ניפגש בלובי

מצא את ההבדלים: מה אמנות זמנית, ומה עיצוב קבוע. מלון ימקא

מצא את ההבדלים: מה אמנות זמנית, ומה עיצוב קבוע. מלון ימקא

נדמה שבשנים האחרונות מציגים אמנות כמעט בכל מקום. קריאת התיגר על המוזיאונים הממוסדים היא כל כך חזקה, שכל מקום נמצא כראוי ליצירות אמנות. מציגים ברחוב ובתחנות הרכבת, במקומות עבודה, במרכזי כנסים, בתיאטראות, איפה לא בעצם (ואגב השבוע, בירושלים – גם בסופרמרקט). העיקר לצאת מהקיבעון שבו אמנות חייבת להיות דבר רציני ביותר, לאנשים חמורי סבר ללא הפרעות קשב.

זה טוב לאמנים, שפתאום יש להם הרבה יותר במות אפשריות ופחות חייבים להילחם על מקומם במוזיאונים ובגלריות הנחשבות. וזה טוב גם לקהל הרחב, שאין לו יכולת או סבלנות לבלות כמה שעות במוזיאון, אבל אם תציעו לו "אמנות על הדרך" ירחיב את אופקיו בשמחה. אז במהלך החודש האחרון – ועד מוצ"ש – מוצגות תערוכות קטנות בלא פחות מ-15 מלונות בירושלים, שנמצאים במרכז העיר (קינג ג'ורג' והסביבה) וברחוב המלך דוד.

אחרי שראינו אמנות בכל המקומות שהזכרתי למעלה, ובעוד כמה שלא הזכרתי, החלטנו לבדוק מה מציגים במלונות האלה – בשני סיורי ערב עצמאיים. הסיור הראשון היה ברחוב המלך דוד, והוא כלל ארבעה מלונות שווים פלוס. שלושה הם מלונות יוקרה – המלך דוד, וולדורף אסטוריה וממילא – והרביעי הוא מלון יפהפה שנקרא ימקא (כל הירושלמים מכירים).

בכל המקומות המיוחדים האלה, ששווים ביקור גם אם לא מתאכסנים בהם, מצאנו נתק מוחלט בין עבודות האמנות למלונות: או שהמלונות הרבה יותר יפים ומרשימים מהעבודות, או שקשה למצוא חיבור בין המוצגים לבין המלון, או שהחביאו אותם טוב-טוב כאילו שזה הורס משהו מהחוויה שהמלון מציע (ואם כך, שאלה למלון: למה בכלל שיתפתם פעולה? יכולתם פשוט להגיד 'לא').

איל מזכוכית שיצרה נלי לורך, במלון וולדורף אסטוריה

איל מזכוכית שיצרה נלי לורך, במלון וולדורף אסטוריה

החלל שבו מוצגות היצירות של נלי לורך. קומה מינוס שתיים בוולדורף אסטוריה

החלל שבו מוצגות היצירות של נלי לורך. קומה מינוס שתיים בוולדורף אסטוריה

העבודות שהכי מצאו חן בעינינו היו עבודות הזכוכית של נלי לורך – אהבנו את היצירתיות שלה עוד בתערוכת הבוגרים של בצלאל לשנת 2013, והיה ממש משמח לראות שוב את האיילים המקסימים שהיא יוצרת. הבעיה היחידה היא ש"תקעו" את העבודות שלה בקומה מינוס שתיים של וולדורף אסטוריה, כך שלא ברור מי רואה אותן בכלל, למעט אנשים כמונו שבאו במיוחד ואו-פר אחת עם ילדה בת שבע. בעיניי היצירות של לורך יפות לא פחות משאר הפריטים המעוצבים של המלון, ולא הבנתי למה הן קיבלו את העונש הזה. פספוס של ממש.

באותו סיור ביקרנו גם בשני מלונות "פשוטים" – אלדן והמלך שלמה. באחרון נתקלנו בכמה זוגות חרדים בדייטים, מוקפים עבודות אמנות צנועות יותר ופחות. הם היו עסוקים יותר בלמצוא את הברמנית שתביא להם שתייה, מאשר להסתכל על הציורים של קורין אביסדריס. בסיבוב השני שקשור ל'תארוחה' ביקרנו במלונות בוטיק במרכז העיר. במלון הרמוני, שנמצא בשיפוצים קלים (יש 49 חדרים, יהיו 60, והקבלה תרד לקומת הקרקע), סיפרו לנו שהבעלים של מסעדת זוני סמוכה בא מחו"ל פעם בחודש להתאכסן אצלם. הצליחו לסקרן אותנו, יותר מהאמנות עצמה – דבי קמפל הייתה קצת יותר מדי פוליטית לטעמי.

חולצת חרס במלון הבוטיק ארתור

חולצת חרס במלון הבוטיק ארתור

מלון ארתור (50 חדרים) פועל כבר שנתיים ברחוב דורות ראשונים, ליד מדרחוב בן יהודה, ואף פעם לא הצצנו לתוכו פנימה. והנה צצה ההזדמנות, וגילינו מקום מקסים ובתוכו יצירות שהיו יכולות להיחשב אמנות, אבל הן 'סתם' בחירה של מעצבי הפנים. על וילון אחד הוקרנה עבודת וידיאו לא מספיק מוצלחת (או שתנאי התאורה שלה לא היו אופטימליים), אבל ליד המחשבים שעומדים לרשות האורחים הוצבו שתי עבודות מקסימות של ??. חולצת חרס מקופלת, ותיק חרס על הרצפה, שנראה כמעט אמיתי ומאוד שייך למקום.

רצינו לראות גם את הציורים של רועי מרגליות במלון אייל, אבל אמרו לנו שהן מוצגות בחדר האוכל (ולא בלובי), ולכן לא נוכל לראות אותם – אלא אם נבוא למחרת בבוקר. זה לא היה רלבנטי לנו, אז במקום זה סטינו לרחוב יפו וביקרנו ג'רוזלם הוסטל, שהיה פעם מלון תל אביב (הוקם 1928).

עבודת הוידיאו של יעלה וילשנסקי בג'רוזלם הוסטל ברחוב יפו

עבודת הוידיאו של יעלה וילשנסקי בג'רוזלם הוסטל ברחוב יפו

הכניסה לג'רוזלם הוסטל - אווירה ביתית ואמנותית

הכניסה לג'רוזלם הוסטל – אווירה ביתית ואמנותית

ברקע היו שירים כמו ספייס אודיטי (גראונד קונטרול מייג'ור טום) של דיוויד בואי. על הקיר הוצגה עבודת וידיאו שצילמה יעלה וילשנסקי (רק בת 27, בוגרת המסלול לפיסול ומיצג, בצלאל) בתחנת הרכבת הקלה של מחנה יהודה. שווה צפייה, וגם מאוד נחמדים שם במלון. הציעו לנו לעלות לגג – זה היה ההיילייט של הערב. להשקיף על החנוכייה הענקית, בניין המשביר היפהפה והרכבת הקלה זו חוויה טובה גם לערב קר. והמציאות האמנותית הזו שווה לא פחות מכל האמנות שראינו.

משקיפים מהגג של ג'רוזלם הוסטל על חנוכיית ענק, המשביר לצרכן והרכבת הקלה ברחוב יפו

משקיפים מהגג של ג'רוזלם הוסטל על חנוכיית ענק, המשביר לצרכן והרכבת הקלה ברחוב יפו

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: