שנהיה בריאים

שלטי דלת של רופאים ירושלמיים. צילום: דוד וינוקור

שלטי דלת של רופאים ירושלמיים. צילום: דוד וינוקור

הנטייה הטבעית של רובנו – למעט היפוכונדרים כמו הבנזוג – היא להתרחק מרופאים ומבתי חולים. ובצדק. יש כאלה שאפילו ממרחק לא מוכנים להציץ במשהו שמזכיר את עולם הרפואה. אבל ממרחק הזמן, זה כבר משהו אחר. לאחרונה ביקרתי במוזיאון מגדל דוד, שבו מוצגת התערוכה "ירושלים גיליון רפואי", אשר מתעדת את בתי החולים, התרופות, השיקויים ואופני הטיפול בחולים ירושלמיים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

בירושלים, למי שלא יודע, הייתה בעיית בתי חולים. הראשונים לפתוח בית חולים היו מיסיונרים נוצרים, מה שיצא בלגן גדול בקרב היהודים: ללכת ולהבריא ולחטוף חרם, או לא ללכת ולמות. אבל למרות הבלגן הלא נעים, עברו לא מעט שנים עד שהיהודים פתחו את בית החולים הראשון שלהם בעזרת הכסף של מונטיפיורי. ובל נשכח את ד"ר טיכו, שהיה רופא עיניים מוכר ונחשב בכל הסביבה, וגם לא יהודים הגיעו אליו.

למעשה, התערוכה מורכבת ברובה מארכיונים שנחשפים לאור בפעם הראשונה, ומספרים את סיפורה של ירושלים מזווית לא מוכרת דרך חפצים, תעודות, תמונות ופריטים שהגיעו במיוחד מחו"ל. יש בה גם כלי רפואה שהושאלו מחדרי חדרים של מנזרים ירושלמיים. ביום רגיל אין שום סיכוי שארצה לראות מקרוב צנצנות תרופות או מתקן לבדיקת איכות המים בעיר הקודש, אבל פה טיילתי בכיף בין המוקדים השונים של התערוכה – במגדל פצאל, בדוכן התרופות המסורתיות משוק הבשמים של העיר העתיקה, ובאולם הצלבני שמתחת למגדל דוד עצמו.

בקבוקי תרופות מבתי מרקחת בירושלים

כאמור, רבים מהמוצגים עוררו את סקרנותי ומשכו את תשומת לבי – חוץ מהנחש בפורמלין. עם כל הכבוד לסמל של ענף הרפואה, נחשים זה לא בשבילי. באופן טבעי, הספרים שמוצגים בתערוכה משכו אותי במיוחד – מעניין לראות כיצד לימדו רפואה (לא קונבנציונלית!) במאה ה-17 או במאה ה-18, ואיך ציירו את שלבי הטיפול השונים.

אפילו מחברות הטיפול הצליחו לעורר עניין, משום שהם מלמדות על מספר החולים או הפצועים (שיירות 48'), מה סוג הפציעה, כמה זמן שהו ובאיזה מצב השתחררו. בעצם, הן מספרות סיפור שלם באמצעים דלים ומתומצתים. אפשר רק להפעיל את הראש ולנסות לדמיין איך נראתה מחלקה בבית חולים. וגם איזה נוף ראו מהחלון.

השאלה היא למה לנסות לדמיין את כל זה. איך הדבר יכול לעורר עניין בקרב אנשים שאינם ירושלמים ואף אינם מתחום הרפואה? צריך הרבה סקרנות כלפי חיי העבר בירושלים, או חיי העבר בארץ ישראל, כדי להגיע לתערוכה במיוחד. גם אם הביצוע והמחקר המקיף מרשימים, הנושא מרשים קצת פחות. או, איך לומר זאת בעדינות: מחלות ובתי חולים זה לא נושא סקסי. אם הוא יצליח למשוך קהל רב יותר למוזיאון בשנה הקרובה, אני אופתע מאוד. אבל מה זה משנה, העיקר שנהיה בריאים.

מידע שימושי: התערוכה תוצג עד אפריל 2015. שיח גלריה עם אוצרת התערוכה יתקיים בשבת הקרובה, 31.5 בשעה 11:00.

 

עוד צילומים (שלי) מהתערוכה:

חדר אשפוז הילדים בבית החולים שערי צדק, 1910

חדר אשפוז הילדים בבית החולים שערי צדק, 1910

 

תיק עזרה ראשונה, מגן דוד אדום, שנות ה-30

תיק עזרה ראשונה, מגן דוד אדום, שנות ה-30

 

גביע בית החולים רוטשילד. הוענק לקונסול האוסטרי בירושלים לרגל פתיחת המקום ב-1854, במטרה לשדל אותו לפרוש את חסותו על בית החולים

*

מעשה טוביה מאת התלמיד החכם והרופא טוביה כהן (1652-1729). למד באיטליה, היה רופא בירושלים

*

מדריך רפואי לכל, ירושלים, 1873. נכתב על ידי נזיר ארמני

*

ספר הרפואות של משפחת מיוחס, שהתיישבה בירושלים במאה ה-16 וב-1873 בנתה את ביתה מחוץ לחומות בכפר השילוח

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: