דברים שלא רואים ב"לובר"

 

כבר הייתי בפריז כמה וכמה פעמים, ואילו זו הייתה עיר אחרת, הייתי מרשה לעצמי לומר שאני מכירה אותה היטב. אבל זו פריז, והיא כל כך ענקית, וכל כך רחבה ותוססת ופעילה ומשתנה, שרק מעטים יכולים לומר שהם מכירים אותה באמת, ואלה לא תיירים – אלא אנשים שממש גרו בה. על כל זה חשבתי במהלך יום הבסטיליה, שצוין אתמול. התחלתי גם לקרוא את "פריזאים" של גרהם רוב, שלחלוטין נועד לאנשים כמוני. נדמה לי שניתן לומר כי אני פרנקופילית עם בעיה – לא דוברת צרפתית. פה ושם כבר זורקת מילים, אבל משפטים שלמים, אני עוד רחוקה מזה.

בביקור האחרון בפריז, בסוף אפריל תחילת מאי 2012, הסתובבתי ברחובות קצת פחות ראשיים של רובע המארה, והסתובבתי קצת יותר במונמרטר. בשני המקומות האלה נתקלתי, לראשונה בעיר האורות, בגרפיטי "אמיתי". לא סתם כתובות מרוססות בשחור או באדום, לא ונדליזם מכוער, אלא ציורי קיר של ממש. חלקם כמובן לא מצוירים על קירות אלא על מדרכות ועמודים, אבל לא נדקדק בקטנות.

מצד אחד, הכי מנותק מהשיק הפריזאי היוקרתי שסוגד למותגים צרפתיים, לאסתטיקה, להנאות מדויקות ולהיסטוריה אדריכלית מפוארת – דברים שבזכותם, לרוב, אני אוהבת את העיר. מצד שני, כמה מרענן לגלות את הצד האחר. ולא שהוא בפריפריה או בשוליים: הוא בלב העניינים. והוא מכניס למשוואה הפריזאית עוד כמה נתונים שמשכללים אותה.

הנה כמה מהציורים האלה, ששימחו את לבי. חלקם הזכירו לי עבודות גרפיטי שראיתי בארץ – אין לי מושג מי העתיק ממי. חייבת לומר שפחות נהניתי מעבודת הונדליסטים, שהרסה את קירות תחנת המטרו של הסקרה קר, כפי שתראו להלן. ואגב, חתיכת טיפוס זה היה. מעליות זה לחלשים.

1

*

2

*

3

*

4

*

5

*

6

*

7

*

8

*

9

*

10

*

11

*

12

*

13

*

14

*

15

*

16

*

17

*

18

*

19

*

20

*

21

*

22

*

23

*

24

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גלעד  On 15 ביולי 2012 at 7:41

    !Beau

    הצד הפרוע והיצירתי הזה של פריז הזכיר לי מיד את איזבל ז'ופרי, הידועה יותר כ-ZAZ, זמרת הג'אז
    שרחובות כאלו הם מרחב היצירה הטבעי שלה (לא רק ברחובות פריז). הנה הפסקול שלי לתמונות (כולל תרגום, כן?)

    • דפנה לוי  On 15 ביולי 2012 at 10:30

      וואו איזה זמרת נפלאה!!! תודה, גלעד

      וגלית – אהבתי במיוחד את ההוא שבין המדרגות. משובח

      • galithatan  On 15 ביולי 2012 at 13:02

        בהחלט תודה לגלעד.
        וכן, המדרגות הביאו טוויסט בעלילה 🙂

      • גלעד  On 15 ביולי 2012 at 13:13

        הי דפנה,

        כבר שנים שאני מאוד נהנה מראיונות הסופרים שלך (גלית יודעת שיש לי חולשה מיוחדת לכך:-) – כבוד הוא לי להכיר לך פיסת תרבות. הבנתי שבארץ, לפחות בעשר השנים האחרונות משמיעים פחות ופחות מוזיקה צרפתית ברדיו והאירועים הצרפתיים שנכנסים לחדשות בארץ מקורם בחוף הים בנתניה ולאו דווקא בפריס….

        אגב ZAZ, בשנים האחרונות היא זוכה לאהבת המיינסטרים גם בצרפת לאחר שנים בשולי הג'אז. חפשי ביוטיוב ביצועים מחודשים לקלאסיקות בצורת דואטים שלה עם המבצעים המקוריים. למשל הביצוע עם פייר פרה ל Mon P'tit Loup. מקסים.

    • galithatan  On 15 ביולי 2012 at 13:02

      תודה! לא הכרתי אותה 🙂 וזה בהחלט מקסים.

      • גלעד  On 15 ביולי 2012 at 13:14

        יש לשקול לפתוח פינה לפרנקופילים בבלוג..

  • שלומית לוי  On 15 ביולי 2012 at 17:32

    מקסים. גם הציורים, ברובם, אבל בוודאי העיניים שלך. הולכת בפאריז ורואה מה שלא כולם רואים.

    • galithatan  On 15 ביולי 2012 at 21:41

      תודה תודה. אבל אני בטוחה שיש עוד הרבה מה לראות, דברים שאחרים רואים ואני לא 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: