"יש קופסונים גם על הירח"

אתמול יצאנו לרחובות ירושלים במטרה לגלות את האמנות המסתתרת בתערוכות של "מנופים" – עונת התערוכות בעיר הבירה. אחרי ביקור ב"וינה של אנה" בבית אנה טיכו, יצאנו לתור את מוסררה. משום מה, לא מצאנו שם כמעט שום דבר שקשור למנופים, למעט מקלט 751. במקלט ראינו כמה דברים מעניינים עם אמירות חברתיות, וגם כמה משעשעים. השעשוע המשיך בחוץ.

ואז נזכרתי שמישהו פה כתב לי, שהאחראי לשעשוע הוא עדי סנד – אדריכל, פסל, צייר ואמן גרפיטי שיצר את דמויות הקופסונים הקטנות והחמודות לראשונה בשנת 1999. בהתחלה היה אפשר לראות את  הקופסונים בעיקר בתל אביב (ליד המוזיאון, סמוך לשדרות רוטשילד), אבל אחר כך הם יצאו לטייל בעוד מקומות. עיר הקודש, למשל. גוצים חמודים, שדמותם משלבת רצינות עם בדיחה על חשבונם. מתחשק לך לאסוף אותם הביתה, ושיהיו על הקיר שלך. נגיד בכניסה למקלחת, או במקלחת עצמה. אני קצת נסחפת, אני יודעת, אבל זו האמת: בכל פעם שאני נתקלת בהם, מייד מתפשט חיוך על פניי. סטייל זה לא רק יוקרה, זו גם אמנות רחוב שעושה לך טוב.

מתוך ויקיפדיה, עם תוספות שלי: סנד נולד בקיבוץ גבעת השלושה בשנת 1971, והוא בוגר המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל (מה שמסביר את הקשר הירושלמי). הוא עסק בעיצוב נוף ובחקלאות הר מסורתית על הר איתן – שנמצא בהרי ירושלים, סמוך לקיבוץ צובה.

תערוכת היחיד הראשונה שלו הייתה בקפה-גלריה טעמון בירושלים. ב-2006 הציג עבודת קיר במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד, ב-2008 השתתף בתערוכה הקבוצתית "פוסט פופ" במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון. באוגוסט האחרון השתתף באירוע "צבעי בסיס" לאמנות רחוב עכשווית, שהתקיים בבסיס סורי נטוש ברמת הגולן, סמוך לגבול עם סוריה. זה הערוץ שלו בפליקר, והוא מתעדכן בתדירות גבוהה יחסית.

העניין הוא, שאני לא לגמרי בטוחה שסנד הוא האחראי לדמויות החביבות במוסררה – אין לי שום דרך לוודא את זה. הוא אמנם חתום על בריאתן, ורשום בתולדות הגרפיטי הישראלי כממציא הקופסון (להבדיל מממציאי הקופקסון, ששייכים לסיפור אחר לגמרי), אבל חייבים להודות שהן די קלות לציור או לחיקוי. כל אחד שרואה, מתלהב ויש לו קצת כישרון, יכול לצייר אותם. ואם יש לו קצת אומץ, אז הוא עושה את זה על קירות ציבוריים.

לא תמיד יש חתימה, ולכן אין דרך לוודא שלסנד אין כת מעריצים שמפיצה את "תורתו אומנותו". במקלט 751 יש שני מקומות עם ציורי קופסונים אבל האמנית שעבדה שם בזמן שביקרנו לא ידעה להגיד מי האמן. או שלא רצתה, וסיבותיה עמה. אני מהמרת שהתשובה לשאלה היא "כן, זה סנד", כי בחיפוש מעמיק מצאתי שבמסגרת פרויקט NoMansLand הוא יצר עם ילדי מוסררה. מה הם יצרו – לא הבנתי. אבל אין ספק שרגלו דרכו בשכונה. איפה עוד אפשר למצוא את החברים של סנד? "יש קופסונים גם על הירח", הוא משיב לשאלתי (במייל).

 מהיכן צצים כל הרעיונות לעלילות הקטנות?

"אני עובד ומצייר, ובאיזשהו שלב מתנסחת לה סצנה או דמות שאני מזדהה איתה, ואז בשאיפה זה יוצא למרחב הציבורי".

כל כמה זמן אתה מצייר קופסונים חדשים?

"אין סדר של זמנים לדברים. עבודה, עבודה. אגב, אני גם מפסל".

 איזו מכל הדמויות מועדפת עליך?

"הכי נוח לי להזדהות עם קופסושור עם הגיטרה. אולי זה סימבול לאני מורחב".

אם בא לכם לצפות בעוד קופסונים מלבד אלה שכאן, תמצאו אותם פה. אני, על כל פנים, יצאתי לשטח ותפסתי כמה פנים בעדשת המצלמה. סנד ממשיך ליצור על הגג בתל אביב. אני מחכה שיתחיל למכור כדי קופסונים או לפחות חולצות. זה אולי יהיה קצת מסחרי, אבל היי, יש בשורות שצריך להפיץ.

*

נוער חלוצי לוחם – מוסררה, ירושלים 2012

*

זה החתול פנתר יהיה או היה? מוסררה, ירושלים 2012

*

לפני הצביעה? מוסררה, ירושלים, 2012

*

תל אביב, 2012

*

 

תל אביב 2008

*

תל אביב, 2008

*

תל אביב, 2008

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: