ללכת צמוד לקיר

קציר חיטים – נעמי עשת רוזנצוויג

כשאומרים את צמד המילים "אמנות יהודית", דבר ראשון אני חושבת על רובע האמנים בעיר העתיקה של צפת. מין התניה כזו שקיימת אצלי מאז הילדות, כשנחשפתי אליה לראשונה. אבל "אמנות יהודית" היא מושג רחב בהרבה, ואת זה הבנתי (גם) בתערוכת האמנות היהודית באור עכשווי בסינמטק.

התערוכה הזו (שמוצגת עד סוף דצמבר) כוללת כ-100 עבודות של אמנים ילידי הארץ, ועולים חדשים מבריה"מ לשעבר, מאתיופיה ומצרפת. חלקם דתיים וחלקם חילונים, חלקם מציירים וחלקם עובדים בטכניקות שונות, למשל של עיבוד מחשב לצילום רחוב במאה שערים.

התערוכה, שאצרה נעמי עשת-רוזנצויג, שווה ביקור גם אם לא באים לראות אף סרט בסינמטק (אבל כן מומלץ לשלב עם ארוחת ערב במסעדת לבן). הציורים קשורים לשבתות וחגים, למנורה, לשבעת המינים, וגם לירושלים ולחתונות – שני נושאים שבימים אלה קרובים מאוד ללבי. ירושלים מסמלת את הנצח, הגאולה, הביטחון והאמונה, החתונות הן סמל להמשכיות ולאהבה, ולשני הדימויים הללו נראה לי שגם חילונים יכולים להתחבר.

כבר בשנה שעברה, כשהתערוכה נקראה "אמנות נאיבית" אהבנו את העבודות של ז'ק וינונסקה – אמן ירושלמי שאוהב לצייר את העיר, לעתים עם הומור, לעתים זוגות על רקע נופי הבירה. גם הפעם מצאו חן בעיניי כמה מהעבודות שלו, ובהן "הנאהבים" ו"נגן נבל".

אבל בעיקר מצאו חן בעיניי העבודות של ציירות ממוצא רוסי שציירו דמויות אתיופיות או תימניות. נטליה ברברניק יצרה סדרה של ששה ציורים קטנים, שזכו לשמות כמו 'מילות אהבה באמהרית', 'עולם אחד', ו'שיר לה באמהרית'. גלינה קורקוב כהן ציירה כלה תימנייה שנראית קולית ומדליקה – אם כי לא גורמת לי לרצות להתלבש כך בעצמי.

ההליכה צמוד לקירות, כדי להתבונן ולא כדי להגיע ממקום למקום, היא איטית יותר אך מרגשת יותר. כשאתה פוגש יצירת אמנות ש"עושה לך את זה", אתה מסתכל ימינה ושמאלה, לראות אולי עוד מישהו זיהה את הקסם. או שאולי כדאי למשוך לו בשרוול, ולומר "הנה, תסתכל". ואולי, אפילו, "תקנה". זו לא המונה ליזה, זו אמנות יהודית עכשווית והיא – איך לומר זאת בלי להיחשד במשהו – שלנו.

*

אלדד טרקה שאב השראה משילוב של הצבעוניות האתיופית וקעקועי שבט המאורים בניו זילנד.הוא לקח את שני המקורות הללו ויצר קעקועים משלו שמתחברים לשני השבטים. שם היצירה: תמר

*

קעקועי תא מוקו והאסתטיקה האתיופית – אלדד טרקה

*

הנשים האתיופיות של נטליה ברברניק

*

כלה תימניה על פי גלינה קורקוב כהן

 *

שימשן הגיבר, כמו שאומרים ב"מציצים"

 *

הנאהבים של ז'ק וינונסקה

 *

נגן הנבל של ז'ק וינונסקה

 *

כנרת על הגג סוערת בסערה – רחל טוקר שיינס

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • bddaba  On 26 בדצמבר 2013 at 7:00

    מעניין, תודה
    שרון

  • כרמל גוטליב קמחי  On 26 בדצמבר 2013 at 7:53

    ,תודה על ההפניה, יש דברים באמת יפים!

  • רחל טוקר שינס  On 26 בדצמבר 2013 at 21:07

    תודה רבה שמחתי לראות את הציור של הכנרת של
    י כאן….
    רחל טוקר שיינס

  • רחל קנופ  On 27 בדצמבר 2013 at 9:42

    נהדר!!! עת לפרגן ! ציורים מקסימים ביותר !! בהצלחה לכולם

  • נעמי  On 27 בדצמבר 2013 at 10:36

    תודה לגלית על הכתבה היפה. שמחה שאהבת את התערוכה (-:

    • galithatan  On 27 בדצמבר 2013 at 16:14

      כבר מחכים לתערוכה של השנה הבאה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: