הנופים של צופים

לא לשכוח לצאת מתוך המערה

לא לשכוח לצאת מתוך המערה

שביל ישראל כבר ידוע ומוכר היטב, ואף נכתבו עליו ספרים. אבל כמה אנשים מכירים את שביל ירושלים? לא הרבה, אבל בצדק. כי למען האמת הוא די חדש, ויחסי הציבור שלו לא מי-יודע-מה. מי שיודע יודע, והיתר נוסעים לסטף. השביל הזה מתפרס על פני כמה קילומטרים טובים, מנצל את יופיו של הטבע המקיף את עיר הבירה, ועם זאת לא מדלג על הקטע העירוני. מציע גם וגם, ומהניסיון שלי, כל אחד יכול לבחור את הקטע המתאים לו. כך, למשל, אם אתם מעוניינים בהליכה נינוחה בעיר, בחרו את הקטע של פארק המסילה ממתחם התחנה הראשונה ועד שכונת מלחה – אם זה ארוך מדי, תמיד אפשר לעשות אחורה פנה. ואם זה לא בשבת, אז יש דוכן מיצים בדרך.

אם אתם בעניין של טבע מוחלט, התחילו בגן הקיפוד של רמות והמשיכו לעבר אנדרטת התאומים בעמק הארזים. ואם אתם מחפשים משהו באמצע, אז אפשר לבחור בנחל צופים (וזו בחירה שנעשתה למרות שאני הייתי במכבי צעיר, והיו לנו שירים לא יפים על הצופים הקופים). רק מה, שימו לב שזה לא קורה בשבת. לא בגלל שאני נגד נסיעה ביום החופשי, אלא כי זה פחות פשוט מהרגיל.

כדי להגיע לנקודת ההתחלה החלטנו לכוון את ה-GPS לכיכר עומר שבגבעת המבתר. למרות הציפיות שלנו, הוא לא ידע מה זה שבת ומי אלה החרדים, ואיפה כדאי ואיפה לא כדאי לנסוע. הכביש פתוח, ואין בו מחסום? אז אפשר לנסוע. התוצאה: נסעתי דרך רחוב חרדי, הפתעתי המון חרדים שהלכו על הכביש וילד אחד צעק לי שאבס. לוחמנותו של הילד דווקא שעשעה אותי, אבל בגדול הרגשתי שאני עושה משהו לא בסדר כלפיהם. לא הייתה לזה סיבה רציונלית: הרי אם איסור נסיעה ברחוב היה חלק מהסכם הסטטוס קוו איתם, כנראה שהיו שמים גדר וחוסמים את הכביש. לא?

בכל אופן, בסוף הגענו בשלום ובלי אף אבן שנזרקה לעברנו. המסלול הוא גם מסלול נסיעה לאופניים, ולמרות שהבטיחו בו בעלי חיים מפתים (צבאים, שועלים, דורבנים, חוגלות ועופות דורסים) – דבר מכל זה לא נראה בשטח.

תכף ראש השנה

תכף ראש השנה

ובכ זאת יש שתי סיבות טובות כדי להגיע. הראשונה היא מערת קבורה מהמאה הראשונה לפני הספירה, שכדי להגיע אליה צריך לסטות מהמסלול ולשחק אותה שרלוק הולמס. עוברים גן שעשועים לילדים, מתחברים לשביל עפר, ומתחילים בטיפוס קליל. אין הכוונה, אבל קל למצוא.

בצד הימני של המערה נשארו שתי רוזטות, בצד השמאלי מישהו חיבל או שנהרס עם הזמן. הסברה היא שזו הייתה מערת קבורה משפחתית (כ-15 פתחי קברים בתוך המערה) שהייתה בנחלה של מישהו, ואין לה קשר לבית קברות. מעליה יש בור מים ומקיפה אותה תעלה שאולי שימשה להשקיה.

הסיבה השנייה הוא מחצבה עתיקה, שזה בעצם קיר אבן בגובה 6 מטרים ובו שתי מערות, אחת קטנה יותר ואחת גדולה יותר. עוד לפני כן "גילינו" מערה נוספת. אחרי הכל, מדובר באזור שהיה מיושב לפני אלפיים שנה ויותר. לא רחוק מהשביל נמצא גן סנהדריה ובו מערות קבורה מוזנחות, אך יש בו גם מערה אחת מרשימה במיוחד.

בין לבין ראינו לא מעט כיסאות פלסטיק לבנים ושחורים פזורים בין העצים. לחלקם לא היה מושב, חלקם היו שבורים. עלתה ההשערה שמדובר בכיסאות למתבודדים, אלה שיוצאים ליער מוקדם בבוקר או השד יודע באיזו שעה, ומתייחדים עם האל. בעיניים חילוניות, הכיסאות האלה הם תופעה מוזרה וזרה לטבע. הם גם תזכורת: כאן ישב אדם. לכאן, כנראה, לא יתקרבו בעלי חיים.

על כל פנים, המשכנו עם השביל, חלפנו על פני עוד מתקנים לילדים והגענו עד לבית החולים הווטרינרי (סוס אחד והרבה קולות של ציפורים). בדרך חלפו על פנינו מעט חרדים, זוג על אופניים ומשפחה עם כלב – בקיצור, די ריק, מאוד רגוע. שונה מאוד מהעומס בפארק המסילה.

בדרך חזרה התיישבנו ליד שולחן באחת מפינות המנוחה המפוזרות לאורך המסלול, ופתרנו תשבץ היגיון. הגדרה שלא הופיעה בו: שמונה מכפיל אחרי ל' (5 אותיות).

נחל צופים באתר פארק ירושלים

קצת צל בין העצים

קצת צל בין העצים

*

בדרך ראינו את הבית הזה. מותר לבנות ככה בירושלים?

בדרך ראינו את הבית הזה. מותר לבנות ככה בירושלים?

*

 הרוזטות של מערת הקבורה. מעניין למי היא הייתה שייכת

הרוזטות של מערת הקבורה. מעניין למי היא הייתה שייכת

*

נציג נחמד מעולם בעלי החיים. הפרפרים פחות שיתפו פעולה

נציג נחמד מעולם בעלי החיים. הפרפרים פחות שיתפו פעולה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: