חו"לשלים

בזמן האחרון, החיים כמו הבלוג סובלים מהשתלטות ענייני חתונה כמעט על כל חלקה טובה ותרבותית. אמנם פה ושם אנחנו משתדלים לבדוק מה קורה ומה מתחדש, למשל האם כבר התחילו אירועי שאון חורף (כי החורף עצמו טרם התחיל, למעט אותה סופת שלג הזכורה דווקא לטוב). אבל רוב הזמן אנחנו דנים בעניינים כמו צבעי מפה ומפיות, איפה בדיוק קונים קשקושים בדרום תל אביב, ובאיזו צבע צריכה להיות הכיפה.

אבל בשבת האחרונה לקחנו פסק זמן מכל השאלות הרות הגורל האלה, ואירחנו את הבנות מנתניה לביקור שכולו אירופה. התחלנו במוזיאון רוקפלר לארכיאולוגיה, מול שער הפרחים. זהו מוזיאון שנפתח עוד ב-1938, ומוצג אוסף מרשים של עתיקות שנחשפו בחפירות שנערכו בארץ בתקופת המנדט הבריטי. הבנזוג ואני כבר היינו בו כמה פעמים, משתי סיבות עיקריות: כניסה חינם+חיבה לארכיאולוגיה. בכל פעם מחדש הופתעתי מכמות העתיקות המצריות שנמצאו בבית שאן.

הממצאים אמנם אותם ממצאים, אבל כשהקומפניה משתנה, שמים לב לדברים שלא רואים בדרך כלל או מפתחים שיחה מעניינת על השיניים של מישהו שחי 12,000 אלף שנה לפנינו. כמובן שתכשיטי הזהב קיבלו אצלנו תשומת לב מירבית, כולל עגילי החייזרים, אבל גם מקומן של חותמות החרפושית לא נפקד.

אחרי שהשלמנו את הסיבוב, יצאנו אל הפאטיו היפהפה. נעים לשבת שם כשהשמש יוצאת מבין העננים, אבל אליה וקוץ בה: אם יש שמש, העיניים מסתנוורות בזמן שמצטלמים. ואם אין שמש, אז סתם קר. לפחות מאוד פסטורלי ומנותק לחלוטין מהוויית היומיום.

מהמוזיאון נסענו מרחק קצר לעבר נוטרדאם דה ג'רוזלם, מתחם בחסות הותיקן שכולל בית הארחה גדול במיוחד ומסעדות. המקום עדיין היה ברוח הכריסמס, עם עצים וזרים וכל הקישוטים האפשריים. בפנים בנו מין מערה עם הרבה דמויות, כנראה משפחת ישו בנצרת או משהו כזה. בכל מקרה, אפקט חו"ל הושג מהר מהצפוי.

עלינו למעלה אל מסעדת הגג, cheese & wine. אמנם היה קצת קר, אבל לא ויתרנו על תצפית לעבר העיר העתיקה, כולל המוזיאון שבו היינו כמה דקות קודם לכן (אבל בעיקר השקפנו על כיפת הסלע ומה שמסביב לה). הרעיון המקורי היה לאכול במרפסת, אך לרגל מזג האוויר התיישבנו בפנים. התפריט באנגלית, המחירים בדולרים ורק המלצר "הרס" לנו כשדיבר בעברית. לא נורא, אחריו באו מלצרים אחרים שהתמקדו באנגלית. והכי חשוב, האוכל היה מצוין. אני הלכתי על מגש גבינות, הבנות הלכו על פונדו גבינות ועוד מנה ראשונה ששכחתי את שמה אבל אני אזמין אותה כשנגיע בפעם הבאה (משהו עם תרד ופטריות). קינחנו עם פאי אגוזים מצוין.

כשירדנו למטה, החושך החל לרדת, וכל נורות הכריסמס נצנצו. במיוחד מצאו חן בעינינו האיילים, אבל גם העצים המקושטים, סנטה והכוכבים. איזה כיף שלא עושים פה עניין מתאריכים, ושכל כך קוסמופוליטי. את היום סיימנו בבית עם קפה, עוגיות ושוקולדים בצורת לבבות עטופים בניירות כסף צבעוניים שהזכירו כריסמס בעצמם בלי שהתכוונתי (חלק מהרכישות במחנה יהודה). וזה היה סיום מתוק ליום נפלא, שאני ממליצה לכל מי שיש לו חברים בירושלים וגם למי שלא.

המלצה ספציפית: להגיע לרוקפלר בשבת. אמנם פתוח רק עד 14:00, אבל זה היום היחיד שבו ניתן לחנות במתחם המוזיאון.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • rockpaperscissorshome  On 17 בינואר 2014 at 15:36

    תודה! תודה!
    תודה שאת עוזרת לנו להרים את הראש מהרצפה היומיומית (אבק, לכלוך, מזכרות כלבים), ולהישיר מבט אל הנוף היפהפה שמעליה. געגועי לירושלים.

  • כרמל גוטליב קמחי  On 17 בינואר 2014 at 16:24

    נשמע כמו בילוי שבת מענג. ינוסה בקרוב!

    • galithatan  On 17 בינואר 2014 at 16:33

      בהחלט מענג, שווה ניסיון 🙂 שבת שלום שתהיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: