים יותר".

ליד הפירות היבשים הייתה מראה שעליה נכתב באותיות גרפיטי ורודות "אני אוהב/ת את החיים שלי". משום מה זה נכתב באנגלית למרות שאנחנו במדינה דוברת עברית. אולי זה ניסיון לשמור על נייטרליות במקום שקונים בו בני כל הדתות. בכל אופן, שקלתי לשנן את זה כמנטרה: אולי אם אגיד את זה מספיק פעמים, זה באמת יהיה נכון.

פחיות המזון של רעיה ברונקטל. מסתתרות על המדף, קל לפספס

פחיות המזון של רעיה ברונקטל. מסתתרות על המדף, קל לפספס

במדפי המזון לבעלי חיים מצאנו את קופסאות המתכת שיצרה רעיה ברונקטל עם הטבעות של כלבים, וזה פשוט מקסים – הייתי לוקחת את כל השישייה הביתה. אחר כך הלכנו לקרוא כמה מהשירים שבין בקבוקי הקולה והקריסטל. אהבתי את השיר של רוני סומק: "שדה חיטה מתנופף על ראש אשתי ועל ראש בתי / כמה בנאלי לתאר כף את הבלונד, / ובכל זאת, שם צומח הלחם / של חיי".

מתוך סדרת "מרובעים" של מידד אליהו - על מדף דגני הבוקר

מתוך סדרת "מרובעים" של מידד אליהו – על מדף דגני הבוקר

בתוך הגבולות המינימליסטיים, אליהו מתכתב עם הצבעים של דגני הבוקר

בתוך הגבולות המינימליסטיים, אליהו מתכתב עם הצבעים של דגני הבוקר

האיורים של מידד אליהו על הצד הפנימי של קופסאות דגני הבוקר הצליחו למשוך תשומת לב רק בזכות המינימליסטיות שלהם – לו היו צבעוניים יותר היו הולכים לאיבוד בים הקופסאות הקשקשניות. ועדיין, כל ציור שואב את פלטת הצבעים שלו מפלטת הצבעים של קופסת הדגנים שנמצתא לידו. ראינו עבודות של אליהו בסדנת ההדפס בנובמבר 2012 וגם בנובמבר האחרון, ועכשיו הגיע תורה של סדרת "מרובעים" – עיבוד לחוויית השהייה של אליהו בסופרמרקט בעבר ובהווה. אין ספק, האיש מוכשר.

מקהלת השופרסל הראשונה. שרו שיר לירושלים וגם מחרוזת מהכבש הששה עשר

מקהלת השופרסל הראשונה. שרו שיר לירושלים וגם מחרוזת מהכבש הששה עשר

ולסיכום, האזנו לשירת המקהלה בין מדפי החטיפים, כי מי אמר שחייבים במה ומיקרופון. בין היתר הם שרו שיר לירושלים, מחרוזת שירי הכבש הששה עשר של יהונתן גפן, ואת השיר של מוגלי.

כמובן שהיו עוד הרבה עבודות בסופרמרקט, זו רק התמצית. אז מה אתם אומרים, תבואו? באמצע השבוע פתוח עד חצות. ניפגש בחמוצים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: